... כזה צריכין לרחם לתן לו חלב דיקא ולגדול מאכל הצריך לו וכן על כל אחד ואחד צריכין לרחם במה שצריך לו ב. ורחמן כזה הוא רק
משה רבנו כי הוא היה מנהיג ישראל והוא יהיה המנהיג לעתיד כי "מה שהיה הוא שיהיה" וכו' כי
משה רבנו היה לו רחמנות באמת על ישראל ומסר נפשו בשביל ישראל והשליך נפשו מנגד ולא היה חושש על עצמו כלל "ואעשך לגוי גדול", והוא לא השגיח על זה כלל רק ... מישב מבני אדם כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת, אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם
ומשה רבנו היה לו רחמנות והיה עוסק בישוב העולם, שיהיה העולם מישב וממלא מבני אדם הינו בני דעה, כנזכר לעיל כי הוא פתח לנו אור הדעת כמו שכתוב: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים" כי
משה פתח את הדעת וגלה לנו כי יש אלהים שליט בארץ ג. כי עקר הרחמנות הוא כשישראל עם קדוש נופלין, חס ושלום בעוונות, רחמנא לצלן כי זהו הרחמנות הגדול מכל ... היסורים הם רק כשנופלים בעוונות חס ושלום וזהו עקר הרחמנות לרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מהמשאוי הכבד של עוונות ועל כן
משה רבנו, עליו השלום בכל עת שנפלו ישראל באיזה עוון היה מוסר נפשו עליהם והתפלל בעדם, כגון במרגלים וכיוצא כי ידע, שלפי קדשת ישראל ודקותם הם רחוקים ... ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשעלה
משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו: רבונו של עולם ! מי מעכב על ידך אמר לו: עתיד אחד לעמד ועקיבא בן יוסף שמו שיהיה דורש על ... במחשבה' ולכאורה קשה, מה אמר לו השם יתברך שתק וכו' הלא כבר אמר הקשיא, ומה זו שתיקה מאחר שכבר הקשה מה שהקשה אך תכף כשאמר
משה הקשיא, נפל בשכלו תרוץ על הקשיא אך אם היה אומר את התרוץ, היה נכנס בו מקיף אחר והיה בא על קשיא יותר חזקה ורחבה מבתחלה שתק על התרוץ, הינו שישתק ולא ... חדש כי נכנס מקיף אחר לפנים ועל כן צריכין לשתק, כדי שלא יבוא למקיפים שאין צריכין להשיגם כנ"ל וזהו: שתק, כך עלה במחשבה
[משה היה למעלה מן המחשבה לכך היה יודע את התרוץ כי השיג בחינת סתרי [כתרי] אותיות והדברים סתומים, כי לא באר היטב ענין זה], כנ"ל וזה פרוש: 'הוו מתונים ... שערה שאינה נמשכת ממח האב על כן בחינת ההשגה של הבן גדולה יותר במעלה מהשגה של בחינת התלמיד וזהו בחינת החלוק שבין נבואת
משה רבנו לשאר נביאים כי
משה ראה באספקלריא המאירה והם ראו באספקלריא שאינה מאירה שזהו בחינת החלוק שבין השגת דרי מעלה להשגת דרי מטה שהם בחינת בן ותלמיד "כי לא יראני האדם וחי", זה בחינת ההשגה של מה, בחינת: מה חמית וכו' שזהו ההשגה של דרי מעלה בחינת בן וישעיה, שהיה במדרגה קטנה
ממשה, אמר "ואראה את ה'" זה בחינת השגה של דרי מטה בחינת תלמיד בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' כי אף על פי שידע ישעיה שיש השגה של בחינת מה אף על פי כן אמר לפי ... כי כל אחד ואחד כפי מה שזוכה לפעל בקשתו ביום הכפורים דהינו בקשת סלח נא כן יש לו חנוכה כי על ידי סלח נא נעשה חנוכה כי
משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי אותו הלילה ליל תשעה באב היה שבו נחרב הבית המקדש
ומשה רבנו בקש על זה סלח נא כי בזה החטא והפגם תלויים כל העוונות כי על ידי זה הפגם נחרב הבית המקדש ובזמן שבית המקדש, היה קים, היינו נקיים מעוונות כמו ... הבית המקדש, שיכפר עלינו בכל יום ומעת אשר חרב בית מקדשנו אין אנו יכולים לנקות עצמנו מן העוונות כי אין מי שיכפר בעדנו
ומשה רבנו, עליו השלום, שידע כל זאת על כן מסר נפשו על ישראל, ובקש: סלח נא לעון העם הזה וכו' כי ידע שבזה החטא תלוי חרבן הבית, שהוא כולל כל החטאים כנ"ל ... שעל ידי זה נתתקן פגם חרבן הבית כמו כן נעשה בחינת חנכת הבית, בחינת חנוכה נמצא שחנוכה נעשה על ידי סלח נא כנ"ל ועל כן רמז
משה רבנו, עליו השלום צרוף חנוכה בפסוק סלח נא כי סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה וכו' הוא ראשי תבות חנוכה כי חנוכה נעשה על ידי סלח נא וכו' ... וכו', כנ"ל "יאר ה' פניו אליך ויחנך" 'ויחנך' זה בחינות חנוכה, שעל ידו נתגלה אור הפנים בחינת: "יאר ה' פניו" וכו' כנ"ל
ומשה רבנו זכה לסוד חנוכה, על ידי שמסר נפשו בשביל ישראל ונתן לבו עליהם להסתכל בצרתם כי הוא היה רחמן ומנהיג אמתי כנ"ל ועקר צרת ישראל הוא המשא של עוונות, ... שבזה תלוי תקון כל הבחינות הנ"ל, כנ"ל וזהו חנוכה חנו כ"ה, הינו כ"ה בכסלו כסליו הוא אותיות: "וירא יי כי סר לראות" כי
משה רבנו נתן לבו להסתכל בצרתן של ישראל וזהו: 'כי סר לראות לשון סר וזעף' ועקר צרתן הוא המשא של עוונות, חס ושלום, כנ"ל והשם יתברך כשראה, שהוא נותן לבו על זה קראו אליו ויאמר
"משה משה, ויאמר הנני" 'הנני לכהנה, הנני למלכות' כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנני לכהנה' זה בחינת חנכת הבית כי
משה שמש בשבעת ימי המלואים כמו שכתוב:
"משה ואהרון בכהניו" גם כהן הוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי בכהן נאמר: "להורת את בני ישראל" 'להורות' לשון הוראה זה בחינת תלמיד גם להורת לשון הריון, בחינת ... כי 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת רבי יהושע כי יהושע הוא ראשי תבות: "יחיו מתיך נבלתי י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'כני ע'פר"
ומשה רבנו שהוא בחינת חכם הדור, שהוא מאיר בבן ותלמיד כנ"ל על כן היה לו בן שהיה שמו אליעזר ותלמיד ששמו יהושע כי אליעזר בן
משה הוא בחינת רבי אליעזר הגדול הנ"ל כמובא במדרש על פסוק: "ושם האחד אליעזר" 'האחד המיחד' כי
משה רבנו בקש על זה שיהיה רבי אליעזר מיוצאי חלציו, ונתקים כן וזה: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו' מעשה הוא מה ש"ע כמובא בכתבים הינו בחינת מקיפים הנ"ל ... של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, כמובא בזוהר דכל נהורין אתפרעין ואתגלין מנה [והשאר לא באר] וזה בחינת קבורת
משה שהוא בחינת המקיפים, שהם טמונים מעין כל וזה: 'עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה' הנאמר בקבורת
משה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה זה בחינת כל הנ"ל, בחינת: "כי כל בשמים ובארץ" שצריך הצדיק שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל שיהיה לו בחינת כל כנ"ל להראות ... הם משיגים, 'שמלא כל הארץ כבודו' בחינת: "ואראה את ה'" עוד יש בזה דברים נעלמים הרבה, ולא באר רק קצת, קצת ראשי פרקים כי
משה רבנו היה ענו וענווה גדולה מכלם, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ויש עוד צרוף של חנוכה, שהוא מרמז בפסוק . ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך
משה את ידיו עליו בסופי תבות יש צרוף חנוכה כי בזה הפסוק מרמז כל הבחינות של המאמר הנ"ל. מלא זה בחינת: ומלאו את הארץ, המבאר לעיל וכן רוח חכמה כי סמך
משה ידיו וכו' כל זה מבאר לעיל במאמר הנ"ל גם בענין היראה כי יש חמש גבורות שהם חמש אימות, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ויש אלף וארבע מאות וחמש גבוראן ...