... רעים חס ושלום. ואז היה רצונו הקדוש שאגמר כל הארבעה שלחן ערוך הגדולים בשנה אחת. וקבע לי שעור ללמד חמשה דפין בכל יום וכן קימתי כמו חצי שנה וגמרתי כל הארח חיים עם המגן אברהם וטורי זהב והיורה דעה ...

... לתוכו אז "יקם סערה לדממה" ג. וצריך להעלות את הדבור לשרשו שהוא הזרוע שהם חמש אצבעין שביד שמאל שהם חמשה גבורות שהם בחינת חמשת מוצאות הפה כי עקר הדבור על ידי חמשת מוצאות הפה שהם הגבורות: "מי ימלל גבורות ... הינו בושה ויראה וזה בחינת: "וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך" הינו שנמשך עליהם גם כן יראה ו. ומשה זכה לאור התפילין כמו שכתוב בזוהר: "ויתנצלו את עדים" דא תפילין "ומשה יקח את האהל" שלקח אותן האורות, מלשון: "בהלו נרו עלי ראשי" "כי קרן עור פניו" על שם קרן אחת ... ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ידי הלוחות כמובא 'כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", זכו לחגירת זינא עלאה' ומשה זכה לקרון עור פנים, מאור הלוחות כי הם המחין בעצמן כי על ידי חדוד השכל בתורה, נתחדדו המחין ונתוסף ... כמו שכתוב:"והנה טוב מאד" 'דא מלאך המות' והשתלשלותם מגבורות עלאין, כי הוא טוב מאד וזהו שסערה בזרוע זרוע, אלו חמשה גבורות, שמשם חיותו עד זמן בלע המות לנצח וזה פרוש "מרכבת פרעה וחילו", הינו בחינת תפילין, כמובא בזוהר שפרעה ...

... ידי פגם לשון הרע נעשה פרוד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה אי אפשר להיות ענו וזה היה מעלת משה רבנו, עליו השלום ששבחה התורה אותו, שהיה כל כך גדול במעלת הענווה עד שאפילו לשון הרע לא הזיק לענותנותו וזה שכתוב "ותדבר וכו' במשה" וכו' נמצא שהיה פגם לשון הרע בעולם אף על פי כן, "והאיש משה ענו מאד" כי היה במעלה גדולה כל כך בענווה שאפילו פגם לשון הרע, לא הזיק לו לענווה שלו

... הפרי יש דברים אבודים, דהיינו הכוח המנוגד לכוח החזק הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי. לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך ... או בתלוש אך לא בביתו של האדם, היינו כי כל העניין הנ"ל צריך להעשות ממילא. היינו בחינת החטא של משה רבנו כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21 - מה היה החטא של משה רבנו? היינו שתהליך בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, ...

... נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפילו בנו בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבוא אל התכלית כמו משה רבנו, עליו השלום שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפילו בפחות שבפחותים אפילו בשפחה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ... מה שלא ראה יחזקאל הנביא' הרי שאפילו יחזקאל, שהיה נביא גדול כזה לא היה רואה, מה שראתה שפחה בימי משה וכל זה מחמת גדל עצם מעלת המנהיג, שהיה משה רבנו המנהיג והוא יכול להאיר אפילו בבחינת רגלין שאפילו הרגלין שרחוקים מהמח אף על פי כן גם הם יוכלו ... וכו' כנ"ל "ואנחנו הם העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך" שמתנהגים אחר המנהיג ומי יתן והיה לנו מנהיג כמו משה רבנו, עליו השלום, וכו' כנ"ל [כל זה שיך לסימן ל"ט]

... אי אפשר כי היה צריך לבטל ולשנות הטבע של כלליות בני האדם בתמידות וזה דבר שאי אפשר כי אפילו משה רבנו עליו השלום, וכיוצא שבטל הטבע היה רק לפי שעה ובדבר פרטי, כגון קריעת ים סוף או בקיעת הירדן ...

... כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת ... וזהו: 'אין בין חמץ למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום הינו כי אין דומה שלום של התענית, לשלום של שבת כי זה אין לו ...

... מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: ...

... על דעתו חמרות יתרות מאד מאד ופעם אחד היה חושב מחשבות בענין המים על פסח שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת גם זה לא הוטב בעיניו כי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני ... שם, כי עליו נאמר: "כל באיה לא ישובון" וכו' כנ"ל ג. אך דע, אם יש צדיק גדול שהוא בחינת משה הוא צריך דוקא לעין בדברי האפיקורסית אלו ואף שאי אפשר לישבם כנ"ל על כל זה על ידי עיונו שמעין ... וצריך רק להאמין ולשתק שם ועל כן אסור לכנס ולעין בדברי האפיקורסית והמבוכות אלו כי אם צדיק שהוא בחינת משה כי משה הוא בחינת שתיקה, בבחינות שנקרא: "כבד פה" בחינת שתיקה, שהוא למעלה מן הדבור ועל כן הצדיק שהוא בחינות משה, בחינות שתיקה יכול לעין בדברי המבוכות אלו, שהם בחינות שתיקה כנ"ל וצריך דוקא לעין, כדי להעלות הנשמות שנפלו לשם ... כי שם בחלל הפנוי אין טוב משתיקה כנ"ל כי אסור לכנס לשם כי אם מי שהוא בבחינות שתיקה, בחינת משה כנ"ל וזה שאמר: 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו' כי על ידי שאחז במדרגה זו, בבחינת שתיקה ... המרבה דברים מביא חטא' כי מרבוי האור נתהוו הקליפות כנ"ל. ה. ודע, שעל ידי הנגון של הצדיק, שהוא בחינת משה הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסית הזאת של החלל הפנוי שנפלו לשם כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם יש ... לראש אמונה זו כנ"ל ולבחינת זמר של אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה כי אם צדיק הדור, שהוא בחינת משה שהוא במדרגת אמונה זו, שהוא בחינת שתיקה בחינת 'שתק כך עלה במחשבה' הנ"ל הינו שהיא עדין למעלה מהדבור כנ"ל וזה: "אז ישיר משה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'שר לא נאמר, אלא ישיר' מכאן לתחית המתים מן התורה שעתיד משה לשיר לעתיד לבוא גם כן כי כל השירות בין של עולם הזה בין של לעתיד לבוא הוא רק אצל משה, שהוא בחינות שתיקה שזכה לזמר ששיך לאמונה העליונה על הכל ששם נכללין כל הזמירות כי כלם נמשכים ממנה וזה שפרש רש"י: 'ישיר', יו"ד על שם המחשבה נאמרה הינו בחינות 'כך עלה במחשבה' הנ"ל בחינות משה, בחינות שתיקה כנ"ל ועל כן על ידי נגון של הצדיק, שהוא בחינות משה כנ"ל על ידי זה עולים ויוצאים כל הנשמות, שנפלו בתוך האפיקורסית הזאת של חלל הפנוי כי נגונו הוא בבחינות ... כל הנגונים בתוך הנגון הזה שהוא למעלה מן הכל, שממנו נמשכים כל הנגונים כנ"ל. ו. וזה, ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי וכו' הוא בחינות חלל הפנוי כי פרעה לשון ביטול, מלשון: "תפריעו את העם" ... על השם יתברך ואי אפשר למצא שם השם יתברך מחמת שפנה אלקותו משם כביכול כדי שתוכל הבריאה להתהוות כנ"ל "משה בא" וכו' שמשה דיקא, יבוא אל פרעה, בחינות החלל הפנוי כי אסור לכנס לשם כי אם בחינות משה כנ"ל כי אי אפשר למצא שם את השם יתברך כנ"ל וזה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו ... מה שתשיב לאפיקורוס' כנ"ל כי אפשר למצא שם אותיות וניצוצות לישבם כי הם באים משבירת כלים כנ"ל וזה, ויבא משה אל פרעה וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבולך הוא בחינת לעתיד לבוא, כי מחר לקבל שכר . בחינת: "וענתה ...