ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא... המקדש בטל השמיר' וכו' וכשיבנה בית המקדש, אז יתקים: "ומעין מן המקדש יצא" ב. ודע שבכל עולם ועולם ובכל מדרגה ומדרגה, יש שם דמיונות אלו והם הם הקליפות הקודמין לפרי וסובבים את הקדשה בבחינת: 'סביב רשעים יתהלכון' וכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדשה ותכף כשעולה להמדרגה אזי נתעוררין הקליפות שבמדרגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם ולשבר אותם ולטהר אותו המקום מקליפות ג. ודע שאין שני בני אדם שוין זה ... זה למעלה מזה וזה מלבוש לזה ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות לחיצוניות עליון נמצא כשאחד רוצה לעלות ממדרגתו למדרגה עליונה אזי הולך ונעתק האדם העומד במדרגה העליונה והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה כי אי אפשר שיהיו שני אנשים במדרגה אחת ואינו נעתק מהאדם העליון אלא הפנימיות שלו והחיצוניות נשאר וגם האדם שבמדרגה התחתונה אינו נעתק ועולה אלא הפנימיות והפנימיות של התחתון נעשה חיצוניות לחיצוניות עליון ואף על פי שכבר נשבר הקלפה שבמדרגה עליונה על ידי האדם העליון אף על פי כן, כשפנימיות של העליון נעתק משם ופנימיות התחתון עולה אזי הקלפה ... ומצוות הם פנימיות ועבודת אכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף הם חיצוניות ועבודת חיצוניות הינו אכילה ושתיה של האדם העומד במדרגה העליונה היא מאירה ומשבחת יותר, מעבודות פנימיות הינו תורה ותפילה של האדם העומד במדרגה התחתונה ובשביל זה פנימיות התחתון נעשה לבוש לחיצוניות העליון. וזה פרוש: "כסא כבוד מרום" וכו' כסא זה בחינת פנימיות, לשון אתכסיא כבוד, זה חיצוניות ולבוש כמו שכתוב: 'רבי יוחנן קרא למאנה' וכו' מרום מראשון הינו כשנתרומם ונתעלה ממדרגה הראשונה ואז נעשה מפנימיות חיצוניות בשביל זה, מקום מקדשנו צריך לקדש את המקום מחדש כי הקליפות חוזרים ונעורים כנ"ל ד. ואי אפשר להכניע הקליפות הינו הדמיונות והמחשבות והתאוות והבלבולים והמניעות שבמדרגה אלא על ידי גדלות הבורא כמובא בכונות של 'הודו לה' קראו בשמו' שזה המזמור נתקן להכניע הקליפות שביצירה כי ... שבודה מלבו הינו המדמה הנ"ל הינו בחינת שרירות לב הנ"ל כשזה הכח המדמה שבלב גובר ומתפשט על האדם שעולה ממדרגה התחתונה למדרגה עליונה והקלפה הזאת שהיא המדמה לא שויא לנגד עיניה, ההפסד וחבלה שנפסדת כבר מהאיש שהיה במדרגה עליונה ואף על פי כן היא מתגברת אחר כך כנ"ל ולא עיל לתרעא הינו שלא יכול האיש לכנס לשער ... לו, ותאבין להסתכל בו [מסימן כ"ד עד כאן לשון רבנו ז"ל] ה. גם דע שכדי להכניע הקלפה המסבבת שבכל מדרגה כנ"ל על זה צריך שיעורר שמחה של מצוה על עצמו הינו שישמח על ידי שיזכר שזכה להתקרב להשם יתברך וזכה להתקרב לצדיקים המקרבין אותו להשם יתברך ועל ידי השמחה זו הוא משבר הקלפה ונכנס למדרגה שניה [שיך לאות א] זבחי אלהים רוח נשברה ששבירת הדמיון הם הקרבנות וכו' עין שם וזה בחינת סמיכה על ... מדמה כנ"ל ושוחטין הבהמה לקרבן ועל ידי זה נכנע ונשבר המדמה [שיך לאות ב' ג'] מבאר שם, שכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדשה ותכף כשעולה להמדרגה השניה אזי נתעוררין הקליפות שבמדרגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם מחדש וכו' עין שם ואף על פי שכבר נשבר הקלפה שבמדרגה העליונה וכו' אף על פי כן כשפנימיות של העליון נעתק משם ופנימיות התחתון עולה, אזי הקלפה חוזר ונעור וכו' ... ובזה טועין החסידים הרבה שפתאם נדמה להם שנפלו מעבודת ה' ובאמת אין זה נפילה כלל רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות שהם התאוות והבלבולים והדמיונות והמחשבות והמניעות כנ"ל על כן צריכין להתגבר בכל פעם מחדש לחזר ולהכניע ולשבר הקליפות והמניעות וכו' שבכל מדרגה ומדרגה מחדש אבל באמת אין זה נפילה כלל כנ"ל ודע שאין שני בני אדם שוין וכו' נמצא כשאחד רוצה לעלות ממדרגתו למדרגה עליונה יותר אזי הולך ונעתק האדם העומד באותה המדרגה העליונה והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה וכו' ואמר אז בזה הלשון וזה בחינת הרמה מה שאחד מרים ומגביה את חברו כי על ידי שזה האדם שבמדרגה התחתונה עלה מדרגא לדרגא על ידי זה הגביה והרים את חברו שבמדרגה העליונה לעלות למעלה עליונה יותר וכן חברו דחברו הגבוה עוד יותר מחברו עלה עוד יותר למעלה וכן למעלה למעלה כי אי אפשר שיהיו שני בני אדם במדרגה אחת כנ"ל אחר שאמר מאמר הנ"ל ושם מכנה וקורא כל תאוות היצר הרע בשם כח המדמה אמר אז צריכין ...