... תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו שדוקא יעשה הקדוש ברוך הוא את תפילתו כי זה הוא תפילת ...

... כב. על ידי קנאה בא לכעס. כג. על ידי כעס מגרה על עצמו דינים. כד. על ידי כעס מוליד בנים שוטים. כה. על ידי כעס נתקצרו ימיו. כו. סגלה לכעס שתשפיל גאים. כז. כשלא יהיה לך כעס, על ידי ...

... אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך ... הינו כ"ב אתון דאוריתא, שמהם כל הדבורים וזה מרמז על תשובה, בחינת: קחו עמכם דברים ושובו וזהו: מאבני המקום אבנים אותיות הינו אותיות הדבורים שהם בחינת תשובה בחינת: 'קחו עמכם דברים ושובו', כנ"ל וזהו: מראשותיו מחשבה מברר הכל כי ...

... בעיניו ובפניו מחמת שרואה שנפל ממדרגתו ועל כן צריך לחזק אותו אות תקפג עוד שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה הבנים שלי [רצונו לומר בנותיו] יש להם רוח הקדש שהוא קרוב לנבואה ומבתי שרה אין אני מדבר כלל. הכלל אם ...

... היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ואם' וכשיש חכם הדור שזוכה לתלמידים הגונים, ולבנים הגונים אזי היראה בשלמות כי יראת החכם והרב שבדור, הוא בחינת 'מורא שמים' והתלמידים, יש להם יראת הרב בחינת 'מורא רבך' והבנים, יש להם 'מורא אב ואם' שעל ידי שלש יראות אלו, היראה בשלמות. ובחינת יראה של כל אחד מהשלש הנ"ל ...

... שלש שעות עוסק בתורה וכו' ובדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד ודע שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו דהינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כונות ואף על פי כן היו יכולים לעשות מופתים רק על ידי ...

... והלכו ומצאו אדם שהיה הולך עם מקל שהמקל שלו היה עולה יותר מכל אלקותם הינו שהמקל שלו היה עם אבנים טובות יקרים אשר זה המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כל אלקותם הנ"ל [הינו, בין האלקות שבמדינתם ובין האלקות שהלכו אצלם כי המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כלם] גם היה הולך בכובע, שהיה קבוע בו אבנים טובות שהיה שוה הון רב ותכף ומיד נפלו לפניו בכריעה והשתחויה כי לפי דעתם היה האדם הזה אלוק על ...

... השם יתברך על ידי זה נשלם דעתו כי הם מחדדין דעתו, בבחינות 'ומתלמידי יותר מכלן' ובשביל זה תלמידים נקראים בנים, כי על ידם בא ההולדה ובשביל זה אברהם ושרה טרחו את עצמן לגיר גרים כי על ידי זה השלימו דעתם, ונתקרבו לה"א הזאת הינו לדעת השם יתברך וזכו לבנים כי על ידי גרים נתגדל דעתם, בבחינת 'ומתלמידי יותר מכלם'. אבל מי שאין שלם בדעתו, והוא רחוק מדעת האדם ... מניעה לעבודת השם יתברך וצריך להשיב לכל אחד על שאלתו על ידי זה נשלם דעתו ועל ידי זה זוכה לבנים כי קטן אינו מוליד כי אין לו דעת השלם אך כשזוכה לדעת השלם, זוכה לבנים ועל כן באברהם שהוא היה מגיר אנשים, ושרה מגירת נשים על ידי זה זכה לשלמות הדעת שלא היה הפרש ...

... אם עובד בשביל עולם הבא אך אף על פי כן גם זה נקרא בחינת מלוי בטן כנ"ל וזהו: 'ישבעו בנים' שהשביעה שלהם הוא בנים כדרך העולם, שכל עבודתם הוא כדי להשאיר ירשה לבניו ובאמת מי שאינו איש קדוש ורודף אחר תאוות ומניח ממונו ... מותרות שנשאר מן האדם מותרות, אחר שמלא תאוותו בעולם הזה והמותרות אחר כל תאוותיו הוא הממון שנשאר אחריו גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת 'טפה סרוחה', סרחון ממש ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף כי "עולל" פרש רש"י 'טנוף ולכלוך', וכנ"ל ומי שמניח בנים כאלו, הוא גנאי ובזיון כי הם בחינות מותרות וטנוף על כן הוא רוצה לכסות אותם וליפות אותם עם הממון ... גמור שנשאר אחר כל התאוות כנ"ל וזהו הירשה שמשאיר להם אחר מותו נמצא שמכסה בטנוף על טנוף וזהו: "ישבעו בנים" שהשביעה שלהם הוא בנים שבשבילם הם מבלים את ימיהם והניחו יתרם לעולליהם שמכסים במותרות על העוללים, שהם גם כן בחינות מותרות כנ"ל הינו הירשה שמניחים לבנים, שבשביל זה מבלים ימיהם כנ"ל אבל אני אין בוחר לעצמי משתי הכתות הנ"ל כי אם לזכות לחזות בנעם ה' ... פניך", שדוד המלך, עליו השלום, אמר שבחר לו רק לזכות בצדקות שלו לחזות פני ה' ולהכיר הבורא יתברך וגם הבנים שהוא חפץ להשאיר כונתו רק בשבילו יתברך כדי להשלים, כביכול, צלם דמות תבניתו כי הבנים דקדשה הם גבוהים מאד וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאלו ממעט את ... כי כשבא ונולד בן בעולם, נולד ובא צלם אלהים, כביכול ונשלם צלם דמות תבניתו וזהו: 'אשבעה' דהינו השביעה של בנים, בחינת ישבעו בנים הוא רק: "בהקיץ תמונתך" שעקר שביעתו של בנים הוא רק מה שהוא מקיץ ומעורר בזה תמונתו יתברך בחינת צלם דמות תבניתו, כנ"ל וזהו: "ממתים ידך ה'" וכו' ... הינו שתי הכתות כנ"ל ששניהם בחינת: "תמלא בטנם" הינו מלוי בטן בעולם הזה או בעולם הבא כנ"ל וזהו: "ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם", כנ"ל וגם מי שבוחר בעולם הבא, ורוצה להשאיר זכותו לבניו גם זה בחינת: "ישבעו בנים והניחו" וכו' אבל אני בוחר לעצמי משתי הכתות הנ"ל "בצדק אחזה פניך", שעם כל הצדקות שלי אזכה לחזות פני ...

... ולשער והנה הש"י עולמות שיש להצדיק הוא בונה אותם ממחלקת כי כל דברי המחלקת שכל אחד מדבר הם בחינת אבנים כי האותיות נקראים אבנים כמובא בספר יצירה "שתי אבנים בונות" וכו' והם בחינת חלוקי אבנים כי האבנים הבאים על ידי דבריהם של המחלקת הם מחלקים ואין להם חבור והצדיק נוטל אלו האבנים ומחבר אותם ובונה מהם בתים כי הוא עושה שלום ביניהם ומחברם ומסדרם יחד זה על זה עד שבונה מהם בית וזה בחינת שלום בית שעושה מחלוקי האבנים הנ"ל בחינת שלום בית ומהבתים נעשה עיר עד שנעשה מהם עולם מלא וכן ש"י עולמות וזה בחינת "להנחיל אוהבי יש" [אוהבי דיקא בחינת אהבה ושלום כי על ידי השלום ואהבה שעושה בין החלוקי אבנים נעשו הש"י עולמות כנ"ל] וזה מה שאמרה אביגיל לדוד, בעת שחלק עליו נבל ודבר עליו סרה כנאמר שם אמרה לו: "ועתה ידעתי כי בית יעשה לך ה'" הינו על ידי זה המחלקת "יעשה לך ה'" בית מהאבנים הנ"ל כנזכר לעיל כי הצדיק מטה כלפי חסד ודן את כל החולקים עליו לכף זכות שכונתם לשם שמים כי ...