ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - תפילה
חלק א' א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד. ב. המתפלל בבית הכנסת, כאלו הביא מנחה טהורה. ג. הקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת. ד. על ידי חנפה אין תפילתו נשמעת. ה. על ידי עסק התורה מתוך דחק תפילתו נשמעת. ו. המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה. ז. מי שדעתו שפלה עליו, אין תפילתו נמאסת. ח. לעולם יקדים אדם תפילה לצרה. ט. כל המאמץ עצמו בתפילה למטה, אין צרים יכולים להסטינו מלמעלה. י. לעולם יבקש אדם רחמים, שיהיו הכל מאמצין את כחו, ושיסיעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים, ושלא יהיו לו מסטינים מלמעלה. יא. תפילת אחר מועיל יותר מתפילת עצמו, ואפילו צדיק צריך לתפילת אחרים. יב. מתר להתפלל על בעל לשון הרע, שימות ושישתכח תורתו ושלא יהיה לו חלק לעולם הבא ושלא יהיו לו בנים חכמים. יג. כל העוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו. יד. יפה צעקה לאדם בין קדם גזר דין בין לאחר גזר דין. טו. אל יבקש אדם על שום דבר יותר מדאי. טז. ביום הגשמים ישועה פרה ורבה בעולם, ומליצי זכות נכנסין לפניו. יז. תפילת יחיד אינה נשמעת אלא אם כן לבו מכון, ותפילת צבור נשמעת, אף על פי שאין לב כלם שלם. יח. לא מצלינן אתרתי. יט. אסור להטריח את השם לשנות את הטבע. כ. מי שמעביר על מדותיו, תפילתו נשמעת. כא. המספר בשבחו של מקום יותר מדאי, נעקר מן העולם. כב. בית הכנסת שמחשבין בו חשבונות, לסוף שילינו בו מת מצוה. כג. לכל דבר שבקדשה צריך הכנה והזמנה. כד. בשאלת צרכיו אל ירים ראשו לשאל שאלה גדולה, אבל בתורה ויראת שמים ישאל כל תאוותו. כה. מצוה להיות לו בגדים מכבדים בשעת התפילה. כו. הנהיגו ברכותיו בעולם הזה, כדי להיות רגילין לעולם הבא. כז. יבקש אדם רחמים, שלא יבוא לידי עניות. כח. על ידי התפילה יכול לשנות את המזל. כט. הדבור בקול רם מביא הרגשה ותנועה בכל האיברים. ל. מי שעולה על רוחו להתחנן לפני השם יתברך, על ידי זה נושא חן בעיני השם יתברך. לא. על ידי בטחון הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו. לב. אל תתפלל בבית, שבנה בעל מחלקת. לג. קדם התפילה תתן צדקה, ותקשר את עצמך לצדיקי הדור. לד. אדם מקבל שפע וכח אלקי כפי אותו המקום שמתפלל בו. לה. כשהצבור מתפללים, הוא עת רצון. לו. מי שיש לו בית הכנסת, ואינו נכנס לשם להתפלל, גורם גלות לבניו. לז. על כל הדברים, הן על דבר גדול הן על דבר קטן, תתפלל. לח. אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתאריכו חיי. לט. מי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא. מ. הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל, כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכאלו טבל. מא. מי שנזהר לומר דבור קדוש בבית הטנפת, יזכה לאריכות ימים. מב. גדולה תפילה ממעשים טובים ומן הקרבנות. מג. תורה ומעשים טובים ותפילה ודרך ארץ צריכין חזוק. מד. אל תתפלל אלא בבית שיש בו חלונות. מה. על ידי צדקה בשתי ידים תפילתו נשמעת. מו. בשעת תפילה יפרש כפיו, כאלו מקבל איזה דבר. מז. על ידי גזל או מביש פני חברו, אין תפילתו נשמעת. מח. שבת וראש חדש יותר מסגל להעלות התפילה. מט. כשאדם נעצר, זה סימן שאין תפילתו נתקבלת. נ. על ידי ההשתוקקות שאדם משתוקק בלילה לשם יתברך, על ידי זה בנקל לו להתפלל בבקר. נא. תפילה שהיא בדמעות היא נתקבלת. נב. כשאתה מבקש איזה דבר, תזכיר זכות אבות. נג. כשהקדוש ברוך הוא מעניש איזה רשע שיודע בו, שלא יעשה עוד תשובה, והצדיק מתפלל עליו יותר מדאי, על ידי זה נענש הצדיק. נד. כשהמתפלל נופל לקטנות, זה סימן שלא יתבלבל [יתקבל] תפילתו. נה. כשאין לך שלום עם העולם, אין נתקבל תפילתך. נו. צריך להתפלל בשלום העיר, אשר אתה דר בה. נז. מי שמתפלל בשמחה, הקדוש ברוך הוא מכבד אותו ופוקד את לוחציו. נח. על ידי תקון חצות מזכירין את [לפני] הקדוש ברוך הוא את הטובות, שהבטיח לישראל. נט. מי שמלמד זכות על ישראל, על ידי זה מעורר תשועה, והתשועה באה על ידו. ס. מי שאין מתפלל על צרת ישראל, נקרא חוטא. סא. צריך אדם להתפלל על זרעו ועל כל הבאים אחריו. סב. אסור לאדם שיהיה כפוי טובה בין לישראל בין לגוי. סג. מי שמתפלל על ישראל, הקדוש ברוך הוא מכפר לו על כל עוונותיו. סד. החולה שמתפלל על עצמו בדמעות, בודאי הקדוש ברוך הוא ירפא אותו ויקבל תפילתו. סה. כשאתה רוצה לשא תפילתך, תתפלל בעד ישראל. סו. הקדוש ברוך הוא מבקש את האדם שיתפלל לפניו. סז. מי שמציל את העני מחזק ממנו, הכח הוא בנקל באותיות התפילה. סח. על ידי בטחון תפילתו של אדם נשמעת. סט. מי שהוא ענו, יכול לצעק בתפילתו מן הלב. ע. על ידי שמחה תבוא תפילתך בהיכל מלך. עא. מי שאין לו הנאה מתפילתו, יתפלל ברנה. עב. מי שמתפלל בכח, הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו. עג. מי שנדר איזהו נדר, אין מקבלין תפילתו עד שישלם את נדרו. עד. מי שאין בו אמונה, אין תפילתו נשמעת. עה. מי שמשמח את הצדיק, תפילתו נשמעת. עו. צריך קדם התפילה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו. עז. כשתשמע חרפתך ותשתק, תזכה שיענה הקדוש ברוך הוא בקשתך. עח. מי שמתפלל על חברו, על ידי זה הקדוש ברוך הוא כופל לו את טובתו. עט. תפילה שאינה נתקבלת למעלה נשרפת. פ. מי שמתפלל על החרבן, על ידי זה יזכה להתפלל בלב וגוף. פא. תפילה שהיא בשמחה היא ערבה ומתוקה לשם יתברך. פב. מי שיש לו ענווה, אפילו כשמתפלל במחשבה, הקדוש ברוך הוא עושה מחשבתו. פג. לפעמים הקדוש ברוך הוא אין מקבל תפילת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקדוש ברוך הוא יודע, שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו. פד. אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. [פרוש מי שעובד השם, אחריו הולכים ונמשכים המחשבות לבלבל יותר משאר בני אדם, וזהו אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד]. חלק שני א. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, על ידי זה נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה שיפרנס איזהו בעלי חיים. ב. התפילה מעלה [מועילה], כשפניו כלפי מעלה. ג. מי שמבקש רחמים על בני דורו, זוכה לגלוי שכינה. ד. על ידי שירות ותשבחות ממשיכין שכינתו למטה. ה. תפילת שליח צבור יש בה בחינת מלחמה. ו. מי שמקים "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך", על ידי זה זוכה להתפלל בכונת הלב. ז. אמירת תהלים סגלה להוריד גשמים. "תהלם" ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים. ח. כל המצר בצרות ישראל ומתפלל עליהם, אף על פי שמטיח דברים כלפי מעלה אינו נענש. ט. יש תפילות שאינם נתקבלים למעלה אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה כפי מספר האותיות של התפילה השיך לזה הדבר. למשל, כשמתפלל אלו התבות: "תן לי בנים", צריך לתן צדקה כמספר אותיות "תן לי בנים". י. על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים. יא. התפילה של רבים נשמעת יותר כשהם בכנופיא ממה שהם מפרדים. יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפילת יחיד. יג. מי שיש לו שונאים, קשה לו לכון דעתה בתפילה. יד. צריך אדם להזהר, בשעה שמזכיר את השם, שיהיה בקדשה ובטהרה, הינו שיקדש רוח פיו כל כך שיהא בבחינת רוח נבואה, ואז הרוח הזה הולך ומפיל אותם, הבוטחים בשוא ובהבל, וזהו : ב'שם י'הוה א'לקינו נ'זכיר המה כרעו ונפלו.
חלק א'

א. צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לַטּוֹב הַכְּלָלִי, אַף עַל פִּי שֶׁיִּמָשֵׁךְ לוֹ לְבַד הֶפְסֵד.

ב. הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּאִלּוּ הֵבִיא מִנְחָה טְהוֹרָה.

ג. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

ד. עַל יְדֵי חֲנֻפָּה אֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

ה. עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ דּחַק תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמָעַת.

ו. הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה.

ז. מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפֵלָה עָלָיו, אֵין תְּפִילָּתוֹ נִמְאֶסֶת.

ח. לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִילָּה לְצָרָה.

ט. כָּל הַמְאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִילָּה לְמַטָּה, אֵין צָרִים יְכוֹלִים לְהַסְטִינוּ מִלְמַעְלָה.

י. לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים, שֶׁיִּהְיוּ הַכּל מְאַמְּצִין אֶת כּחוֹ, וְשֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְשֶׁלּא יִהְיוּ לוֹ מַסְטִינִים מִלְמַעְלָה.

יא. תְּפִילַּת אַחֵר מוֹעִיל יוֹתֵר מִתְּפִילַּת עַצְמוֹ, וַאֲפִילּוּ צַדִּיק צָרִיךְ לִתְפִילַּת אֲחֵרִים.

יב. מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁיָּמוּת וְשֶׁיִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָתוֹ וְשֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁלּא יִהְיוּ לוֹ בָּנִים חֲכָמִים.

יג. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו.

יד. יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין.

טו. אַל יְבַקֵּשׁ אָדָם עַל שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מִדַּאי.

טז. בְּיוֹם הַגְּשָׁמִים יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בָּעוֹלָם, וּמְלִיצֵי זְכוּת נִכְנָסִין לְפָנָיו.

יז. תְּפִילַּת יָחִיד אֵינָהּ נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן לִבּוֹ מְכֻוָּן, וּתְפִילַת צִבּוּר נִשְׁמַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לֵב כֻּלָּם שָׁלֵם.

יח. לא מַצְלִינָן אַתַּרְתֵּי.

יט. אָסוּר לְהַטְרִיחַ אֶת הַשֵּׁם לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע.

כ. מִי שֶׁמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

כא. הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם יוֹתֵר מִדַּאי, נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם.

כב. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּחַשְּׁבִין בּוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת, לְסוֹף שֶׁיָּלִינוּ בּוֹ מֵת מִצְוָה.

כג. לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ הֲכָנָה וְהַזְמָנָה.

כד. בִּשְׁאֵלַת צְרָכָיו אַל יָרִים ראשׁוֹ לִשְׁאל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה, אֲבָל בַּתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם יִשְׁאַל כָּל תַּאֲוָותוֹ.

כה. מִצְוָה לִהְיוֹת לוֹ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה.

כו. הִנְהִיגוּ בִּרְכוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לִהְיוֹת רְגִילִין לָעוֹלָם הַבָּא.

כז. יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי עֲנִיּוּת.

כח. עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּזָּל.

כט. הַדִּבּוּר בְּקוֹל רָם מֵבִיא הַרְגָּשָׁה וּתְנוּעָה בְּכָל הָאֵיבָרִים.

ל. מִי שֶׁעוֹלֶה עַל רוּחוֹ לְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

לא. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּתוֹ.

לב. אַל תִּתְפַּלֵּל בְּבַיִת, שֶׁבָּנָה בַּעַל מַחֲלקֶת.

לג. קדֶם הַתְּפִילָּה תִּתֵּן צְדָקָה, וּתְקַשֵּׁר אֶת עַצְמְךָ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר.

לד. אָדָם מְקַבֵּל שֶׁפַע וְכחַ אֱלקִי כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל בּוֹ.

לה. כְּשֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים, הוּא עֵת רָצוֹן.

לו. מִי שֶּׁיֶּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל, גּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו.

לז. עַל כָּל הַדְּבָרִים, הֵן עַל דָּבָר גָּדוֹל הֵן עַל דָּבָר קָטָן, תִּתְפַּלֵּל.

לח. אַקְדִּימוּ וְאַחֲשִׁיכוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא כִּי הֵיכֵי דְּתַאֲרִיכוּ חַיֵּי.

לט. מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ, נִקְרָא חוֹטֵא.

מ. הַנִּפְנֶה וְנוֹטֵל יָדָיו וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל, כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן וּכְאִלּוּ טָבַל.

מא. מִי שֶׁנִּזְהָר לוֹמַר דִּבּוּר קָדוֹשׁ בְּבֵית הַטִּנּפֶת, יִזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים.

מב. גְּדוֹלָה תְּפִילָּה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמִן הַקָּרְבָּנוֹת.

מג. תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּתְפִילָּה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ צְרִיכִין חִזּוּק.

מד. אַל תִּתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת.

מה. עַל יְדֵי צְדָקָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

מו. בִּשְׁעַת תְּפִילָּה יִפְרשֹ כַּפָּיו, כְּאִלּוּ מְקַבֵּל אֵיזֶה דָּבָר.

מז. עַל יְדֵי גֶּזֶל אוֹ מְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, אֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

מח. שַׁבָּת וְראשׁ חֹדֶשׁ יוֹתֵר מְסֻגָּל לְהַעֲלוֹת הַתְּפִילָּה.

מט. כְּשֶׁאָדָם נֶעֱצָר, זֶה סִימָן שֶׁאֵין תְּפִילָּתוֹ נִתְקַבֶּלֶת.

נ. עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק בַּלַּיְלָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה בְּנָקֵל לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בַּבּקֶר.

נא. תְּפִילָּה שֶׁהִיא בִּדְמָעוֹת הִיא נִתְקַבֶּלֶת.

נב. כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר, תַּזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת.

נג. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אֵיזֶה רָשָׁע שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ, שֶׁלּא יַעֲשֶׂה עוֹד תְּשׁוּבָה, וְהַצַּדִּיק מִתְפַּלֵּל עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, עַל יְדֵי זֶה נֶעֱנָשׁ הַצַּדִּיק.

נד. כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵל נוֹפֵל לְקַטְנוּת, זֶה סִימָן שֶׁלּא יִתְבַּלְבֵּל [יִתְקַבֵּל] תְּפִילָּתוֹ.

נה. כְּשֶׁאֵין לְךָ שָׁלוֹם עִם הָעוֹלָם, אֵין נִתְקַבֵּל תְּפִילָּתְךָ.

נו. צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹם הָעִיר, אֲשֶׁר אַתָּה דָּר בָּהּ.

נז. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ וּפוֹקֵד אֶת לוֹחֲצָיו.

נח. עַל יְדֵי תִּקּוּן חֲצוֹת מַזְכִּירִין אֶת [לִפְנֵי] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַטּוֹבוֹת, שֶׁהִבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל.

נט. מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר תְּשׁוּעָה, וְהַתְּשׁוּעָה בָּאָה עַל יָדוֹ.

ס. מִי שֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, נִקְרָא חוֹטֵא.

סא. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זַרְעוֹ וְעַל כָּל הַבָּאִים אַחֲרָיו.

סב. אָסוּר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה כְּפוּי טוֹבָה בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְגוֹי.

סג. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.

סד. הַחוֹלֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ בִּדְמָעוֹת, בְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרַפֵּא אוֹתוֹ וִיקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ.

סה. כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשָּׂא תְּפִילָּתְךָ, תִּתְפַּלֵּל בְּעַד יִשְׂרָאֵל.

סו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו.

סז. מִי שֶׁמַּצִּיל אֶת הֶעָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, הַכּחַ הוּא בְּנָקֵל בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה.

סח. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן תְּפִילָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת.

סט. מִי שֶׁהוּא עָנָו, יָכוֹל לִצְעק בִּתְפִילָּתוֹ מִן הַלֵּב.

ע. עַל יְדֵי שִׂמְחָה תָּבוֹא תְּפִילָּתְךָ בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.

עא. מִי שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה מִתְּפִילָּתוֹ, יִתְפַּלֵּל בְּרִנָּה.

עב. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכחַ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּתוֹ.

עג. מִי שֶׁנָּדַר אֵיזֶהוּ נֶדֶר, אֵין מְקַבְּלִין תְּפִילָּתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם אֶת נִדְרוֹ.

עד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנָה, אֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

עה. מִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַצַּדִּיק, תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

עו. צָרִיךְ קדֶם הַתְּפִילָּה לְדַבֵּק אֶת רוּחוֹ בַּבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת הַדְּבֵקוּת יֵצְאוּ הַדִּבּוּרִים מֵעַצְמָן מִפִּיו.

עז. כְּשֶׁתִּשְׁמַע חֶרְפָּתְךָ וְתִשְׁתּק, תִּזְכֶּה שֶׁיַּעֲנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּקָּשָׁתְךָ.

עח. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, עַל יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹפֵל לוֹ אֶת טוֹבָתוֹ.

עט. תְּפִילָּה שֶׁאֵינָהּ נִתְקַבֶּלֶת לְמַעְלָה נִשְׂרֶפֶת.

פ. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחֻרְבָּן, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵב וְגוּף.

פא. תְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה הִיא עֲרֵבָה וּמְתוּקָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

פב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָוָוה, אֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמַחֲשָׁבָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מַחֲשַׁבְתּוֹ.

פג. לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מְקַבֵּל תְּפִילַּת הַצַּדִּיק, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה אָדָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ זֶה הָאָדָם לְאַחַר זְמַן אֶת הַצַּדִּיק בַּחֲטָאִים מֵחֲטָאָיו.

פד. אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד.

[פֵּרוּשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם, אַחֲרָיו הוֹלְכִים וְנִמְשָׁכִים הַמַּחֲשָׁבוֹת לְבַלְבֵּל יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְזֶהוּ אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד].

חלק שני

א. בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין מְבַקְשִׁין רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה, וְתִקּוּן לִתְפִיסָה שֶׁיְּפַרְנֵס אֵיזֶהוּ בַּעֲלֵי חַיִּים.

ב. הַתְּפִילָּה מְעֻלָּה [מוֹעִילָה], כְּשֶׁפָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה.

ג. מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל בְּנֵי דוֹרוֹ, זוֹכֶה לְגִלּוּי שְׁכִינָה.

ד. עַל יְדֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת מַמְשִׁיכִין שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה.

ה. תְּפִילַּת שְׁלִיחַ צִבּוּר יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת מִלְחָמָה.

ו. מִי שֶׁמְּקַיֵּם "יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ", עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב.

ז. אֲמִירַת תְּהִלִּים סְגֻלָּה לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים. "תְּהִלִּם" לִ'מְטַר הַ'שָּׁמַיִם תִּ'שְׁתֶּה מָ'יִם.

ח. כָּל הַמֵּצֵר בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שְׁמֵּטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ.

ט. יֵשׁ תְּפִילּוֹת שֶׁאֵינָם נִתְקַבְּלִים לְמַעְלָה אֶלָּא עַד שֶׁנּוֹתְנִים כָּל כָּךְ מָעוֹת לִצְדָקָה כְּפִי מִסְּפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתְּפִילָּה הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַדָּבָר. לְמָשָׁל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת: "תֵּן לִי בָּנִים", צָרִיךְ לִתֵּן צְדָקָה כְּמִסְפַּר אוֹתִיּוֹת "תֵּן לִי בָּנִים".

י. עַל יְדֵי תְּפִילָּה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת זִוּוּגוֹ הַנִּכְרָז בַּשָּׁמַיִם.

יא. הַתְּפִילָּה שֶׁל רַבִּים נִשְׁמַעַת יוֹתֵר כְּשֶׁהֵם בִּכְנוּפְיָא מִמַּה שֶּׁהֵם מְפרָדִים.

יב. לִפְעָמִים אֵינָהּ בָּאָה הַיְשׁוּעָה אֶלָּא עַד שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, וְלא דַּי בִּתְפִילַּת יָחִיד.

יג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שוֹנְאִים, קָשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן דַּעְתֵּהּ בִּתְפִילָּה.

יד. צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר, בְּשָׁעָה שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הַיְנוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ רוּחַ פִּיו כָּל כָּךְ שֶׁיְּהֵא בִּבְחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְאָז הָרוּחַ הַזֶּה הוֹלֵךְ וּמַפִּיל אוֹתָם, הַבּוֹטְחִים בְּשָׁוְא וּבְהֶבֶל, וְזֶהוּ: בְּ'שֵׁם י'הוה אֱ'לקֵינוּ נַ'זְכִּיר הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפְלוּ.
שיחות הר"ן - אות רצח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת בא לפניו בערב יום הכפורים איש אחד מאנשיו שנחלש באותן הימים וספר לפניו צערו וחלשתו ועמד שם עוד אחד מאותו העיר של זה האיש הנ"ל, שהיה אוהבו ואמר לפני רבנו זכרונו לברכה שחולאתו הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות טוב וראוי יותר שתתלו בעברות וזה היה בערב יום כפור האחרון של קדם הסתלקותו הקדוש באומאן
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות ר - גדולות נוראות השגתו אמר: כל התורה שלי היא כלה הקדמות
שיחות הר"ן - אות קיא
...תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" פרוש: מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם וזהו: "אולת אדם תסלף דרכו" הינו שהאדם על ידי אולתו כל עבודתו היא רק בבחינת תסלף דרכו כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" הינו להצדיק שהוא בחינת "על ה'" כי "מי מושל בי צדיק" "יזעף לבו" הינו שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו על ידי זה "תסלף דרכו" שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל כי אין ממש בעבודה כי...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב ואמר רבנו זכרונו לברכה. מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל
שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו
...אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפא - כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אֵיזֶה אֲנָשִׁים עַל אִישׁ אֶחָד
...קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד אפילו אם הוא אדם חשוב יותר מהם על כל זה יכולים להפילו כי נתקבצים חלקי הכבוד שיש לכל אחד מהם ועל ידי זה נתבטל חלק כבוד שלו ונופל על ידם בבחינת: "ראוני נערים ונחבאו" שהקטנות בטל לפני גדלות כי חלקי הכבוד שלהם כשנתקבץ ונתקשר יחד הוא גדול מחלק כבוד שלו לבדו אם לא שזה האיש שחולקין עליו הוא גדול במעלה מאד עד שחלק כבוד שלו, גדול יותר מכל חלקי כבוד שלהם ביחד אזי אדרבא נתבטלים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם
...תורה כ - על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם שיך לא"ב חדש, מריבה, אות י על ידי המחלקת שיש בעולם על ידי זה נעשין מפרסמים קדם זמנם הינו כי כשאחד נכנס בעבודת השם הוא צריך לשהות ולהתמהמה עד שיתפרסם בעולם ועל ידי פגם המחלקת נתפרסם קדם זמנו ועל ידי זה הם גורמים הזק והפסד להאיש הזה שנעשה מפרסם קדם זמנו או גם להדרך לעבודת השם, שהיה זה רוצה לגלות בעולם ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלקת ולפעמים, שאין הפגם גדול כל כך אזי גורמין עניות וזה הסוד מבאר בתורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר
...איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו התנאים אחד לחברו משה כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2803 שניות - עכשיו 31_07_2025 השעה 02:24:17 - wesi2