... ברשעים ולא מחה, כאלו הוא עושה הרע. צג. המחזיק במחלקת, עובר בלאו וראוי להצטרע. צד. החולק על מלכות בית דוד, ראוי להכישו נחש. צה. על ידי עסק התורה יכול לעמד בקשרי המלחמה. צו. צריך להתחזק נגד השונאים ולהעריך עמהם ...
... נפל בטעות כנ"ל שראה במערכת השמים המנהיגים את העולם עי"ז כל אחד נפל בטעות לפי טעותו כנ"ל אבל ע"י שידוד המערכות יודו הכל בבורא ומשגיח ולעתיד יתבטל מערכת השמים כ"ש כי שמים כעשן נמלחו ואז יכירו כל יושבי תבל ... בתפילתו משדד המערכה והטבע אז מודים שלד' הארץ ומלואה וזה כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים היינו כשרואים שידוד מערכת השמים הגלוים לכל טבעם וגזירתם ורואים שגזירתם נתבטל מזה יודעים שאף אתה גוזר ואין מקיים מחמת הצדיק שהקב"ה ...
... שלמה וישרה על ידי השלום כנ"ל וכמבאר במקום אחר [גם זה שיך לאות הנ"ל] מהמחלקת נעשה הלכות, כמבאר בתהלה לדוד עין שם היטב מבאר שם שההלכות הם תקון המחלקת כי חוזר ומהפך הצרופי אותיות של המחלקת להלכות כמבאר שם ...
... העבודה זרה נתעבר החרון אף ונמשכין חסדים ואז הרגלין הם בבחינת רגלי חסידיו הינו בבחינת חסדים הינו בחינת "חסדי דוד הנאמנים" 'הנאמנים' דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות וגם זה בחינת המחאת כף כי על ידי הרוח נתגלה הארת הידים כמו שכתוב: "קול דודי דופק" 'דופק' זה בחינת רוח, כמובא בתקונים וסמיך לה: "דודי שלח ידו מן החור" זה בחינת התגלות הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות ... ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין כמאמר חכמינו, זכרונם ... בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות זה בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" כנ"ל ואסתר הוא בחינת שוקין מה ירך בסתר כנ"ל וזה לשון פורים הינו ביטול העבודת ...
... נחבא בהם אורות כליהם נשמות הגזורים מתחת כסא כבוד נכספה תמיד אל שרשה להיות לבוד חיים וחסד שואבת מחסדי דוד חן רוח מטפי גן עדן ממנה לא אבד מושבות ההיכלות ואהלי השלום לכל אחת ואחת נסמן ונתוה תיו הוד ...
... גדול למקרה, חס ושלום, לומר אלו עשרה קפיטל תהלים באותו היום, שקרה לו, חס ושלום, ואלו הן: ט"ז "מכתם לדוד", ל"ב "לדוד משכיל אשרי", מ"א "אשרי משכיל אל דל", מ"ב "כאיל תערג", נ"ט "למנצח אל תשחת", ע"ז "על ידותון", צ' "תפילה ...
... קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד ...
... שם דין, חס ושלום כן צריך להיות כלו טוב ולהמתיק כל הגבורות והדינים שהם היצר הרע שלמעלה. ובזה פגם דוד בבת שבע כי בודאי, חלילה לומר שדוד חטא בגשמיות מחמת תאוה, חס ושלום כי כבר אמר דוד בעצמו, "ולבי חלל בקרבי" שהרג כבר את היצר הרע הגשמי בתכלית והכניע הדם שבחלל השמאלי 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה וכו' אף על פי כן, אפילו זה הפגם הקטן והחטא קל שנעשה כמובא גם זה ... בגבורות שלא המתיק היצר הרע שלמעלה, הינו הגבורות והדינים וגם זה היה בדקות גדול, כי ראויה היתה בת שבע לדוד וכו' . "לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת" הינו שלא המתיק הגבורות, על כן לא זכה לבנות ...
... עצם האמת ועקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת וזה: "ואל אמה תכלנה מלמעלה" לשון: "ותכל נפש דוד" אמ"ה היא ה' מוצאות, הכלולים מאש ומים הינו שתראה שיצאו הדבורים מפיך באמת ואז ישתוקק הקדוש ברוך הוא מלמעלה ...