ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צו - זמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק... שהוא בה עתה אך קשה, למה באה לו מחשבה זרה קדם זמנה דע, כי יש קבלה בידי, כי כשיש מחלקת על איזה צדיק נופל מחשבה זרה מעין אותה מחלקת לצדיק אחר ומחמת שרוצה להעלותה אף על פי שאינו מעלה אותה משבר בכח הרצון כל בעלי המחלקת. וזה פרוש הפסוק: זמם רשע, הינו מחשבה זרה לצדיק, וחרק עליו שניו, הינו שרוצה להעלותה וה' ישחק לו, כי ... זרה זו אך מאין יבוא לו המחשבה זרה זו חרב פתחו רשעים, ופרש רש"י: 'חרב לשון מלחמה' הינו שנתעורר מחלקת על איזה צדיק חרבם, הינו המחשבה זרה של אותה המחלקת תבוא בלבם, הינו בלב צדיק זה ועל ידי שרוצה להעלותה, בכח הרצון הזה וקשתותם תשברנה כלומר, המחלקת הנ"ל