ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... ודע, שעל ידי נפילת האמונה על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כזביות, אמונות העבודה זרה וכיוצא כמו שכתוב "אמלאה החרבה", כשזה קם זה נופל וכו' כי עקר קיום וחזוק אמונות כזביות הוא מנפילת האמונה הקדושה וכשמעלין האמונה הנפולה, מזה ... ועל כן כשחוזרים עכו"ם ומתגירין הם מביאין עמהם גאוה שהיתה אצלם כנ"ל ומכניסין בישראל גאוה ועל ידי זה נוטלין חרב הגאוה מנהיגי הדור, שמתגאים על הדור בחנם כי יש מנהיגים, שמתנהגים ברבנות ומושלים על עם דל והם מתגאים על הדור בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל רק הם מתגאים מעצמם על הדור בחנם והם מקבלין חרב הגאוה, בבחינת "ואשר חרב גאותך" על ידי הגרים הנ"ל, שהם מכניסין גאוה בישראל כנ"ל ומושלים על עם דל בחנם ויש להם כח אפילו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת' בחינת ספיחים שגדלים מאליהם ... בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל כנ"ל ועל כן נקראים גרים, על שם "יגירהו על ידי חרב" כי על ידי הגרים נעשה חרב הגאוה כנ"ל. ו. ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור על ידי זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם בבחינת: ... תצוד" שעל ידי גאוה מתגבר תאוות ניאוף שהיא בחינת חותם דסטרא אחרא בחינת החתים בשרו מזבו כי על ידי חרב הגאוה דקדשה מתגברים על תאוות ניאוף בבחינת: "חגור חרבך על ירך" אבל על ידי חרב הגאוה של אלו המנהיגים הנ"ל שמקבלים מהגרים כנ"ל מתגבר, חס ושלום, תאוה זו כנ"ל ז. ולהנצל מזה הוא על ...