... שנאמר: "למס מרעהו חסד" ויש בכל אחד חסדים וגבורות חסדים מצד האב וכו' ורבי עקיבא לא היה לו מצד האב חסדים כי היה בן גרים , ולא היה לו זכות אבות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שלא רצו למנותו נשיא לרבי עקיבא משום דלית לה זכות אבות וסבר רבי שמעון, שרבי עקיבא ...

... בפני עצמה. ז"א דרך רבנו היא לקשר דבר לדבר ולדבר אחר וכולי. ואחד האתגרים השכליים הוא לנסות ולהבין את כל ההקשרים האלו. בנוסף דברי רבנו מבוססים על ...

... המידות - אבדה חלק שני א. מי שמחזיר אבדה לבעלים, בכח הזה מגיר גרים .

... וחושבי שמו" שהם החפצים וחושקים לעשות מצוות וללמד תורה רק שיש להם מניעות ואנסים ואינם יכולים ללמד שהם מקבלים על ידי חשק לבם החזק, מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא קבל גם כן מזה הלב של מעלה, שנקרא ספר הזכרון ואז לא היו שום צדיקים בעולם והיה נכתב על הלב מה שחדשו הנשמות קדם הבריאה ועל כן נקרא אברהם אבינו צור כמו שכתוב: "הביטו אל צור חצבתם", זה אברהם, כי הוא בחינת "צור לבבי" כי לא היה לו רק לב חושק להשם יתברך ועל כן כל הגרים נקראים על שמו ונקראים: "נדיבי עמים עם אלקי אברהם", בחינת: "נדיב לב" כי אין להם רק מה שלבם נכסף להשם יתברך כמו אברהם ...

... כאשר גלה קצת מזה לנו שלפעמים גם בזה הפדיון שכולל כל העשרים וארבעה בתי דינין אף על פי כן אינו מועיל כי נעשה מזה ענין אחר הינו גרים וזה בחינת משה שעומד בין שמד לרצון כל זה לא ידע אז, רק אחר כך על ידי עבודתו שיגע ועבד בכל עת עד שהגיע בכל פעם ...

... כל הספקות, אף על פי שרבו מביש אותו, על ידי זה זוכה, שיוצא ממנו בן שהוא גדול בתורה יותר מרבו. סז. מי שמקבל את היסורים באהבה, זוכה לזרע שיאריכו ימיהם. סח. פעלות השם נמשכין אחר השם של אדם, כי שמא גרים . סט. מי שמגביה קולו כדי להתפאר בו, באים ...

... ממעשיות כאלו [כלומר כמו ענין המעשיות והיסורים שעוברים עליו] כי אברהם אבינו היה גם כן מקרב בני הנעורים להשם יתברך. כי היה מגיר גרים כידוע. ודרכו היה שהיה בא בתוך העיר והיה רץ בתוך העיר, והיה צועק הוי הוי, גוואלד. והיו רצים אחריו כמו שרודפים אחר המשגע והוא היה טוען עמהם הרבה שהם כלם ... למי מבניו יניח ספריו וחכמתו עד שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו ומסר לו הכל. ואחר כך היה יצחק גם כן הולך בדרך זה והיה מגיר גם כן גרים הרבה וחבר גם כן ספרים הרבה מאד בענין חזוק האמונה הקדושה. והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח ספריו וחכמתו כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד שהיה אוהבו כמבאר ...

... הכח מקבל מאבות שהאבות היו מגירים גרים כמו שכתוב גבי אברהם: "ואת הנפש אשר עשו" וכתיב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ואיתא במדרש: 'מלמד שיצחק גיר גרים' וזה "מגורי אביו" . "ויאמר יעקב אל ביתו ולאשר עמו", הינו הגרים "הסירו את אלקי הנכר" ו. ודע, שיש כמה רשעים שאסור לקרבם תחת כנפי עבודתו כי הם מורידים את המקרבם ממדרגתו כמו שמצינו ... זה בחינת רשעים שאין מקבלין גרים מהם [כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין מקבלין גרים מן התרמודיין'] וכל המקרבם, עיניהם 'טרוטות' זה בחינת קלקול שבת 'שין', תלת גונא דעינא 'בת', בת עין בחינת קלקול ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה דע שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה ולעשות גרים אזי הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהיה מחלקת עליו כי 'אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה' 'משום שלחן מלכים' כי אז אינן מתגירין מאהבה רק מחמת שרואין גדלת ישראל ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופים בעני ודחק כמו שכתוב: "מי גר אתך בעניותך" וכו' ועל כן בהכרח שיהיה מחלקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגיר גרים כדי שלא יהיה לו שום שלוה כי אז מי שמתקרב אליו הוא באמת ואזי יכול לגיר גרים באמת לא משום שלום ונחת כנ"ל וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ואיתא במדרש "מגורי אביו" שהיה מגיר גרים כמו אבותיו, כמו מגיורי אביו וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "וישב יעקב" 'בקש יעקב לישב בשלוה, מיד קפץ עליו רגזו של יוסף' הינו מחמת שיעקב היה מגיר גרים, בחינת "מגורי אביו" על ידי זה לא היה יכול לישב בשלוה כדי שיהיו הגרים באמת ואם יהיה לו שלוה לא יוכל לעשות גרים כי אין מקבלין גרים לימות המשיח כנ"ל ...

... שעומד באויר ואיך תכנס בביתי?! ובאמת מי שיתבונן יראה, כי במעשה הנ"ל מבן מלך ובן השפחה שהתחלפו, שם הצדיק מוגדר כאיש היער. כי באמת הצדיק הוא דווקא גר במקום ישוב. ושאר בני העולם הם דייקא גרים ביער. אך הרוח הסערה הפכה את הכל. והוא בחינה אחת עם מ"ש כאן ...