ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל... ידי הבכיה מסתלק מאור עינים שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל וזה בחינת 'כתל המערבי' ששם השכינה בוכה ומיללת על חרבן בית המקדש כי ב"מערב" שם רחל מבכה על בניה, כנ"ל ויש 'מאורי אור ומאורי אש' והם זה לעמת זה ... נכנעין 'מאורי אש' וכן להפך, חס ושלום שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור, חס ושלום אזי מתגברין 'מאורי אש' וזה בחינת חרבן בית המקדש, בחינת: "ממרום שלח אש בעצמתי" כי נתגברו מאורי אש על ידי שנסתלקו מאורי אור בבחינת "רחל מבכה ... לעכב, חס ושלום, בנין בית המקדש רק להשתדל בבנינו על כן מאד צריך לזהר לקום בחצות, להיות מתאבל על חרבן בית המקדש כי אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב הבית המקדש ואפילו אם לאו אולי הוא מעכב עתה בנין בית המקדש ונחשב גם כן כאלו הוא גרם להחריבו על כן צריך לזהר מאד לקום בחצות ולהיות מתאבל מאד על חרבן בית המקדש והשם יתברך הבטיח לכל המתאבל על ציון לשום לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא ... בחינת יוסף, שהיה יפה תאר ויפה מראה בחינת הפאר והיפי של העולם כנ"ל הוא מרחל אבל עכשו בגלות, אחר החרבן היא בבחינת 'רחל מבכה על בניה' ועל כן היא בחינת 'עולמתא שפירתא דלית לה עינין' כי מאור עינים נסתלקין ...