... וחרב פיפיות" תקונא תשיעאה רברבין וזעירין נחתין בשקולא הינו בחינת ארץ ישראל שנחלקה לשבטים שהם בחינת 'חיות קטנות עם גדלות' באלין אשתכח גבר תקיף הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל ...

... כשזוכה להשיג השגות גדולות של הקדשה באמת אף על פי כן אינם נחשבים בעיניו לכלום לגדל עצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך על כן הוא משתדל ומתחזק בכל פעם שיתחיל השם יתברך להראות לו אור התורה כאלו לא התחיל ...

... אחד מהם ועל ידי זה נתבטל חלק כבוד שלו ונופל על ידם בבחינת: "ראוני נערים ונחבאו" שהקטנות בטל לפני גדלות כי חלקי הכבוד שלהם כשנתקבץ ונתקשר יחד הוא גדול מחלק כבוד שלו לבדו אם לא שזה האיש שחולקין עליו ...

... הקליפות חוזרים ונעורים כנ"ל ד. ואי אפשר להכניע הקליפות הינו הדמיונות והמחשבות והתאוות והבלבולים והמניעות שבמדרגה אלא על ידי גדלות הבורא כמובא בכונות של 'הודו לה' קראו בשמו' שזה המזמור נתקן להכניע הקליפות שביצירה כי נתעוררים נגד עשיה שעולה ביצירה ועל ידי שמזכירין גדלות הבורא נכנעין, עין שם כי 'פנימיות היצירה עולה לבריאה, ופנימיות עשיה עולה ומלביש לחיצוניות יצירה' עין שם וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין וכסף וזהב הן הן ...

... התורה כנ"ל ואין אדם זוכה לתורה אלא על ידי שפלות כמו שאמרו חז"ל: "וממדבר מתנה" הר תבור הר לשון גדלות כמו שכתוב: "העמדת להררי עז" ותבור לשון שבירה והר תבור כמה הוה ? ארבע פרסי הינו ארבע בחינות שפלות ... רשעים, ולפני מדרגת עצמו ושידמה בעיניו כאלו לא בא עדין לפני מדרגתו שהוא בה הר תבור ארבע פרסי ששבירת הגדלות הם בארבע בחינות הנ"ל ומשכא דצוארה תלתא פרסי זה בחינת הדברים שדרך בני אדם להתגדל בהם הם שלשה דברים וצריך לשמר את עצמו מהם כמו שכתוב: אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' והם שלש בחינות: חכם, גבור, עשיר והגדלות נקרא משכא דצוארא בבחינת: "תדברו בצואר עתק" ומרבעתא דרישה פרסא ופלגא זה בחינת זווג הנעשה בראשית המחשבה מרבעתא לשון ...

... שיבה רעה ומרה להקיסר הזה כי שמע, שהיפת תאר שלו נאבדה, והוא נשלח! ויאמר, עוד אותו הבחור בשביל אכזריותו וגדלות שלו אבד את עצמו ואת בתו, ואני נשלכתי לכאן הכל על ידו! שאלו עוד [הינו הקיסר להבחור]: אם היה ...

... מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו כמו שכתוב באלישע: "ספרה נא לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר ... בחינת מחין דקטנות ומזה באין צרות כי מחין דקטנות הם בחינת דינין וספורי מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות כמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדלות" בחינת המאור הגדול ועל ידי זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממחין דקטנות ועל ידי זה ממתיק הצרות ...

... דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ומעתה הוי דן אלפי אלפים קל וחמר, לשער בדעתו מגדלות הבורא ברוך הוא נמצא שעקר גדלות המלך ותענוגו וממשלתו הוא רק בלב שיודע בלבו שהוא מלך על כל המדינות האלה ומושל בכלם כרצון לבו וחפצו ...

... חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" כמעשה דלוי בר סיסא שהעלוהו לבימה, וטפת ... לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה בשביל גדלות כדי להתכבד ולהתיקר כי מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים וחשובים כי הגאוה מבזה מאד נפק ... בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות דנפלה חצינא לבר נגרא הא שבע שנין, ולא מטיא לארעא שהבת קול הודיעה להם שרש הגדלות כדי שיתרחקו עד קצה אחרון ולא יחותו להכא שלא יהיו ענוים בשביל גדלות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מאד מאד הוי שפל רוח' הינו שהודיעה להם שהגדלות הוא מנפילות ההתפארות והגאוה של הקדוש ברוך הוא שהוא לבושו כמו שכתוב: ה' מלך גאות לבש דנפלא חצינא בחינת ... בר נגרא זה הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "המקרה במים עליותיו" וכמאמר 'אלקיכם נגר הוא' מנפילת הלבוש הזה נתהוה הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עכו"ם שעל ידי זה גלו ישראל מארצם כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה לא גלו ישראל עד ... שבע בתי עכו"ם ובשביל זה נקרא עכו"ם בלשון תפארת כמו שכתוב "כתפארת אדם לשבת בית" כי העבודה זרה שהוא הגדלות הוא מנפילת התפארותו הא שבע שנין זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות שהוא כעובד עבודה זרה בחינת שבע בתי עבודה זרה על ידי זה גלינו מארצנו כנ"ל ועל ידי זה עדין לא חזרנו לארצנו הכל על ידי העוון הזה של הגדלות שהוא בחינת עבודה זרה כנ"ל ולא משום דנפישי מיא הינו לא תאמר שבשביל זה לא מטי לארעא דהינו שאין ... הרעים, ה' על מים רבים" על ידי זה אין יכולין להגיע ולחזר לארץ ישראל הינו על ידי רדיפת הכבוד והגדלות כי עקר אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי ... זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו" הינו על ידי שרואים פני הצדיק נחבאים הקטנים כי הקטנות נתבטל לפני גדלות ועקר כח קדשת יום טוב הוא תלוי בצדיקים כמו שכתוב: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" ודרשו רבותינו, ... בצדיקים ועל כן כשמקבל ומכבד את הימים טובים, ומקבל אור הגדול של יום טוב, שהוא בחינת צדיק כנ"ל נתבטל הגדלות שלו כי הקטנות בטל לגבי גדלות ועל כן 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כי עקר כח יום טוב תלוי בצדיקים. ובזה מישב שפיר מה ... קדשת היום טוב תלוי בצדיקים כנ"ל וכשמקבל את היום טוב הוא מקבל פני רבו ממש ועל ידי זה נתבטל הגדלות, כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות כנ"ל וזה פרוש כי אקח מועד, כשאקבל את הימים טובים אני מישרים אשפט, הינו שאזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים ... 'מישרים אשפט' כנ"ל. וזהו גם כן ענין המבאר במקום אחר על פסוק: "ארץ אכלת יושביה" כי הקטנות בטל לגבי גדלות, ונאכל ונתהפך למהות הצדיק עוד שמענו בענין זה, אם הוא מקשר להצדיק יוכל להרגיש קדשת יום טוב כי הצדיק ... טוב כנ"ל והסימן על זה אם הוא מקשר להצדיק, הוא אם יש לו שפלות כי טבע הקטנות שיתבטל לפני גדלות כנ"ל ועקר ההתקשרות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה כמו שכתוב: "ונפשו קשורה בנפשו", ותרגומו: 'חביבא לה כנפשה' ...