... לו בסנדלו והזכיר מאמר רבותינו זכרונם לברכה: לענין סנדל שאמרו שם לענין מעברת חברו גזרה שמא יעשה סנדל למשל וכו' כמי שבא וטפח לו על פניו וכו' וגם הזכיר מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: דרוסת איש וכו' מה שעשתה ענווה עקב לסלותא. ובכל אלו הענינים מרמז שיש סודות התורה בענין העקב והסנדל ובענין טפחו בפניו שהזכיר וכל זה נוגע לענין פגם הברית ותקונו שכל זה ענין מילה שהוא ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כשבא לאדם גדלות סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כמו שכתוב: "לפני שבר גאון" וכן כשהוא שפל סימן שיבוא לכבוד גדול כמו שכתוב: "ולפני כבוד ענווה"

... מ"ש רבי נחמן מברסלב בעניין תורת ה ממש ותורתו וכולי. ********* בעניין הענווה. גם בעניין הזה רבי נחמן מברסלב אומר שאף אחד בכלל לא מבין מהי ענווה. ענווה אמיתית היא דווקא כאשר האדם זורק את השכל שלו לגמרי, שאז הוא בבחינת משה, בחינת ענווה שלמה, בחינת אמונה בשלמות מוחלטת. * ועדיין צריך לזכור, כי לזרוק את השכל בשלמות ולעבור בחלל הפנוי, ולהכלל בא"ס בשלמות שאין שלמות אחריה, לזה זכה רק רבי נחמן מברסלב עצמו. ...

... והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה , בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך שיקדים ענווה לכבודו וגדלתו כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו שאזי עדין הוא בקטנות שמלבש במלבושים פשוטים וגם פניו ... מפני שלא היה בו שום דפי כי אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלויה מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו: כלך מאחריך' כי עקר המלכות על ידי ענווה כנ"ל וכל מה שיש להמלך ענווה ביותר, מתפשט מלכותו ביותר כנ"ל וכשנמשך המזון על ידי המלך כנ"ל, נעשה ממנו ברורים כגון תבואה, ...

... נתעלה החן והחשיבות של ישראל. = על ידי התגלות השכל של השי"ת בעולם, על ידי זה מתגלה החשיבות של הענווה שהיא בחינת אין שממנה שורש ה"יש" וכולי. כי התורה נקראת: "אילת אהבים ויעלת חן" שמעלה חן על לומדיה. = התורה מאפשרת לאדם לחיות טוב ...

... לחמי הגדיל עלי עקב" כי על ידי האכילה נתחזקין העקבים והרגלין בבחינת: 'דק בככי ותשכח בנגרי' ואז כשנתגדל, חס ושלום, עקב דסטרא אחרא על ידי זה נחלש, חס ושלום, בחינת עקב דקדשה שהוא בחינת: "עקב ענווה יראת ה'" שהיא בחינת ריח בבחינת: "והריחו ביראת ה'" שהוא מזונא דנשמתא והתקון לזה ...

... כי זה כלל שכל ההתלבשות שמתלבש דרגא בדרגא אינו מתלבש אלא מדרגה אחרונה שבדרגא העליונה הינו בחינת רגלין של העליונה והוא מדרגה הראשונה אצל דרגא התחתונה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענווה עקב לסלותא' ועל כן לא נצטיר אלא הדמות והוא כמו דיו שאף שנצטיר בו הצורה ממש והדמות כנ"ל עם כל זה אינו רק ציור ודמות ואינו ממש הדבר בעצמו כן הדבור אף שבו ...

... על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה דעת קנית מה חסרת] כי החכמה מאין תמצא ומחמת שהיה לו מדת הענווה כל כך שכל הפסלת היה רק שלו על ידי זה זכה לחכמה אות תקעט שמעתי איך שספר רבנו זכרונו לברכה לאחד מאנשיו החשובים ...

... רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת ענווה היא לבלי להחזיק עצמו לשום דבר ולהיות בעיניו אין ואפס ומאחר שאינם נחשבים אצלי כלל נמצא שאני ענו שלהם. [פרוש שמכל המפרסמים אני הענו שזה עושה זאת וזה זאת, ואני איני מחזיק מהם כלל נמצא שבצרוף כלם יש לי מדת הענווה ביניהם] אך את מי אני מחזיק יותר לאין את עצמי או אותם וכו' ואף על פי כן, הנראה ... ענו מאד מכל האדם איך שיך זאת מאחר שכלם היו תלמידיו איך היה ענו כנגדם אך צריך להיות גם כן כנ"ל שהיה ענו מכל האדם שהיה לו מדת הענווה של כל האדם הינו שאצלו היתה הענווה של כלם כי כלם היו אצלו בחינת ענווה בבחינת אין ואפס כנ"ל אך את עצמו היה מחזיק יותר לאין ואפס יותר מבחינת אין ואפס ...

... נעשה ממילא. והעיקר שלא יהיה בבחינת כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו מועיל לבישול הפרי. וחייב להתבשל ממילא. שזה בחינת ענווה . *** ועניין המלאך וכולי, הוא הכל בחינה אחת עם העניין של זה שההפך של כל דבר הולך לאיבוד על ידי הצד השני ...