... לו אז אף שעכשו נפל מזה כנ"ל עד אשר בקצת ימים יעזרו ה' ויחזר ויזרח לו אורו יתברך אמן [עין בסוף הספר מה ששיך לזה]

... הזה שנולד מהיבום אי אפשר לו למצא זווגו כי אם ברחמים גדולים [כמובא, שעליו נאמר 'פן יקדמנו אחר' ברחמים, עין שם] כי זה בן היבמה שבאמת הוא בעלה של היבמה ואשתו נעשית לו אם אין לו בת זוג מאחר ... ללדה" כמו אשה שתשה כחה מלילד ובשעה שהיא כורעת לילד ראמת עי"ו קלין כמנין תבות שבמזמור "יענך" ואז מולדת והשבעין קלין הם בחינת שבעה קולות שאמר דוד על המים שכל אחד כלול מעשר והצעקה שאדם צועק בתפילתו ובתורתו כשנסתלקין ... מעורר הכונה', הינו המחין וזה בחינת: "תכלם שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה ... עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל ... בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא פרוש הפסוק: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי בהשכל המשתף יהיו כלם שוים ... א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ... ז"ל אמר על זה תרוץ. כך שמעתי מפיו הקדוש בפרוש. ואחר כך זכינו לשמע כל התורה הנ"ל. ועתה מבאר להמעין התרוץ על השאלה והקשיא הנ"ל כי עקר השאלה הוא איך להוליד המחין מתעלומותן ואחר כך כשמולידין אותן איך זוכין ... המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים]

... דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ...

... אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שכתוב: "בה' אהלל דבר באלוהים אהלל דבר" וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו' והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד ... שבטים שעל ידם נתתקן מלכות הנ"ל ואחריהם הוא הטומאה ויש בני אדם שיוצאין מהקדשה וזה שספר התנא שהדר וחזר לעין באלו שהם בתר תריסר ירחי שתא שהם אחורי שנים עשר שבטים דקדשה שיוצאין מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים ...

... שמעתי, שאמר אז דברי צחות לדרשן אחד שישב על שלחנו אז בצע אמרתו שאומר תורה בשביל בצע וממון עוד מעין הנ"ל, שמעתי בשמו, שאמר על פסוק "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" כי כשאדם מקטין את עצמו אז ...

... יתברך להם שימשיכו אלו הכחות הצריכים לרפואתו בתוך חתיכת לחם או בדבר אחר ויתרפא ממילא אמן כן יהי רצון [עין ענין זה באריכות ב"לקוטי תנינא" בסימן א]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא ... ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה

... לא תהו בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך וזהו גם כן מצות: "ומלאו את הארץ" שצריכין למלאות את הארץ בבני אדם הינו שכל אדם ... חברו ביראת שמים כדי להכניס דעת בחברו שזה עקר ישוב העולם שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו מבני דעה, שיודעין את השם יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה ... ה. אמנם, מי שרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים כנ"ל הוא צריך שיהיה לו יראת שמים כדי שיהיו דבריו נשמעין אצל חברו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין' וגם כדי שיתקימו דבריו אצל חברו כי לפעמים מדבר אחד עם חברו ותכף ומיד עובר והולך הדבור מלב חברו, ... קיום לדבריו אצל חברו נמצא, מי שרוצה להכניס דעת בחברו הוא צריך שיהיה לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים הינו כשאין נשאר דעתו אחריו על ידי בן או ... שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה ... העליון הוא אוחז ומקים בבחינת מה, בחינת 'איה מקום כבודו' ועולם התחתון הוא מקים בבחינת" מלא כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני ... [במ"א] לעיל בסימן ה] זה בחינת השגת הבן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו' שזהו בחינת שנה, בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" ורוח החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ"ל בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח ... יכלכל וכו' כנ"ל יג. ועל כן כשמעינים ומדברים מאיזה חדוש שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות ... נתעורר היראה של החכם שחדש זה החדוש כי הכל תלוי ביראה כי צריך שיהיה לו יראה, כדי שיהיו דבריו נשמעין וכדי שיתקימו דבריו כנ"ל ועל כן כשחוזרים את החדוש שאזי בא בחינת המלכות לקבל משם פרנסה ומלכות הוא בחינת יראה כנ"ל ועל ידי זה נתעורר יראה של החכם הנ"ל על כן נופל יראה על זה שמעין בהחדוש וזה פרוש: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה. והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור. נזדעזע ... ותלמיד רבי אליעזר זה בחינת בן שהשגתו בחינת מה, בחינת מה חמית וכו' בחינת: 'כי לא יראני האדם' בחינת: "עין לא ראתה אלהים זולתך" וכו' כנ"ל וזה בחינת רבי אליעזר כי אליעזר ראשי תבות: עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה וכו' שזה בחינת בן כנ"ל רבי יהושע זה בחינת תלמיד שהשגתו הוא בחינת 'מלא ... היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם בחינת: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, כנ"ל] "היתה כאניות סוחר" לשון סחור סחור בחינת מקיפים ... וזה והיה רבי אליעזר ישן, ורבי יהושע נעור כי השגת רבי אליעזר שהוא בחינת בן, הוא בחינת שנה בחינת 'עין לא ראתה' וכו', בחינת מה, בחינת: 'מה חמית' וכו' כנ"ל אבל השגת רבי יהושע שהוא בחינת תלמיד, בחינת דרי ... בחינת מקיפים כנ"ל שהם כל התענוגים והשעשועים של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, כמובא בזוהר דכל נהורין אתפרעין ואתגלין מנה [והשאר לא באר] וזה בחינת קבורת משה שהוא בחינת המקיפים, שהם טמונים מעין כל וזה: 'עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה' הנאמר בקבורת משה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה זה ...

... יראה שהוא שרש הכבוד וכסא לשון התכסיא שזה בחינת: 'דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך' שזה הדבר מכסה מעין כל 'ליום' זה בחינת שלום בית כי יום הוא בחינת אור כמו שכתוב: "ויקרא אלהים לאור יום" ואור הוא ...

... דלבא ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל שהם בחינת "מים עמקים עצה" וכו' ועל ידי העצות שנתגלין בעולם [דהינו שיודעין בעולם לתן עצה לנפשם, כל אחד ואחד מה שצריך] על ידי זה גדלה האמונה, בבחינת: "עצות מרחק אמונה אמן", ... ז. ולהנצל מזה הוא על ידי המגנים שבדור כי יש מגני ארץ, שהם מגנים עלינו ומצילין אותנו כי הם מכניעין החותם דסטרא אחרא שנעשה על ידי הגאוה כנ"ל בבחינת: "גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר" שהם סוגרין ומכניעין חותם דסטרא אחרא, שהיא בחינת תאוה הנ"ל שנעשה על ידי גאוה כנ"ל ועל ידי שהם מכניעין זאת התאוה שהוא בחינת חותם דסטרא אחרא על ידי זה נעשה בחינת תפילין, מחין, שהם בחינת חותם דקדשה בחינת: ... הם עולין להמח ונעשין שמנים אל המח נמצא שעקר המחין על ידי לחות ושמנונית הגוף על כן על ידי שמכניעין תאוות ניאוף ואין יוצאין לחות ושמנונית הגוף לחוץ על ידי זה עולין הלחות אל המח ונעשה שמנים שזה עקר המחין על כן על ידי המגנים הנ"ל שמכניעין תאוה זו על כן הם עושין על ידי זה בחינת תפילין, מחין כנ"ל כי הם מעלין לחות הגוף מבחינת ... בחינת שמחה, כמו שכתוב: "שמחנו כימות עניתנו" שעל ידי תענית נעשה שמחה ועל ידי השמחה נותנין חזוק להמלאך ומתקנין ומכניעין את בחינת החלום רע שהוא בחינת חלום על ידי ש"ד שבא על ידי שאין חזוק בהמלאך כנ"ל ועל כן ... סתרי תורה שהתורה נסתרת ונעלמת שם כי כשעושה עבדות פשוטים ובאמת בודאי יש בהם תורה גבוה מאד רק שאין יודעין מה שיש בהם נמצא שהתורה שיש בהם הוא נסתר ונעלם, בחינת סתרי תורה . "חמוקי ירכיך" 'מה ירך בסתר, ... התהום ועל ידי העבדות הנ"ל שהם בחינת סתרי תורה, בחינת: "חמוקי ירכיך" בחינת: שתין, שהם מחוללין עד התהום הם בוקעין ויורדין עד התהום ומעלין את המשפט מנפילתו מבחינת: "משפטיך תהום רבה" בבחינת: "תהום אל תהום קורא" ודרשו רבותינו, זכרונם ...