סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים... עסקו רק בחכמות על כן שכחו שם באותה המדינה טכסיסי מלחמה כי היו כלם עוסקין בחכמות עד שהיו כל בני המדינה חכמים גדולים עד שהקטן שבאותה המדינה היה במדינה אחרת חכם גדול מכלם והחכמים שבאותה המדינה היו חכמים מפלגים ... מאד ומחמת החכמות נתפקרו החכמים של אותה המדינה ומשכו גם את הבן מלך הנ"ל לדעתם, ונתפקר גם כן ושאר בני המדינה לא נתפקרו מחמת שהיה עמקות ודקות גדול באותה החכמה של החכמים הנ"ל על כן לא יכלו שאר בני המדינה לכנס באותה החכמה ולא הזיק להם אבל החכמים והבן מלך נתפקרו כנ"ל והבן מלך, מחמת שהיה בו טוב ... כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל בתוך כך בא אצלם קבצן אחד עם השקים שלו, שנושא בהם לחם והתחילו אלו הבנים להתקרב אליו ולהיות כרוכים אחריו ונתן להם לחם לאכל, ואכלו ושאל אותם: מהיכן באתם לכאן? השיבו לו: אין אנו יודעים כי היו בנים קטנים כנ"ל והתחיל לילך מהם ובקשו ממנו שיקח אותם עמו ואמר להם: את זה איני רוצה, שתלכו עמי בתוך ... אצלם פלא. מאחר שהוא עור, איך יודע לילך? [ובאמת הוא חדוש מה שהיה קשה להם זאת כי עדין היו בנים קטנים רק שהיו בנים חכמים, והיה פלא אצלם כנ"ל] וברכם [זה הקבצן העור] שיהיו כמותו שיהיו זקנים כמותו והשאיר להם עוד לחם לאכל והלך לו והבינו אלו הבנים כי השם יתברך השגיח עליהם והזמין להם קבצן עור בכאן לתן להם אכל אחר כך כלה אצלם הלחם ושוב ... הלחם אצלם והתחילו לילך לישוב עד שבאו לאיזה דרך והלכו על אותו הדרך עד שבאו לאיזה כפר ונכנסו אלו הבנים באיזה בית והיו מרחמים עליהם ונתנו להם לחם וחזרו ונכנסו באיזה בית ונתנו להם גם כן והיו מחזירים על ... והלכו על הירידים וישבו בין הקבצנים כדרך שיושבים שם על "אצטבאות אבן" עם הצלחת לאסיפת מטבעות עד שהיו אלו הבנים מפרסמים אצל כל הקבצנים כי כלם הכירו אותם וידעו מהם שאלו הם הבנים שנאבדו ביער כנ"ל פעם אחד היה יריד גדול באיזה עיר גדולה והלכו לשם הקבצנים ואלו הבנים הלכו גם כן לשם ובא על דעת הקבצנים שישדכו את אלו שני הבנים, שישאו זה את זו ותכף שדברו זאת קצת קבצנים הוטב הדבר מאד בעיני כלם וגמרו השדוך אבל איך עושין ... בור גדול שיהיה מחזיק מאה אנשים וכסו אותו עם קנים ועפר וזבל ונכנסו לשם כלם ועשו שם חתנה לאלו הבנים הנ"ל והכניסו אותם לחפה והיו שמחים שם מאד מאד וגם החתן והכלה היו שמחים מאד והתחילו לזכר החסדים שעשה ... וזוכר מעשה ישנה יותר מהראשון וכבדו את השלישי שיספר ענה ואמר השלישי, שהיה יניק יותר אני זוכר גם כשהתחיל בנין הפרי, דהינו כשהתחיל להתרקם הפרי ענו ואמרו: זאת היא מעשה ישנה ביותר ענה הרביעי, שהיה יניק עוד יותר. אני ... כל מיני מראה כל הגונין וכל הפרחים שבעולם הכל היה שם באותו הגן והיה על הגן גנני אחד והיו בני אותו המדינה חיים חיים טובים על ידי אותו הגן ונאבד שם הגנני וכל מה שהיה שם באותו הגן, בודאי ... לחם שלי ומים שלי, ונתתי להם והרגישו בלחם ומים שלי כל הטעמים, [וכל הריחות וכו'] ונתתקן מה שנתקלקל אצלם ובני המדינה הנ"ל, הינו המדינה שהיה שם הגן הנ"ל התחילו לפקח על תקון המדינה שנתקלקל אצלם הטעם וכו' כנ"ל ונתישבו. ... המדינה עצמה הנ"ל] ונראה להם שהגנני שלהם שנאבד [שעל ידו היה להם חיים טובים] הוא משרש אחד עם אותן בני המדינה של עשירות שיש להם גם כן חיים טובים על כן היתה עצתם לשלח אל אותו המדינה של עשירות ובודאי יושיעו אותם וכן עשו ושלחו שלוחים אל אותו המדינה של עשירות והלכו השלוחים, ופגעו בהם [הינו שהשלוחים פגעו בבני אותו המדינה עצמה של עשירות כי הם היו רוצים לילך אצלם כנ"ל] ושאלו את השלוחים: להיכן אתם הולכים? השיבו: אנו הולכים אל אותו המדינה של עשירות, שיושיעו אותנו ענו ואמרו: אנחנו בעצמנו הם בני אותה המדינה של עשירות ואנו הולכים אצלכם אמרתי אני להם: [הינו החרש שמספר כל זה אמר להם] הלא אתם ... במדינה באיזה עיר ובאתי, וראיתי שבאים אנשים ואומרים איזה דבר הלצה [שקורין בדיחה] ואחר כך מתקבצים עליהם עוד איזה בני אדם עד שנעשה איזה קבוץ ואומרים איזה דברי הלצות [הינו בדיחות] והם מחיכים ושוחקים והטיתי אזן ושמעתי שהם מדברים ... וזה אומר בדקות יותר וזה שוחק וזה יש לו הנאה וכיוצא אחר כך הלכתי להלן לעיר אחרת וראיתי ששני בני אדם מריבים זה עם זה מחמת איזה משא ומתן והלכו אל הבית דין לדין ופסק להם הבית דין: זה ... רעש אפשר אף על פי כן זה המשגע שהולך ואומר שהוא הגנני וכל אחד מחזיק אותו למשגע וזורקין אחריו אבנים ומגרשין אותו אפשר אף על פי כן אולי הוא הוא הגנני באמת?! והלכו והביאו אותו לפניהם [הינו לפני אלו ... זה מאותה המדינה כי יש מדינה שהם בקיאים מאד בחכמת הנגינה [שקורין מוזיקה] וכלם עוסקים שם בחכמה זו ואפילו בנים קטנים ואין שם קטן שלא יכול לנגן על איזה כלי שיר והקטן שבאותו המדינה הוא חכם גדול במדינה אחרת ... מעט מחזיק את המרבה ואחד אמר שיש [לו] פרדס נפלא מאד, שיש שם פרות וכו' ונוסעים לשם כמה וכמה בני אדם ושררות, כי הוא פרדס נאה מאד ובקיץ נוסעים לשם כמה בני אדם ושררות לטיל שם ובאמת אין בהפרדס מקום כל כך שיחזיק כל כך אנשים ועל כן הוא מעט מחזיק ... הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה כי הוא בעל סוד [שקורין מזכיר] אצל מלך גדול ובאין אצלו כמה וכמה בני אדם זה בא עם שבחים להמלך וזה בא עם בקשות וכיוצא בזה ובודאי אי אפשר להמלך לשמע את כלם ...