... שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ...

... חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו ...

... גיוואלט נישט גיוואלט און פארט גיגאנגען", אמר לו החוזה: "מזלך יאיר לך כשתתעסק בגנבה", וברח ממנו והלך לבית המדרש ללמוד כסדרו, כשבא לביתו שאלה אותו זוגתו, מה אמר לך החוזה, ענה לה "לאו כלום", באמצע אכלו פרץ לפתע בצחוק ... מה שיעץ לו החוזה, והזדעזעה מזה שיעץ החוזה לבעלה החסיד דבר משונה כזה, והלך כהרגלו וכמנהגו שוב לבית המדרש ללמוד ולעסק בעבודת ה', אחר זמן מה, כשהציק להם הרעב מאד, פנתה אליו זוגתו ואמרה לו: הייתי מוכנה כבר שתעסוק ...

... המדרש" כי לפעמים הוא [הינו הבעל דבר] מתפלל מתוך האדם ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפילה כזו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ" וזהו ... מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת משכהו לבית המדרש כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנזכר לעיל

שבחי הר"ן - אות ד גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו והיה משלם להמלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו מלבד השכר למוד שהיה אביו משלם להמלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי ... כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר למוד

... גדל כבוד התורה שהיה שם. ודברתי עם אנשים שהייתי מכיר עמהם הראיתם כבוד התורה כזה. וכפי הנראה היו עוסקים בלמוד הפשוט בנגלה כי הנראה שהיו שם רבנים וגם הספרים היו מראים על זה שהיו ספרים גדולים מאד כדרך הלמוד הנ"ל אות פט שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה מוצאי שבת פרשת תולדת תק"ע פה ברסלב. כל סדר הזמנים ...

... כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת דרי מעלה ולהפך, יש בני אדם שמונחים במדרגה התחתונה מאד ... חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' זה בחינת יובל שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד כי יובל הוא אותיות: "וכל בניך למודי יי" דהינו כלליות בן ותלמיד כי בניך זה בן, 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ ... שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא איברים הפנימיים ויש ספירות שמדבר מהם כמה פעמים ...

... וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם ... מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ... שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא ודלא קרי להוי צותא לחברו הינו שהוא עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה ...

... הדין והחשך, וממשיך חסדים בעולם ה. וזה פרוש שלשה הזהרות שהזהיר רבי יהודה בן בתירא מנציבין 'הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אנסו' 'והזהרו בורידין כרבי יהודה' 'והזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה' כי אלו השלשה בחינות, הם כלם רומזים להתעלות הנפש, והשכל והתורה, והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה ...

... שיוצא מאתך יהיה לה ממשות וגשמיות תזהר מזה וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שהתענה רב יוסף ארבעים יום שיתקים למודו אחוו לה לא ימושו מפיך ושוב התענה וכו' אחוו לה ומפי זרעך וכו' כלומר שלא ימושו ויגשמו מפיך ואזי יתקים תלמודו כי לא יהיה שכחה כי דבר רוחני אינו תופס מקום ודוק