... כי אותיות התורה הם התלבשות רצונו של השם יתברך כי רצונו של השם יתברך שהמצוות יהיו כך למשל מצות תפילין היה רצונו שיהיה בארבע פרשיות ובתים של עור ולא של כסף כי כן רצונו נמצא שרצונו מלבש בכל התורה ועכשו שהתורה מסורה בידינו גם הרצון של השם יתברך מסורה בידינו שאנו מושלין כביכול, ...

... לראות בו רק אדרבא ראוי לדון אותם לכף זכות ולעשות להם כל הטובות בחינות: "ונפשי כעפר לכל תהיה" כמו העפר שהכל דשין עליה והיא נותנת להם כל הטובות אכילה ושתיה וזהב וכסף ואבנים טובות, הכל היה מן העפר כמו כן אף על פי שהם חולקים עליו ומבקשים רעתו אף על פי כן יעשה להם כל הטובות, כמו העפר ...

... עולה לבריאה, ופנימיות עשיה עולה ומלביש לחיצוניות יצירה' עין שם וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין וכסף וזהב הן הן הגונין כי גונין עלאין בהם וגונין עלאין המלבשים בכסף וזהב אין מאירין אלא כשבאים לאיש הישראלי כי שם מקומם ונכללים זה בזה ומתנהרין אלו הגונין בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" כי מקום הגונין אינו אלא אצל איש הישראלי וכשמתנהרין הגונין אזי הקדוש ברוך הוא מתגדל ומתפאר בהם בבחינת: "לי הכסף ולי הזהב" ונעשה מהם "בגדי ישע" 'ישע' אסתכלותא כמו "ישעו אל ה'" מחמת הפאר הכל מסתכלין בו כי כלם מתאוין להסתכל בו אבל כל זמן שהכסף וזהב אצל העכו"ם אזי הגונין נעלמים אורם, ואינם מאירין כי אין שם מקומם כי אין מקומם אלא אצל איש הישראלי בבחינת: 'ישראל אשר בך אתפאר' כי שם פאר הגונין ובשביל זה העכו"ם תאבין לממון ישראל אף על פי שיש להעכו"ם כסף וזהב הרבה תאבים לדינר של יהודי כאלו לא ראה ממון מעולם וזה מחמת שהכסף וזהב שיש תחת ידם אין הגונין מאירין ואין החן שורה על ממון שלהם כי עקר הפאר והחן לא נתגלה אלא אצל ישראל ובשביל זה נקראים רשים כמו: 'הוו זהירים ברשות' כי הם רשים ... ממון אחר מישראל ושוכח הממון שכבר קבל כי נתעלם החן כשבא ליד העכו"ם וזהו: שאין מקרבין אלא בשעת הניתן וזה בחינת: "חן בעיני ה'" עיני ה', זה גונין עלאין שהם בחינת כסף וזהב שם עקר החן והפאר וזה שאמר אבימלך לשרה. "הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים" הינו: כשיצא הממון מיד עכו"ם ליד הישראלי תכף נתגלו הגונין ונעשו בבחינת 'בגדי ישע' הינו 'כסות עינים' שהכל מסתכלין בהם שהכל תאבים להסתכל בהם ועל ידי צדקה שנותן מממונו נתתקן כל ממונו ונתגלין הגונין ומאירין ונעשה כל ממונו בבחינת: 'לי הכסף ולי הזהב' בבחינת: "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני" ואפילו זה המעות שלוקחין העכו"ם מאתנו נחשב לצדקה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "ונוגשיך צדקה" וזהו: "עיניך ברכות בחשבון" 'עיניך', זה הגונין בחינת 'כסף וזהב' נתברכין על ידי צדקה 'שכל פרוטה נצטרף לחשבון גדול' ואפילו על ידי הממון שבא לתוך יד העכו"ם הנקראים בת רבים גם זה נחשב לצדקה כמו שכתוב: "ונוגשיך צדקה" וזה ...

... הצדיקים כי נפסקין מהטומאה ונדבקין אל הקדשה והכלל כי את זה לעמת זה וצריך להיות לו חיות מחבל מאחד שבשניהם ותכף שהוא נפסק מחבל זה, הוא נדבק בחבל שכנגדו על כן טוב להרגיל את עצמו להתאנח על מעשיו שאינם טובים ולכסף ולהשתוקק בתקף אנחתו לשוב להשם יתברך כי ...

... בחכמתו עשית ברזל וזה התפאר במין מתכות אחר וזה היה מתפאר שהמציא בחכמתו עשית כסף שהוא חשוב ביותר וזה התפאר שהמציא עשית זהב וזה היה מתפאר ...

... אחרת באשר שראינו, שעקר התכלית הוא רק הממון על כן נסכם אצלנו לילך למדינה, ששם יכולין לעשות ממון דהינו שיש שם עפר, שעושין ממנה זהב וכסף על כן אנו צריכים עתה לילך כלנו אל אותה המדינה גם נסכם אצלם שהם רוצים, שיהיו אצלם כוכבים ומזלות גם כן דהינו שמי ... עצת הממנה לילך עמו אל החרב הנ"ל] והלך הממנה ובני המדינה שלחו עמו את גדולי המדינה, שהם אצלם אלקות [ובודאי היו הולכים עם תכשיטי כסף וזהב שהיו תלויים עליהם, כי זה היה העקר אצלם] והלכו יחד והודיע הממנה הדבר הזה להגבור. באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום ...

... חיותו להתקרב לצדיקי אמת] כי הבעל דבר שם לבו על זה מאד עכשו, לבלבל את העולם כי ישראל הם עכשו קרובים אל הקץ מאד ויש עכשו לישראל געגועים גדולים וכסופין גדולים להשם יתברך אשר לא היתה כזאת בימי קדם וכל אחד נכסף מאד להשם יתברך על כן הערים הבעל דבר והכניס מחלקת בין הצדיקים והקים בעולם מפרסמים הרבה של שקר וגם בין הצדיקים האמתיים הכניס מחלקת גדול עד שאין אחד יודע היכן האמת ...

... ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו ...

... בזה ולא הניח עצמו לעמד רק גם אחר כך, בכל יום ובכל שעה היה משתוקק ומתגעגע ונכסף להשם יתברך כאלו לא התחיל עדין כלל בשום עבודה בעולם ואפילו אחר שבא מארץ ישראל וזכה שם להשגה עליונה וגבהה מאד מאד אשר אין לשער כלל אף על פי כן ...

... אז כלו אחד, כלו טוב כי אמת הוא אחד למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף, הוא האמת אבל כשאומרין עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר נמצא שהאמת הוא אחד כי אי אפשר לומר אמת רק שהוא כלי כסף לא יותר אבל השקר הוא הרבה כי אפשר לומר שהוא כלי זהב, וכלי נחשת ושאר שמות נמצא שהשקר הוא בבחינת, "בקשו חשבנות רבים" ...