ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי... בחינת ארז, בחינת: "ואנכי השמדתי את האמורי אשר כגבה ארזים גבהו" והגבוהי קומה, על פי הרב הן כסילים כי מחמת גבה קומתו העשנים העולים מהלב אל המח להתבשל במח ולהתהוות מהם מחשבות העשנים האלו נחלשים ברב הדרך שיש מהלב אל המח מחמת גבה קומתם ואינם ביכלתם להתהוות מהן מחשבות שכליות ומחמת זה, הגבוהי קומה הם שוטים וזה בחינת דרכי אמורי, שאין להם שום שכל מחמת "כי כגבה ארזים גבהו" בשביל זה, הם מאמינים אמונות רבות כזביות וקטני קומה, שהעשנים שלהם נתבשלים היטב ונעשה מהם מחשבות שכליות אבל מחמת ששכלם יותר ממעשיהם הטובים בחינת: 'כל שחכמתו מרבה ממעשיו' על ידי זה כשהמחשבה שכליות חוזרת אל לבם אין כח ... הם מחטיאים והן הן הפילוסופים, שאין להם לב טוב וטהור ואינם בבחינת: "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך" ומחמת זה השכל מחטיאים ביותר והן, בחינת "אזוב היוצא בקיר" 'אזוב', זה בחינת קטני קומה הם בעלי השכל אבל הלב ...