ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... בחינת אריכות ימים ושנים כי המקיפים שלו הם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך כי שם הוא למעלה מהזמן כי כל הזמן של כל העולם הזה כלו, מה שהיה ומה שיהיה הוא כלו אין ואפס נגד יום אחד, ואפילו נגד רגע אחת של עולם הבא שהוא יום שכלו ארך ושם אין שום זמן, כי הוא בחינת למעלה מהזמן רק סדר הזמנים שיש שם הם בחינת השגות של המקיפים שיש מקיפים שהם בחינת ימים, ויש מקיפים שהם בחינת ... יכנס בו מקיף חדש שעל ידו יהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה עד שיוכל לכנס בהשגות מקיפים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם כי הם למעלה מהזמן כי כל מה שהוא מגלה איזה שכל, קשיא או תרוץ נכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל על ... יהיה נזהר בדבריו לדקדק איזה דבר לגלות ואיזהו דבר שלא לגלות על ידי זה יהיה נכנס בקשיות ותרוצים, שאין הזמן מספיק לבארם כי הם בחינת מקיפים שהם למעלה מהזמן כנ"ל על כן מכרח החכם לעשות סיג לדבריו לדקדק ולזהר מה לגלות ומה שלא לגלות באפן שלא ישיג רק ... היה יכול להשיג מתחלה על כן הוא צריך לעשות סיג לדבריו ולשתק לפעמים כדי שלא יכנס במקיפים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם כנ"ל ואלו השני בחינות של דרי מעלה ודרי מטה דהינו השגה של בחינת ... שנתים ימים זה בחינת תקופות הימים, תקופות השנים הנ"ל שהם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך, שהוא למעלה מהזמן ששם סדר הזמנים הוא בחינת מקיפים כנ"ל שהם כל התענוגים והשעשועים של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, ...