... דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במלי דשמיא' נמצא שהמוכיח הוא שנוא ואת בנימין תקחו זה מורה על גדלות כי פרש רש"י: בנימין, על שם ארץ ישראל, בן ימין וארץ ישראל הוא גבוה מכל הארצות והינו, לא די שאין לכם כל הבחינות הללו עם כל זה ואת בנימין תקחו שאתם לוקחים לעצמכם גדלות והינו דסים השכל המוכיח אותם עלי היו כלנה כי הכל נופל עלי כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו ה. ...

... כמו וענן אבק רגליו] הינו כשהיו קמים התלמידים מהישיבה של רבם רב הונא 'הוו נפצי גלימיהו', דהינו הלבושין בחינת גדלות כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש" הינו שהיו מנפצין ומסלקין בחינת הגאוה כי על ידי הישיבה של הרב עם ...

... היא גם כן למעלה מהזמן, כי הוא דבר העומד ברומו של עולם וגם מחמת שבא לאהבה מכח זה בא לגדלות המחין, ויכול להתפלל בשכל צח

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על ...

... חטא העגל אמר . "אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא" כי זה מן הנמנע שלא יבוא לאדם איזה גדלות, כששומע שמספרין שבחו כל שכן כשמלך גדול משבח ומפאר את האדם אזי בודאי מן הנמנע, שלא יבוא לו איזה גדלות אבל צריך לזה ביטול כל הרגשותיו וחמריותיו אזי יכול האדם, לשמע שבחו ולא יבוא לו שום גדלות כמו משה רבנו שראה כתוב בתורה: "וידבר ה' אל משה", "ויאמר ה' אל משה" וישראל קוראין בכל יום בתורה שבחו של משה והוא בעצמו מספר להם שבחיו ולא היה למשה שום התפארות וגדלות מזה כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד" ובודאי על ידי ענותנותו היה כח ביד משה לכפר עוון העגל וזה ... אתה מראה שאין לי כל כך עניוות, שאוכל לכפר להם עוון העגל בכן בקשתי "מחני נא" כדי שלא אכשל בגדלות שאני רואה ושומע בכל עת ספור שמי ושבחי בתורה כי מי יוכל לעמד בזה שישמע ספור שבחו ולא יתגאה ...

... שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי ...

... שיבה רעה ומרה להקיסר הזה כי שמע, שהיפת תאר שלו נאבדה, והוא נשלח! ויאמר, עוד אותו הבחור בשביל אכזריותו וגדלות שלו אבד את עצמו ואת בתו, ואני נשלכתי לכאן הכל על ידו! שאלו עוד [הינו הקיסר להבחור]: אם היה ...

... חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" כמעשה דלוי בר סיסא שהעלוהו לבימה, וטפת ... לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה בשביל גדלות כדי להתכבד ולהתיקר כי מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים וחשובים כי הגאוה מבזה מאד נפק ... בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות דנפלה חצינא לבר נגרא הא שבע שנין, ולא מטיא לארעא שהבת קול הודיעה להם שרש הגדלות כדי שיתרחקו עד קצה אחרון ולא יחותו להכא שלא יהיו ענוים בשביל גדלות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מאד מאד הוי שפל רוח' הינו שהודיעה להם שהגדלות הוא מנפילות ההתפארות והגאוה של הקדוש ברוך הוא שהוא לבושו כמו שכתוב: ה' מלך גאות לבש דנפלא חצינא בחינת ... בר נגרא זה הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "המקרה במים עליותיו" וכמאמר 'אלקיכם נגר הוא' מנפילת הלבוש הזה נתהוה הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עכו"ם שעל ידי זה גלו ישראל מארצם כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה לא גלו ישראל עד ... שבע בתי עכו"ם ובשביל זה נקרא עכו"ם בלשון תפארת כמו שכתוב "כתפארת אדם לשבת בית" כי העבודה זרה שהוא הגדלות הוא מנפילת התפארותו הא שבע שנין זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות שהוא כעובד עבודה זרה בחינת שבע בתי עבודה זרה על ידי זה גלינו מארצנו כנ"ל ועל ידי זה עדין לא חזרנו לארצנו הכל על ידי העוון הזה של הגדלות שהוא בחינת עבודה זרה כנ"ל ולא משום דנפישי מיא הינו לא תאמר שבשביל זה לא מטי לארעא דהינו שאין ... הרעים, ה' על מים רבים" על ידי זה אין יכולין להגיע ולחזר לארץ ישראל הינו על ידי רדיפת הכבוד והגדלות כי עקר אריכת הגלות שאין יכולין לשוב לארצנו הוא רק מחמת עוון הגדלות ורדיפת הכבוד כנ"ל כל זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת ...

... ההר פנו לכם צפונה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו הן בגשמיות והן ברוחניות כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה אזי אינו ... המלך ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהים וממשלת הקב"ה עליו אבל אם הוא נופל מאמונה היינו שנפל בגדלות ואזי הוא מובדל מהקב"ה ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד ואז כל הדינין שורין עליו ומאין בא לו הגדלות מחמת שהוא לומד או מתפלל בפניה ומחמת זה בא לידי גדלות ואיתא בזוה"ק כד בר נש נפיל מאמונה כדין כל דינין מתנוצצין ומתלהטין ביה כי הם תמיד מצפים מתי יפול ... בהנחל עליון גוים דהיינו שבחי' עליון בגוים מחמת שנתפרדו מהקב"ה זהו בהפרידו בני אדם שבני אדם הנפרדים מהשי"ת מחמת הגדלות והפניה שלמד בה ועי"ז חרבה ירושלים אזי אותו בחי' עליון בגוים כי האמונה האמיתי אם הוא באמת אזי משפעת ... ערב דהיינו כשמערבב האמונה ובא לכפירה אז הוא נקרא מחריבי ירושלים ובמה יוכל לתקן זאת ע"י בינה דהיינו כשההתבוננות בגדלות הבורא ית' וזהו חדשים לבקרים רבה אמונתיך דהיינו כשעומד בזריזות בבוקר לעבודת בוראו ביראה ופחד לשמו הגדול ית' אשר ... לבקרים רבה אמונתיך שנתרחבה ונתרבה האמונה וזהו הנקרא סוד העיבור כעצמים בבטן המליאה ואז אינו יכול ליפול ולבא לידי גדלות כי אז נתרבה ונתרחבה האמונה הק' הנקרא ירושלים ואז ע"י ההתבוננות הזה נעשה ממחריבי ירושלים בנין ירושלים ולעתיד לבוא ... ונדמה לו שעומד במקום גדול אבל כשיש לו בחי' שבת היינו שיתבונן בעצמו היכן הוא עומד אזי אינו נופל בגדלות ואינו מבקש שכר פנחס ובשביל זה נקרא בחי' שבת כי בשבת יכול להתבונן בעצמו וגם איתא בזוה"ק שבת שין ... יצא איש ממקומו היינו שלא יהא עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס וזה רב לכם סוב את ההר דהיינו הגדלות שבכם הסובב את האמונה הנקרא הר כנ"ל ובשביל זה שורין דינין עליכם ומה תקנתו, פנו לכם צפונה היינו שתפנו ...

... אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל ...