... זה נקרא בחי' שבת כי בשבת יכול להתבונן בעצמו וגם איתא בזוה"ק שבת שין בת תלת גוונין דעינא ובת עין בחי' עיני השכל נמצא שבת נקרא עין לראות וזה שאמר משה ראו כי ה' נתן לכם את השבת דהיינו כשיש לכם בחי' שבת אז תראו ותתבוננו ...

... מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלהים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ג. ואז כשהתפילה בבחינת דין אז צריכין בעל כח גדול, שיוכל להתפלל תפילה בבחינת דין כמו ... כן פתח בבראשית, כי הוא יתברך בראה וכו'' נמצא שעקר ארץ ישראל הוא על ידי 'כח מעשיו' על ידי שיודעין שהשם יתברך ברא את העולם ולעתיד יחדש הקדוש ברוך הוא את כל העולם כלו בבחינה זו של ארץ ישראל ... כי על ידי התפילה שהיא בבחינת קמוץ ודין של הבעל כח הנ"ל שהוא בבחינת מטה עז על ידה משברין ומכניעין אותו כנ"ל כי היא עומדת בבית הבליעה שלו, בבחינת: "בצוארו ילין עז" וזהו 'ונחת אצוארה' שהיא עומדת בצוארו, בבחינת ...

... יתברך כמו שכתוב "אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי" וכו' אשרי מי שירגיל עצמו לקים הנהגה זו העולה על הכל ועין בספר "לקוטי תנינא" בדף ל"ב ושים לבך לכל מה שנאמר שם בענין זה ותרגיל עצמך לקים הדברים הנאמרים שם ...

... ס"ט חלק ראשון] פרוש על הגוזל את חברו, שפרש: 'יוליכנו אחריו אפילו למדי' דהינו למודי ה', הינו הבנים וכו' עין שם שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע

... הזה שנולד מהיבום אי אפשר לו למצא זווגו כי אם ברחמים גדולים [כמובא, שעליו נאמר 'פן יקדמנו אחר' ברחמים, עין שם] כי זה בן היבמה שבאמת הוא בעלה של היבמה ואשתו נעשית לו אם אין לו בת זוג מאחר ... ללדה" כמו אשה שתשה כחה מלילד ובשעה שהיא כורעת לילד ראמת עי"ו קלין כמנין תבות שבמזמור "יענך" ואז מולדת והשבעין קלין הם בחינת שבעה קולות שאמר דוד על המים שכל אחד כלול מעשר והצעקה שאדם צועק בתפילתו ובתורתו כשנסתלקין ... מעורר הכונה', הינו המחין וזה בחינת: "תכלם שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה ... עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל ... בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא פרוש הפסוק: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי בהשכל המשתף יהיו כלם שוים ... א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ... ז"ל אמר על זה תרוץ. כך שמעתי מפיו הקדוש בפרוש. ואחר כך זכינו לשמע כל התורה הנ"ל. ועתה מבאר להמעין התרוץ על השאלה והקשיא הנ"ל כי עקר השאלה הוא איך להוליד המחין מתעלומותן ואחר כך כשמולידין אותן איך זוכין ... המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים]

... ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין

... בחינת נצח והוד, שהם בחינת הוד והדר וכמו שכתוב בסבא הנ"ל "הוד והדר לבשת", אלין תרי בדי ערבות וכו' עין שם שהם בחינת נצח והוד בחינת רגלין כידוע]. ואפילו מי שיודע ומבין בזה הינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו ... וכנסת ישראל, הנקראים משא ומתן כנ"ל ד. וכדי לשמר הזכרון הנ"ל צריך לשמר את עצמו שלא יפל לבחינת רע עין לבחינת מיתת הלב כי עקר הזכרון תולה בעין, בבחינת: "ולזכרון בין עיניך" כי השכחה בא על ידי רע עין על ידי מיתת הלב, בבחינת "נשכחתי כמת מלב" כי רע עין ומיתת הלב הם בחינה אחת כי שורינא דעינא בלבא תליא "וימת לבו בקרבו" ומיתת הלב, היא בחינת שברי לוחות ... חכמינו, זכרונם לברכה 'אלמלא לא נשתברו לוחות הראשונות לא היתה שכחה בעולם' נמצא שעקר השכחה, היא על ידי רע עין, שהוא בחינת מיתת הלב שהיא בחינת שברי לוחות שמשם עקר השכחה כנ"ל. ואבשלום שהיה עינו רעה במלכות אביו על ידי זה נאמר בו מיתת הלב שנאמר: "ויקח שלשה שבטים ויתקעם בלב אבשלום" כי פגם בזכרון, על ידי רע עין כנ"ל. ודוד המלך, עליו השלום, ברח אז ממלכותו מפני אבשלום וקלל אותו שמעי בן גרא, ואמר "אולי יראה ה' בעיני" "בעיני" דיקא כי מי שרואה שנופל לרע עין אם אינו מרגיש בעצמו שיוכל לעמד בזה להנצל ממנו צריך לברח ממנו אבל מי שיכול לתקן, אזי צריך לתקן וצריך לראות מהות בחינת הרע עין כדי לידע השרש שצריך לתקן על ידו כי יש כמה בחינות רע עין וכשנופל לרע עין של התנשאות שעינו צרה בהתנשאות של חברו צריך להכניע בהשרש של ההתנשאות הינו בשרש המלכות, שהוא בחינת משיח והוא שרש המלכות, בבחינת: "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו" והוא בחינת טוב עין, בבחינת: "יפה עינים וטוב ראי" הנאמר בדוד, שהוא משיח תניא: אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, ועמדתי בגלגל עינו של מת, עד חטמי כשחזרתי לאחורי, אמרו עין של אבשלום הוה וזה שאמר אבא שאול, קובר מתים הייתי כי אבא שאול השתדל לתקן תמיד את הרע עין, הנקרא מיתה כנ"ל פעם אחת נפתחה מערה מתחתי הינו בחינת דבקות, בחינת: "כמער איש וליות" מתחתי, הינו בחינת אמת: "אמת מארץ תצמח" כי "טוב עין הוא יברך" והברכות הם בחינת אמת כמו שכתוב: "המתברך בארץ יתברך באלקי אמן" וזה שאמר אבא שאול שעל ידי ... בגלגל עינו של מת עד חטמי הינו מחמת הדבקות העמדתי עצמי בסכנה לכנס בגלגל עינו של מת, הינו ברע עין עד שהצרכתי להשתמש בבחינת משיח, כדי להכניע את הרע עין וזה עד חטמי, שהוא בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכשחזרתי לאחורי אמרו לי עינו של אבשלום היתה הינו שאבשלום נפל לבחינת הרע עין הזה וזהו כשחזרתי לאחורי הינו אחר התקון שחזרתי בחינת משיח למקומו, לבחינת אחורי כי שם שרש המלך המשיח בבחינת: ... היתה עד שחזר לאחוריו כי אלו היה יודע מקדם מזה אפשר לא היה מסכן עצמו כל כך לכנס ברע עין כזה כי הוא סכנה גדולה ה. וצריך לשמר את העין מכח המדמה ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק, ... כמו שכתוב:יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכו' אך כשהחדושים הם על ידי כח המדמה אזי נבראין רקיעין דשוא ועל ידם בא רעב לעולם ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם בחינת שבע אך ... שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו ... תקחו עוד חרפת רעב בגוים" "איש אשר רוח אלהים בו" "ויוסף ישית ידו על עיניך" שעל ידי היד, נשמר העין מכח המדמה כנ"ל עין בסבא מה שדרש על פסוק: "ה' אלקי גדלת מאד" וכו' וזה בחינת: "אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש ... הרוח בידו על ידי זה יזלו מים בחינת מי צרר מים שהוא בחינת הלב, בחינת: "שפכי כמים לבך" כנ"ל, עין שם. כלל הענין, הוא מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה אין אדם דן גזרה שוה מעצמו כי יכול להיות שהוא דן גזרה שוה מעצמו והוא מכח המדמה שמדמה מלתא למלתא כנ"ל עין שם על כן אסור לדון גזרה שוה, הינו לדמות מלתא למלתא מעצמו אלא אם כן קבלה מרבו, ורבו מרבו ...

... נעשין נגונים כמבאר במקום אחר בחינת מנגן בכלי זמר שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדשה היא גבוה מאד מאד כידוע ועקר הנגון נעשה, על ידי ברור הטוב מן הרע שעל ידי שמבררין ומלקטין הנקדות טובות מתוך הרע על ידי זה נעשים נגונים וזמירות, עין שם היטב] ועל כן, על ידי שאינו מניח להפיל את עצמו ומחיה את עצמו במה שמחפש ומבקש ומוצא בעצמו ...

... די בעלמא, אית לה תרין רוחין רוחא חד בעלמא דין, ורוחא חד בעלמא דאתי והכי תשכח בכלהו צדיקי וכו' עין שם] דהינו שיש לו בחינת חיות למעלה, וחיות למטה והרוח והחיות שלמעלה, הוא גדול מאד מאד והתלמידים הם עם ... גם כן בחינות הסתלקות כי השם הוא הנפש, וכמבאר במקום אחר [לקמן סימן ר"ס] שזה בחינות מסירת הנפש ממש עין שם ויש הסתלקות מדרגא לדרגא שהוא גם כן בחינות הסתלקות והתלמיד שמקשר כל כך שמרגיש בעצמו כל העליות וירידות ... כדלקמן] "כעשן לעינים": "עיני כל אליך ישברו" וכו' כי כעס מזיק לפרנסה כמו שמובא במקום אחר שכעס מפסיד העשירות [עין לעיל בסימן נ"ט] וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף דהינו להמתיק העשן ולבררו עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח דהינו ... המניעה היא בשביל החשק כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק יותר לעשות אותו הדבר כי על ידי המניעה שמונעין את האדם מן הדבר על ידי זה נעשה התגברות החשק מאד כמו למשל כשמראין לקטן דבר הנחמד לו ותכף ... האדם, ומבקש וחושק מאד לאותו הדבר נמצא שעקר החשק נעשה על ידי שחטפו ממנו והחביאו את הדבר כמו כן מונעין את האדם במניעות מהדבר הצריך לו כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק יותר "ולחם סתרים ינעם" שכל מה ... כנ"ל ועל כן כשאדם חושק ביותר כפי המניעה, ממילא נשבר המניעה וזה בחינת ט' נקדין כי הנקדות הם בחינות רקיעין, שהם בחינות מניעות כי המניעה היא בחינת רקיע, שהיא בחינת מסך שמפריש ומסך לפני האדם, ומונעו מן הדבר כמו ... שכתוב: "לרוקע הארץ על המים" כי גם הארץ היא שטח המבדיל ומפריש ועל כן הט' נקדין הם בחינת ט' רקיעין כי הנקדות נעשין על ידי החשק כנ"ל ועקר החשק על ידי המניעה, שהיא בחינת רקיע כנ"ל ויש ט' נקדין, ט' רקיעין כי יש כמה בחינות בהנחשק כי יש נחשק למעלה מנחשק ולפי גדל מעלות הנחשק, כן צריך להיות גדל החשק ועל כן יש לו מניעה גדולה כנ"ל שעל ידי זה נעשה הנקדה כנ"ל וזה בחינת תשע נקדין, תשעה רקיעין שהם מקמץ עד שורק שהם נקדה למעלה מנקדה רקיע למעלה מרקיע דהינו נחשק למעלה מנחשק שלפי גדל הנחשק, צריך ...

... שקרנים שמתדמים עצמן כקוף ומתפארין עצמן גם כן ממש באלו הלשונות של התפארות שיוצא מפה קדוש של הצדיק האמת וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון. "הנני שבר את קשת עילם" וכו' וחנניה בן עזור, נביא שקר, היה ...