... גהנום, כי הוא תמיד יחשוש מלאבד את הטוב שיש לו ברגע ההוא וכולי. לעומת זאת יש גם יראה טובה, דהיינו יראה שקיומה לא תלוי בשום צורה בקיומו של רע בעולם. וזו יראת כבוד. היינו ברגע שהאדם חוקר ומבין את גדולת הבורא וכולי, על ידי זה יש לו יראת כבוד מהבורא. היינו הערכה / אהבה וכולי. אך אין ליראה הזאת שום קשר בשום צורה לפחד כלשהו מרע כלשהו. יראת הרוממות היינו יראת כבוד. היינו הערכה / הערצה וכיו"ב. יראת הרוממות היינו אהבה שנובעת מההערכה של גדולת המלך. ... ואחרי הבריאה נוצר הרע לצד הטוב. ועל ידי זה שאדם כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה האדם מתקן את דעתו, ומבין שהכל טוב תמיד. ואז נשארת אצלו אך ורק יראת כבוד בלבד, שהיא כולה אהבה בלי שום פחד מכל סוג שהוא. וכאשר האדם זוכה ליראת הכבוד הזו, אז מתגלים לו גם סודות התורה שמלובשים בבריאה, שזהו האור הגנוז וכולי. וראה גם ... שלו, בסופו של דבר הוא יתקרב מזה להשי"ת וכולי. ורק נזכיר ונחדד, יראת הרוממות היא יראה של אהבה, שאין שום קשר בינה לבין פחד. ז"א גם מה שנקרא אצל בני האדם יראת כבוד, גם זו לא יראת הרוממות. כי בעולם הזה אין יראה שהיא רק אהבה בלבד ללא שום פחד. אך יראת הרוממות שהיא האור הגנוז וכולי, היא אך ורק אהבה בלבד... והיא שונה לגמרי גם ממה שנקרא אצל בני אדם יראת כבוד, כי היא כולה טוב לגמרי וכולי. * כל דבר בעולם יש בו בחינות שונות. ז"א יראת העונש ...

... זה נעשה עטרה לענוים הבורחים מכבוד ושררה ועושין עצמן כשירים וכשנתעטרין בעטרה של רחמנות בבחינות: "המעטרכי חסד ורחמים" אזי מקבלין את הכבוד והשררה בעל כרחם וזהו: "עטרת צבי לשאר עמו" 'למי שמשים עצמו כשירים' כי זה שהצדיק בורח מהשררה והכבוד ואינו רוצה להנהיג את העולם זאת המחשבה בא להם מבחינת הסתרת פני השם על ידי מעוט ... בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה ...

... יתברך ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו ואזי בודאי לא יכשל לעולם ואפילו כשנופל, חס ושלום, לספקות ויש שנפילתו גדולה מאד מאד, רחמנא ... דע, כי שרש כל הבריאה הוא הכבוד כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו אלא לכבודו כמו שכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" וכו' ומאחר שהכל נברא בשביל כבודו יתברך נמצא שכבודו יתברך הוא שרש כל הבריאה ואף על פי שכלו אחד על כל זה בהבריאה יש חלקים ובכל חלק וחלק מהבריאה יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כנ"ל וזה בחינת 'בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא בשביל שכר וענש נברא בעשרה ... מאמר ומאמר יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כי הכבוד הוא שרש הכל כנ"ל וזה בחינת: "ובהיכלו כלו אמר כבוד" שבכל מאמר מלבש בו כבודו יתברך שעל ידי זה נברא העולם כי 'מלא כל הארץ כבודו' ואפילו בעברות ודברים רעים, חס ושלום ששם אין כבודו יתברך, בבחינת: "וכבודי לאחר לא אתן" שיש גבול להכבוד שלא יתפשט לשם ואף על פי שמלא כל הארץ כבודו עם כל זה יש גבול כשמגיע למקומות הנ"ל, שלא יצא לשם בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל ויש גבול לכל כבוד וכבוד, שמלבש בכל מאמר ומאמר מעשרה מאמרות כנ"ל שלא יתפשט למקומות החיצונים כנ"ל אבל דע, כי אף על פי כן בודאי גם ... וכלם מקבלים חיות ממנו והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה ומשם הם מקבלין חיות כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל רק מהמאמר סתום שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל ... על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך מאחר שנפל למקומות כאלו, רחמנא לצלן וזה זה עקר תקונו ועליתו בבחינת 'ירידה תכלית העליה', המובא בספרים כי איה מקום כבודו זה בחינת הכבוד עליון של המאמר העליון דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל שמשם נמשך חיות למקומות האלו איה מקום כבודו בזה בעצמו הוא חוזר ועולה אל הכבוד העליון שהוא בחינת איה שמגדל הסתרתו והעלמו הוא מחיה מקומות הללו ועכשו, על ידי שהוא נפל לשם ואזי מבקש איה מקום כבודו ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו ועולה בתכלית העליה וזה בחינת קרבן עולה שמכפר על הרהור הלב כמו שכתוב: "והעולה ...

... שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת ... ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש ועל זה ... כדי 'בשמאלה עשר וכבוד' כדי להמשיך להם שפע גשמיות כשידע ... גשמי "בשמאלה עשר וכבוד" והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות ...

... מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים א. כי יש יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו: שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכל אחד מישראל צריך שיהיה נעשה זאת על ידו על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה ... יאיר לו שיוכל לעשות תשובת המשקל ממש ב. אך לדבור שיאיר לו אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך הינו על ידי ענווה וקטנות כי עקר בחינת הדבור הוא מכבוד כמו שכתוב: "מי הוא זה מלך הכבוד" הינו מלכות פה כי כשהתורה באה לתוך דבורים פגומים לפה פגום לא די שאין דבורי התורה מאירים לו כי ... הזה מפיך" בחינת "וימש חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" ... של עבודת אלילים וכיון שמכתת כתית שעורה אין לו כלי הדבור לדבר עמהם אך כשהוא נזהר ושומר כבוד ה' שיהיה בשלמות שהוא נבזה בעיניו נמאס על ידי זה יוכל לדבר דבורים המאירים בבחינת: "והארץ האירה מכבודו" והם מאירים לו לתשובה ויכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל ג. וכבוד בשלמות אינו כי אם על ידי וא"ו שימשיך לתוכה כי בלא וא"ו נשאר כבד פה ועל ידי וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת הברית כמאמר ... הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל ד. ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" 'פעמים שלוש' הם בחינת טל אורות של מלוי שלש ... תתאה שהם בחינת הלכה וקבלה בחינת רזין ורזין דרזין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "יהי כבוד ה' לעולם", שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאילנות למינהו, נשאו דשאים קל וחמר בעצמן: ... למינהו, כל שכן אנן, שאנו קטנים ותכופים, שצריכים לצאת למינהו. פתח שר העולם ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם". כי באמת גם הגדולים, שזווגן אינם תכופים רק משבת לשבת גם להם הזהירה התורה על שמירת ... שר העולם שהוא מט"ט ששלטנותה ששת ימי החל בחינת דשאים בחינת יחודא תתאה פתח ואמר: "יהי כבוד ה'" כבוד דיקא כי על ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל הכבוד בשלמות כנ"ל נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו ... ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של חל בחינת הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין אזי הכבוד בשלמות כנ"ל ועל ידי הכבוד זוכה לדבור המאיר ועל ידי הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל וזה שאמר רבה בר בר חנה: זמנא ... דקאי עד קרסלה במיא כנ"ל ואמרינן לית מיא הינו שהבינו שאי אפשר לזכות לדבור אלא על ידי כבוד בשלמות שיהיה האדם בעיניו אפס ואין וזהו: לית מיא שהאדם יחזיק עצמו לאין ובעינן לנחותי לשון שפלות ... רבים בחינת "רבים הגוים האלה" שהם בחינת מים רבים אלא משום דרדיפי מיא שהם רודפים אחר הכבוד שהוא בחינת מים בחינת "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" על ידי זה אין יכולין להגיע ולחזר לארץ ישראל הינו על ידי רדיפת הכבוד והגדלות כי עקר אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזהו ... תתאה שעל ידי יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית בשתי בחינות כנ"ל על ידי זה הכבוד בשלמות ועל ידי

... לאסוף נדבות עד שהספיק לו ליסע עד הים ורצה לעלות על הספינה אולם לא היו לו מספיק מעות והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית כשראה הקאפיטאן את האבן הבין שאדם עשיר הוא ולקחו על הספינה בכבוד גדול ונתן לו חדר מיוחד ממדריגה הראשונה וסדר לו כל התענוגים כאחד מהנגידים הגדולים מהחדר שלו היה לו חלון שפנה לים והוא היה תמיד ...

... ועד וכאשר שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון [האש שלי תוקד עד ביאת משיח] במהרה בימינו אמן שיר ידידות לכבוד מורנו ורבנו נמצא באמתחתו של אחד מאנשי שלומנו שיר זה בספירים יסדתיו. לכבוד אדוננו מורנו ורבנו רפדתיו. אין כבוד אלא מכבוד תורותיו כבדתיו. זעיר משם זעיר משם קבצתיו. כי מעולם מקצת שבחו להיות על לשוני חמדתיו. יגעתיו ומצאתיו ...

... הוא מסוכך עליו. כה. על ידי שמחה בשמחת תורה זוכה לעבד את השם יתברך באהבה. כו. כשהשמחה באה לאדם פתאום, בידוע שיבוא לו חסד וישועה. כז. על ידי שמחה נתגלה כבודו של אדם, גם יזכה לדעת. חלק שני א. מי שהוא שמח תמיד, על ידי זה הוא מצליח. ב. הנדרים והנדבות מביאין שמחה. ...

... די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך שיקדים ענווה לכבודו וגדלתו כמו שבכל יום בשעה שקם ממטתו שאזי עדין הוא בקטנות שמלבש במלבושים פשוטים וגם פניו אינו בצחות וזכות עדין קדם הרחיצה ואחר כך מיפה עצמו ומתלבש בבגדי כבוד ומתפשט בגדלתו כדרך המלך וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מפני מה לא נמשכה ...

... הנ"ל לבל יעין כלל במכתבו והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר ...