... מהדינמיקה, אי אפשר להיות כל הזמן בשלב רצוא, צריך לשוב כדי שיעכל ויספוג בשכל את מה שעבר עליו. צריך להיכנס ולצאת ... והתשובות שיש שם. כי כל הזמן שבעולם אינו מספיק לתרץ את השאלות והתשובות שיש שם. ורק מי שיש לו שכל מעל הזמן, רק הוא מבין את התשובות לשאלות האלו. ואצל האדם הרגיל בשכל האנושי הרגיל, הוא ממש ... לו מקיפים ושכלים חדשים מעל הזמן, והוא מגלה את האמת ואת השי"ת עצמו... וראה גם כאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - ... ממש, הוא נמצא בהתבודדות כל הזמן באופן רצוף ללא שום שינוי. שזו בחינת ביטול הבחירה. שבה הכל נכלל בא"ס, שזו כמובן ... הבריאה, שזהו ניתוק מוחלט מהזמן ומהמקום וכולי... וזאת התבודדות מוחלטת... וכל השאר... זה נקרא התבודדות רק בשם ...

... לבלבלו מהנהגה זאת ולהתנהג בדרך אחר לא היה שומע לאלו המחשבות כלל והיה דוחה את אלו המחשבות מדעתו ולא הניחם לכנס בדעתו כלל רק היה חזק ואמיץ בדעתו מאד והיה הולך ומתנהג בדרך שבחר לו איזה זמן אך אחר כך בהמשך הזמן, אחר כמה שבועות חזר ובא על דעתו איזה מחשבות, שצריך להתנהג בדרך אחר ואז, אחר שכבר עבר זמן ארך אז ישב עצמו ובחר לו איזה דרך ...

... בעולם היו רואין גדלת רבנו זכרונו לברכה עין בעין וכו' השיב לו רבי שמעון בודאי אם יש איזה סברא שחייכם תלוי בזה בודאי טוב יותר לשרף הספר כדי שתשארו בחיים. השיב רבנו זכרונו לברכה על כל פנים יתארך הזמן בודאי הינו אם ישרף זה הספר על כל פנים יהיה לו ארכא לחיות בעולם הזה עוד איזה ...

... כי לא כל אחד ראוי לזכות לאוצר הזה... והקושיות והשאלות והתשובות שיש שם, הן מעל הזמן , שכל הזמן שבעולם לא מספיק לתרץ את השאלות והתשובות שיש שם... כך שאלו תותחים של ממש שמונעים מהאדם להשיג את השי"ת עצמו וכולי... ובהכרח לעבור שם, ...

... להשי"ת שהיא שמחה אין סופית וכולי. אך לעומת זאת, השמחה של השיכורים האלו, למרות שהיא נראית כמו השמחה של החירש, הרי שגם אצלם השמחה אינה שלמה. כי למרות שהם נראים שמחים, עדיין גם אצלהם הם אינם שמחים כל הזמן באופן רצוף, וגם אצלהם יש כעסים שונים על דברים קטנים וכולי, כמו הספקות שיש להמון העם, למרות שנראה שיש להם אמונה. אך ...

... ואל תהיה כפיל הגדול וכגמל אפילו כשמשכהו בחטמו העכבר לא יבעט בו וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו אבל נפשי הפקחת וחזקה מה תעשה ליום פקדה ומה תשיב לשולחיך דבר אל תבט על מצהלות הזמן כי גופך חלש ודל הזמן הולך והומה והגוף אפשר עכשו בא יומו נקב לב האבן והאר לי משם מעט פניך ...

... לבבי אשיחה ויחפש רוחי" בלילה, שאז הוא פקדונות הרוחות, בחינת: "בידך אפקיד רוחי" הנ"ל אזי הזמן לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך ... בחינות הנגון דקדשה הנמשך מכנור של דוד שהוא בחינת ברור הרוח טובה וכו' כנ"ל ועל כן אז הזמן להתגבר בעבודת השם לקום אז לעסק בעבודת השם לפרש שיחתו לפניו יתברך ...

... וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד. וציר שם ... כלל. וכאשר הגיע סמוך לזמן המגבל שהיו צריכין לגמר מלאכתם הנה הראשון כבר גמר מלאכתו ואמנותו בחלקו בציור נאה ונפלא מאד. וזה השני התחיל להסתכל על עצמו מה זאת עשה שכלה הזמן בהבל וריק ולא חש לגזרא דמלכא. והתחיל לחשב מחשבות מה לעשות כי בודאי באלו הימים המועטים הסמוכים לזמן המגבל אי אפשר לתקן עוד ללמד לעצמו ולעשות אמנות הציור, לציר חלקו בזה הזמן המועט כי היה סמוך מאד למועד הקבוע להם. ונתישב בדעתו והלך והטיח כל חלקו במשיחת סמנין [סוג צבע] ועשה פאקיסט שחור על כל חלקו. והפאקיסט היה כמו אספקלריא [מראה] ממש שהיו יכולין ...

... קולי ואל יחר אפך בצר לך כפרעה תשובה בפרוע פרעות בהתנדב כי כמוך כפרעה תשובה המשקל ויקרבו ימי ישראל למות התאחדות הזמן למות זה בצר לך וכו' באחרית הימים ויקרא לבנו ליוסף תשובה שאר ישוב בנך הטמין חרפתי אל תקברני במצרים במצר הגרון ... מתוך דברי, לבאר השאר על נכון והנה מה שהאיר ה' עיני הוא, כי רבנו זכרונו לברכה, רוצה לגלות שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ומעלה כל הימים למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, עד כאן לשונו נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן ולעניות דעתי זהו מה שרוצה לבאר בפסוקים אלו בצרוף עוד איזה הקדמות, שלא זכיתי לעמד עליהם כנ"ל ועתה בוא וראה, ... הזמנים כנ"ל וזהו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' הינו שיצחק מרמז על זמן, כי יצחק אותיות קץ חי, כמובא קץ מרמז על הזמן שהוא בחינת אחרית הימים כמו שמובא לקמן: מקץ שנתים, אחרית הימים וזה מה שאיתא, שאותיות קוף צדיק ישנים וכו' שזה מרמז על הזמן, כמבאר במקום אחר שעקר הזמן הוא בבחינת שנה [כמבאר לעיל בסימן סא] ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו הינו על ידי תשובה זוכין לשמע קולו יתברך, הינו הקול דקדשה כנ"ל כי תשובה היא בחינת ביטול הזמן, שעל ידי זה שומעין הקול כנ"ל ועתה הולך ומבאר, שתשובה הוא בחינת ביטול הזמן דהינו שהזמן נתאחד דהינו שהזמן עולה ונתקשר ונכלל בבחינת למעלה מהזמן וזהו שמבאר בלשונו הקדוש יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך וכו' הינו שמבאר, שאברהם הוא בחינת למעלה מן הזמן כי מדתו של אברהם היא אהבה כמו שכתוב: אברהם אהבי ואהבה הוא בחינת התאחדות הזמן כמו שכתוב: "בעיניו כימים אחדים באהבתו" וזהו בחינת תשובה שעל זה מרמז תבת בן, כמו שכתוב "ושאר ישוב בנך" כי תשובה היא למעלה מהזמן כמו שכתוב: "אם תשוב ואשיבך לפני תעמד", ולפניו יתברך הוא בודאי למעלה מהזמן כי השם יתברך הוא למעלה מהזמן , כידוע נמצא שיצחק בן אברהם מרמז על התאחדות הזמן על ידי תשובה כי יצחק, שהוא בחינת הזמן כנ"ל עולה ונתאחד ונכלל בבחינת אברהם שהוא בחינת אהבה, בחינת למעלה מהזמן על ידי בחינת בן שהוא בחינת תשובה כנ"ל ואזי מתגבר הקול יעקב על קול של עשו וכו' כנ"ל כי על ידי תשובה שהוא בחינת ביטול הזמן על ידי זה שומעין הקול דקדשה, שהוא בחינת קול יעקב כנ"ל וזהו: כי בא השמש נתקצר הזמן כי השמש באה שלא בעונתה בשביל יעקב ונתקצר הזמן שזהו בחינת ביטול הזמן וישכב במקום, ואיתא שתבת וישכב הוא בחינת יש כ"ב הינו כ"ב אתון דאוריתא, שמהם כל הדבורים וזה מרמז על תשובה, בחינת: ... שפסוק "וישכב במקום ההוא וכו', כי בא השמש, ויקח מאבני המקום, וישם מראשתיו" כל זה מרמז שתשובה הוא בחינת למעלה מהזמן ובדרך זה תעין היטב בכל הדברים הנ"ל, הנכתבים ברמז בדרך ראשי פרקים, ותבין ותראה הקדמות הנ"ל בכל ענין וענין אפס ... עדין. גם אלו ההקדמות שכבר מצאנו בדבריו, תהלה לאל, עדין צריכין באור רחב כי באמת עקר העבודה הוא לקשר ולבטל בחינת הזמן להעלותו וליחדו בבחינת למעלה מהזמן וזה בחינת מצוות זמניות כדי לזכות על ידי המצוות זמניות, שיתאחד הזמן ויעלה

... בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם אמר שהכל מלמעלה כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה, כדי שיתגלה בעולם כי בודאי גם החכמים הקדמונים שהיו מקדם חקרו גם על זאת ומפני מה לא באו הם על זאת ...