ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת... המח מקבל כל אחד גדלה כפי מדרגת מחו כי עקר הגדלה היא על ידי התנוצצות המח כנ"ל ועל כן משה רבנו, עליו השלום, שהוא היה הדעת הכולל של כל ישראל על כן על ידי ראיתו לבד, שהיה מסתכל בתוך ... תחזה מכל העם, ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות" וכו' 'ואתה תחזה' דיקא, כי על ידי הראיה לבד של משה רבנו שהיה רואה ומסתכל בכל אחד ואחד היה מתנוצץ מחו של כל אחד ועל ידי זה קבל כל אחד ... בחינת 'שרי אלפים ושרי מאות' וכו' וזהו: 'ואתה תחזה וכו' ושמת עליהם שרי אלפים' וכו' כי על ידי שיחזה משה ויסתכל בעם על ידי זה בעצמו הוא משים אותם 'שרי אלפים' וכו' כי על ידי הסתכלותו בהם מקבל כל אחד גדלתו על ידי התנוצצות מחו שמתנוצץ על ידי ההסתכלות שמסתכל בו חכם הדור, בחינת משה כנ"ל וגם משה היה יכול לצוות, שזה יהיה שר אלף וזה שר מאה וכו' כי על ידי הסתכלותו בהם היה יודע הגדלה ... כנ"ל ואזי כשמקבל כל אחד גדלה כפי הראוי לו באמת לפי מדרגת מחו על ידי שיש מנהיג אמתי בחינת משה שיכול לחלק הגדלה לכל אחד כראוי לו על ידי הסתכלותו לבד אזי יודע כל אחד מהשרים והמנהיגים של ישראל ... בפני אלף אנשים, וכן כלם כי יש בחינת רוח בכל אחד ואחד והמנהיג האמתי של כל ישראל, דהינו בחינת משה הוא בחינת רוח הכולל, בחינת: "איש אשר רוח בו" ופרש רש"י: 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' ... זוכין לחדש בתורה כי הרוח אלהים שורה על פני התורה כנ"ל על כן על ידי המנהיג האמתי שהוא בחינת משה בחינת דעת הכולל, בחינת רוח הכולל שעל ידו מתנוצץ מחו של כל אחד שזהו בעצמו בחינת רוח אלהים שממשיך ... ידי בחינת הרוח אלהים שהוא שורה על פני התורה כנ"ל שהוא בעצמו בחינת המחין שכל זה נמשך מהמנהיג, בחינת משה, שהוא דעת הכולל, רוח הכולל כנ"ל אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה ואז דוקא הוא יכול ... אחד על ידי ההסתכלות לבד בבחינת: "ואתה תחזה" כנ"ל כי הסתכלות הזאת היא תלויה בקדשה ופרישות גדול ועל כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול מאד על פי הדבור כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי" על כן היה יכול לחזות ולהסתכל בישראל, ולחלק להם הגדלה על ידי זה וזהו: "ואתה תחזה" אתה דיקא כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה זוכה להסתכלות הזאת כי הסתכלות הזאת, בחינת "ואתה תחזה" היא תלויה רק בקדשה ... ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ואז יכול להנהיג את ישראל לתן לכל אחד גדלה כראוי לו על ידי ההסתכלות לבד כנ"ל ועל ידי זה נעשה תשובה כי עקר התשובה היא על ידי הבושה ועל ידי זה המנהיג בחינת משה שהוא מסתכל בכל אחד ואחד ומתנוצץ מחו וזוכה לבאורי התורה, דהינו לחדושין דאוריתא על ידי זה נמשך בושה על ... על כן בודאי יש לו להתביש אפילו להושיט המאכל לפיו אבל עקר הבושה נמשך על ידי המנהיג הנ"ל בחינת משה שממשיך באורי התורה לכל אחד על ידי זה נמשך בושה על כל אחד כמו שבשעת מתן תורה שהמשיך משה התורה לישראל נאמר שם: "ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'זה הבושה' וזהו: ... קדשה ופרישות כמו שכתוב: "היו נכונים לשלשת ימים, אל תגשו אל אשה" כי כלם נתקדשו בבחינת פרישות על ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול, שהמשיך להם את התורה על ידי זה כנ"ל ועל כן נמשך עליהם קדשה ופרישות גם ... על ידי התשובה שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא על ידי זה חוזר ונחיה וקם בתחיה השפלות של משה רבנו, שיש בכל אחד מישראל בכל איבר ואיבר כי דע, שיש בכל אחד ואחד מישראל בחינת השפלות של משה בכל איבר ואיבר וזה זכו ישראל במעמד הר סיני שאז המשיך משה השפלות שלו בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר ואיבר אבל אותו השפלות של משה שהוא משרש בכל אחד מישראל הוא מנח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה כי זאת השפלות נתעלם ... כי עקר התחיה הוא להשפלות כי השפלות יהיה נחיה ויקום בתחיה כנ"ל על ידי זה חוזר ונחיה השפלות של משה שהוא משרש בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר שמקדם היה מנח ושוכב זאת השפלות בהעלם ואתכסיא אצלו, בבחינת מיתה ... כי השפלות של כל אחד יהיה נחיה ויקום בתחיה כנ"ל ואזי כשנחיה השפלות של כל אחד בחינת שפלות של משה שיש בכל איבר ואיבר כנ"ל אזי רואה ומרגיש כל אחד שפלותו מאחר שחזר ונחיה ונתגלה אצלו בחינת השפלות של משה שיש בכל איבר ואיבר כנ"ל וזה פרוש: "באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה" באר זה בחינת באורי התורה שזוכין השרים של ישראל, על ידי שמסתכל בהם בחינת משה שעל ידי זה מקבל כל אחד את גדלתו כראוי לו שעל ידי זה הם זוכין לבאורי התורה, בחינת חדושין ... העם זה בחינת תשובה כמו שפרש רש"י על פסוק "בהתנדב עם" 'בהתנדב לבם לתשובה' וזהו במחקק במשענתם מחקק דא משה כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה מחקק בגימטריא רמ"ח הינו בחינות השפלות של משה שמלבש בכל אחד מישראל ברמ"ח איבריו, בכל איבר ואיבר כנ"ל במשענתם זה בחינת תחיה כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, על פסוק: "ואיש משענתו בידו" 'עתידין צדיקים שיחיו מתים' וכו' במחקק במשענתם, הינו שיהיה נחיה השפלות של משה שיש בכל הרמ"ח איברים של כל אחד ואחד, על ידי התשובה כנ"ל וממדבר מתנה מדבר הינו שפלות שמשים עצמו ... אליו כנ"ל למרחוק עיניו יביטו הינו שרואה ומביט איך הוא רחוק מהשם יתברך כנ"ל ועל כן יתרו דיקא אמר למשה: "ואתה תחזה" כי משה היה חתנו, וידע יתרו גדל קדשתו ופרישותו ועל כן הוא דיקא אמר למשה: "ואתה תחזה" 'ואתה' דיקא כי ידע יתרו בגדל קדשתו שהוא יכול לחזות ולהסתכל על כל אחד ולחלק להם הגדלה ... קדשת הצדיקים שלגדל קדשתם נעשה מזווגם נפשות הגרים מכל שכן קדשת פרישותם ועל כן הוא יודע, שלגדל קדשת ופרישות משה הוא יכול לחזות בעם ועל ידי ראיתו לבד יתן להם הגדלה כנ"ל ועל כן יתרו דיקא אמר למשה: 'ואתה תחזה' וכו', כנ"ל יתרו סופי תבות: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" כי יתרו דיקא אמר למשה: 'ואתה תחזה', כנ"ל ועל ידי בחינת 'ואתה תחזה' על ידי זה זוכין לגדלה וזוכין לבאורי התורה ועל ידי זה ... הוא להשפלות, בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר", כנ"ל וכל זה נעשה על ידי יתרו דיקא כי יתרו דיקא אמר למשה 'ואתה תחזה' שעל ידי זה נעשין כל הבחינות הנ"ל ועל כן מרמז באותיות יתרו. ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, ... על ידו דיקא: 'קדוש יאמר לו' להצדיק כי יתרו, שהוא גר, הוא יודע קדשת הצדיק כנ"ל ועל כן אמר למשה: 'ואתה תחזה', מחמת שידע קדשתו כנ"ל וזה בחינת: 'קדוש יאמר לו' כנ"ל וכלל היוצא מכל הנ"ל שמי שבא אצל ... נמשך בושה, כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל ידי הבושה, דהינו תשובה על ידי זה נחיה השפלות של משה, שיש בכל אחד בכל איבר ואיבר ואז מחיב שירגיש כל אחד שפלותו באמת אבל מי שהוא בא אצל איזה ...