... לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו בשמחה, ואמר. ברוך השם יתברך שזכינו להצלה הזאת והיה שם בכבוד גדול מאד עד אחר החג ונתנו אנשי העיר בעצמם מכיסם המאתים טאלער הנ"ל ולא רצו אחר כך לחזר לקבלם ...

... והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. = היינו כי בעולם הזה החן והכבוד של בחינת ישראל שהיא האמונה, הוא ירד ונסתר. היינו כי בעולם הזה עיקר החשיבות הוא דווקא לכבוד של העולם הזה, במקום שיהיה לאמונה של העולם הבא. ועל ידי התגלות השכל של השי"ת, על ידי זה יתהפך ...

... האלפים לתוכם ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה ואינו יודע היחוד של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואינו יודע מה זו ציקי קדרה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. ...

... לעומת זאת יש גם יראה טובה, דהיינו יראה שקיומה לא תלוי בשום צורה בקיומו של רע בעולם. וזו יראת כבוד. היינו ברגע שהאדם חוקר ומבין את גדולת הבורא וכולי, על ידי זה יש לו יראת כבוד מהבורא. היינו הערכה / אהבה וכולי. אך אין ליראה הזאת שום קשר בשום צורה לפחד כלשהו מרע כלשהו. יראת הרוממות היינו יראת כבוד. היינו הערכה / הערצה וכיו"ב. יראת הרוממות היינו אהבה שנובעת מההערכה של גדולת המלך. וכנ"ל אין שום קשר ליראת ... בלפני הבריאה, על ידי זה האדם מתקן את דעתו, ומבין שהכל טוב תמיד. ואז נשארת אצלו אך ורק יראת כבוד בלבד, שהיא כולה אהבה בלי שום פחד מכל סוג שהוא. וכאשר האדם זוכה ליראת הכבוד הזו, אז מתגלים לו גם סודות התורה שמלובשים בבריאה, שזהו האור הגנוז וכולי. וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי ... הרוממות היא יראה של אהבה, שאין שום קשר בינה לבין פחד. ז"א גם מה שנקרא אצל בני האדם יראת כבוד, גם זו לא יראת הרוממות. כי בעולם הזה אין יראה שהיא רק אהבה בלבד ללא שום פחד. אך יראת ... שהיא האור הגנוז וכולי, היא אך ורק אהבה בלבד... והיא שונה לגמרי גם ממה שנקרא אצל בני אדם יראת כבוד, כי היא כולה טוב לגמרי וכולי. * כל דבר בעולם יש בו בחינות שונות. ז"א יראת העונש מהשי"ת ברור ...

... שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא דלית לה עינין" גם רמז על בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" מה שמשליכין אופין [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר ...

... המון רב כזה. וחטפתי עצמי לשם והייתי עומד על גבם והיה שם ראש ישיבה שהיה לומד עמהם והיה שם כבוד התורה גדול מאד מאד והכלות היו מרקדים. ועקר היה הכלה החשובה הנ"ל שהיא היתה מרקדת שם. וכל מה שהיתה הקפליע מנגנת איזה נגון היתה היא מזמרת הנגון בעצמה אחר כך. והיה שם כבוד התורה גדול מאד ונפלאתי הרבה מאד על גדל כבוד התורה שהיה שם. ודברתי עם אנשים שהייתי מכיר עמהם הראיתם כבוד התורה כזה. וכפי הנראה היו עוסקים בלמוד הפשוט בנגלה כי הנראה שהיו שם רבנים וגם הספרים היו מראים על ...

... "דשנת בשמן" וכו' ואם היו שניהן שוין הממנה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש פרוש כשהיו שנים שוין בהשגת התורה שעל ידה היו זוכין להתנשאות, כמו שכתוב: "בי מלכים ימלכו" וכל אחד ... הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה,: 'מי שיש בו דעה כאלו נבנה מקדש בימיו' מעשה שהיו שניהם ... תגא' התקינו שיהא תורמין על ידי פיוס הינו מתחלה היו רוצים בהתנשאות לשם שמים אבל עכשו שההתנשאות היא בשביל כבוד עצמו התקינו שלא ירדף שום אדם אחר התנשאות אלא יברח מן ההתנשאות 'ואין תורמין אלא על ידי פיס' פרוש ... יקבל ולא ירדף אחר התנשאות כי לא מצינו בדור הזה שיהא כונתו לשם שמים כמו שמצינו שהתקין רבן גמליאל כבוד לעצמו וכבוד לנשיא וכבוד לאב בית דין ואחר כך כשראו רבי מאיר ורבי נתן התיעצו לבטל הדבר ובודאי לא היו כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמם אלא בשביל כבוד השם יתברך

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים א. כי יש יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו: שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכל אחד מישראל צריך שיהיה נעשה זאת על ידו על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה ... יאיר לו שיוכל לעשות תשובת המשקל ממש ב. אך לדבור שיאיר לו אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך הינו על ידי ענווה וקטנות כי עקר בחינת הדבור הוא מכבוד כמו שכתוב: "מי הוא זה מלך הכבוד" הינו מלכות פה כי כשהתורה באה לתוך דבורים פגומים לפה פגום לא די שאין דבורי התורה מאירים לו כי ... ימוש ספר התורה הזה מפיך" בחינת "וימש חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" ... לענין שופר של עבודת אלילים וכיון שמכתת כתית שעורה אין לו כלי הדבור לדבר עמהם אך כשהוא נזהר ושומר כבוד ה' שיהיה בשלמות שהוא נבזה בעיניו נמאס על ידי זה יוכל לדבר דבורים המאירים בבחינת: "והארץ האירה מכבודו" והם מאירים לו לתשובה ויכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל ג. וכבוד בשלמות אינו כי אם על ידי וא"ו שימשיך לתוכה כי בלא וא"ו נשאר כבד פה ועל ידי וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת הברית כמאמר חכמינו, זכרונם ... וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל ד. ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" 'פעמים שלוש' הם בחינת טל אורות של מלוי שלש ... הינו יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת הלכה וקבלה בחינת רזין ורזין דרזין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "יהי כבוד ה' לעולם", שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאילנות למינהו, נשאו דשאים קל וחמר בעצמן: מה אילנות, ... אמר הקדוש ברוך הוא למינהו, כל שכן אנן, שאנו קטנים ותכופים, שצריכים לצאת למינהו. פתח שר העולם ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם". כי באמת גם הגדולים, שזווגן אינם תכופים רק משבת לשבת גם להם הזהירה התורה על שמירת הברית ... למיניהם מיד כששמע שר העולם שהוא מט"ט ששלטנותה ששת ימי החל בחינת דשאים בחינת יחודא תתאה פתח ואמר: "יהי כבוד ה'" כבוד דיקא כי על ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל הכבוד בשלמות כנ"ל נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו מאילנות ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של חל בחינת הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין אזי הכבוד בשלמות כנ"ל ועל ידי הכבוד זוכה לדבור המאיר ועל ידי הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל וזה שאמר רבה בר בר חנה: זמנא ... כנ"ל וזהו דקאי עד קרסלה במיא כנ"ל ואמרינן לית מיא הינו שהבינו שאי אפשר לזכות לדבור אלא על ידי כבוד בשלמות שיהיה האדם בעיניו אפס ואין וזהו: לית מיא שהאדם יחזיק עצמו לאין ובעינן לנחותי לשון שפלות הינו להיות ... מחמת שהעכו"ם הם רבים בחינת "רבים הגוים האלה" שהם בחינת מים רבים אלא משום דרדיפי מיא שהם רודפים אחר הכבוד שהוא בחינת מים בחינת "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" על ידי זה אין יכולין להגיע ולחזר לארץ ישראל הינו על ידי רדיפת הכבוד והגדלות כי עקר אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזהו שאמר ... עלאה ויחודא תתאה שעל ידי יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית בשתי בחינות כנ"ל על ידי זה הכבוד בשלמות ועל ידי כבוד בשלמות זוכין לצפרתא, שהוא הדבור שהוא אמצעי בין מיא לרקיע כנ"ל כי זיז הוא בחינת יחודא תתאה בחינת מט"ט ... עלאה שהוא בחינת השמש שדי זה בחינת יחודא עלאה כנ"ל וזה אני ה', יחודא עלאה הוא שמי, יחודא תתאה וכבודי לאחר לא אתן זה בחינת כבוד בשלמות ותהלתי לפסילים זה בחינת הדבור כמו שכתוב: "תהלת ה' ידבר פי" הכל כנ"ל

... באותו לילה שנפלו עליו תפסו אותם, ודן אותם כל אחד כפי משפטו ענה המלך ואמר להשר האנוס הנ"ל: איזה כבוד אתן לך בשביל זה שהצלתני ואת זרעי? אם אמר לעשות אותך שר, הרי אתה בלא זה שר ואם לתן לך מעות, יש לך אמר איזה כבוד אתה רוצה, ואעשה לך ענה האנוס ואמר: אבל תעשה לי מה שאמר? אמר המלך: הן אמר: השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה להמלך מאד, מחמת שבכל מדינתו אינם רשאים להיות יהודים ...

... זכה מבלי פסלת ומה שנראה בה משמעות ערמומיות זה, כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת תורתו לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחינת שמאלה כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה כדי שעל ידי זה בחינת שמאלה יקבל שפע ופרנסתו לעולם ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש * היבט נוסף לגבי 3 סוגי התורות שיש כנ"ל. 1 - ההשגה של ...