... לברכה וגם שכרו חמורים ונסעו על כל המערות ובבואם למערת רבי שמעון בן יוחאי אזי בני הנעורים עסקו בתפילה ובלמוד זוהר כאשר פקד עליהם הוא זכרונו לברכה וממנו לא ראו שום דבר רק היה שמח עד מאד ובכל עת ...

... וכו' וכו' וגם מחו היה משוטט תמיד בהשגות גבוהות ונוראות תמיד וכו' וכו' אף על פי כן היה עוסק בלמוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום ולא היה טרוד כלל, רק תמיד היה בישוב הדעת ובענין זה היה חדוש נפלא ואי אפשר לספר מזה כלל ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר ותמיד היה למודו במהירות גדול מאד והיה לומד כמה דפין פוסק בשעה אחת עם כל הפרושים כלם שסביב הארבעה "שלחן ערוך" הנדפסים ... או פוסק וכיוצא הכל היה במהירות גדול מאד וספר עמנו הרבה בענין זה שטוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו רק ללמד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד אל יעמד הרבה שם ... פי הרב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר ואמר: שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד לומר הדברים כסדר וממילא יבין ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין ואם לא יבין תכף יבין אחר כך ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמד על כונתו מה בכך ? כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'לגמור והדר לסבל ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר: "גרסה נפשי לתאבה" וכו' כי על ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם ... הרבה מאד בענין זה ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד כי על ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלמוד וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים ... ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין והדברים הללו הם בדוקים ומנסים גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמר ...

... כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת דרי מעלה ולהפך, יש בני אדם שמונחים במדרגה התחתונה מאד ...

לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 2 * לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן ? - חלק 1. לימוד ליקוטי מוהר"ן דומה לחלוטין ללימוד של מקצוע חדש ושפה ... וכל מי שמנסה להבין את כל דברי רבנו מיד בפעם הראשונה, הוא פשוט מהר מאוד מוצא את עצמו מפסיק ללמוד את הליקוטי מוהר"ן בצורה הנ"ל, בגלל עומק המושגים וכולי. ולכן כאשר לומדים ליקוטי מוהר"ו, צריך להסתכל על כל פסקה ... כמו שאתה אוכל ארוחה מגוונת, כך תגוון ובכל פעם תקרא קצת מכל הספרים של רבנו. אתה גם לא חייב ללמוד בצורה מסודרת, ז"א אתה לא חייב לעבור על כך הספר מהתורה הראשונה עד האחרונה בצורה מסודרת דווקא. באפשרותך פשוט ... בספר ולקרוא היכן שהעין שלך תנחת. באפשרותך ללכת לפי תוכן העניינים ולקרוא לפי הנושאים שמעניינים אותך. אתה לא חייב ללמוד מהתחלה לסוף בבת אחת (למרות שגם את זה צריך לעשות מתישהו, מספר פעמים וכולי). פשוט בכל פעם תקרא קצת... ולכן האדם צריך לשפוך על עצמו כמויות גדולות של דברי רבנו, כדי שמשהו "יתפס". בהצלחה. ראה גם: * איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן בעיון - פורום ברסלב ציטוטים: רבי נחמן מברסלב טוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו, רק ללמד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין. רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמד הרבה שם. ... פי הרב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל. רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמד על כונתו, מה בכך? כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל... כי על ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה, על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם ... כל מה שאפשר להבין ולעמד על דבריהם ודבר הרבה מאד בענין זה... ובאמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים. וגם יזכה להבין הדברים, יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול. כי זה מבלבל מאד מן הלמוד. וכמה בני אדם פסקו מלמודם לגמרי על ידי רבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים ...

... ללמד אמנות, שהיא חשובה לעולם וחקר בהבנה ופילוסופיא שלו ללמד רפואה [מקצוע רפואה] שהוא דבר הצריך וחשוב תמיד ודרך למוד רפואה שצריכין ללמד מקדם לשון לטינית, והכתב וללמד חכמות פילוסופיא והוא מחמת הבנתו למד גם זאת בזמן מעט, ברבע ...

... שני א. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. על ידי למוד "שלחן ערוך" באים ליראה. ד. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי היראה מתנוצץ זכות אבות, ...

... כלל. וגם המעט שהבינו לא היו יכולים לכתב על הספר כל אשר הבינו בלבבם וה' אלהים נתן לי לשון למודים והוטב בעיניו הלשון שלי בעזרת השם יתברך אות שעט פעם אחת היה ספר האלף בית בכתב אצל חברנו רבי ...

... כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=119 את כל העניין באורך. תודה * בעניין לימוד פילוסופיה, מצו"ב מאמר www.eip.co.il/?key=241 - פילוסופיה. אהבת החוכמה. איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה? הרעיון הוא שצריך לדעת לעשות חילוק בין שאלות שבאות מהחלל הפנוי לבין כל השאר. כמו כן ...

... מן הנמנע ובלתי אפשר להיות דבוק בהתורה, תמיד יומם ולילה, בלי הפסק רגע וכל בעל תורה הן למדן שעוסק בלמוד התורה בגמפ"ת [בגמרא, פרוש רש"י תוספות] וכיוצא, כל אחד כפי ערכו, כפי עסק למודו בהכרח שיבטל מהתורה איזה שעה ביום וכן אפילו בעל השגה, ואפילו מי שהוא גבוה יותר ויותר למעלה למעלה אף ... דע, כי כל הפשוטים הנ"ל הן למדן שהוא עוסק בתורה לשם שמים [כי כשעוסק בתורה שלא לשמה, אינו מועיל בלמודו לישוב העולם כי שלא לשמה הוא נצרך רק בשביל עצמו וגם בזה יש בחינות רק כשעוסק לשמה, שזהו עוסק בישוב העולם] כשמבטל מלמודו שאז הוא בחינת איש פשוט ממש כנ"ל הן שאר הפשוטים כל אחד ואחד כפי אחיזתו בהתורה כן הוא מחיה ...

... וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם ... מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ... שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא ודלא קרי להוי צותא לחברו הינו שהוא עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה ...