... אות תלו כשהודיע לי רבנו זכרונו לברכה ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו דברתי עמו, הלא האדם הוא בעל בחירה. ולא השיב לי בפרוש רק כלאחר יד כאומר אף על פי כן. כלומר אף על פי שאי אפשר לבאר ...

בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה הזאת, והוא כי לפני שהאדם עושה את מעשיו עליו לדעת שיש לו בחירה. אך שניה אחרי שהוא עשה את מעשיו עליו לדעת שהכל בהשגחה פרטית ושאין לו בחירה כי זה כבר קרה. כך שלא ברור לי מדוע רבי נחמן אמר שאין לשאלה הזאת תשובה בשכל אנושי. אשמח ... השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה תשובה: הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ומיד נסביר את העניין כולו. העניין הוא כדלקמן: יש 2 סוגי אנשים בעולם. 1 - יש אנשים שמאמינים שיש בחירה ומאמינים שיש ידיעה. 2 - ויש אנשים שיודעים ומבינים בשכלם שיש בחירה ויודעים ומבינים בשכל שיש ידיעה. והנה, האנשים ששכלם אינו חזק והם רק מאמינים שיש בחירה + ידיעה, גם הם מבינים שיש סתירה בין 2 האמונות האלו שלהם. ואז הם מתרצים את האמונות האלו בצורות ... הפוכים. ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם. לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה. וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין שיש ידיעה, או אפילו יודע דבר אחד אבל מאמין רק בהפך השני, הרי שאצל אדם כזה תופסים כל ... שניהם, הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה. וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה. כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת. פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז ... לדעת את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד). יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה. בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, בריאת העולם, שהוא החלל הפנוי שבו הבורא אינו נמצא. וידיעה = פירושו ... הבורא, שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי. זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא. ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה. כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת. ובוודאי או שיש בחירה או שאין בחירה. ואין כאן 2 אמת, ולכן יש כאן משהו שהוא נוגד את השכל האנושי. אלא, שכל מי שרק מאמין בבחירה ו / או בידיעה, ממילא הוא מתרץ כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי. וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש... ולא גם בחירה וגם ידיעה אלא רק... (תגלה לבד). אלא רק על השורש אין תשובה... ואם האדם ממשיך להתעמק על השורש של ...

... דהיינו להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה הוא זוכה לדעת את הסוד של הבחירה והידיעה ואת סוד הצמצום והבריאה וכולי. כי עיקר האדם הוא השכל. והשכל של האדם הוא סופי. ואי אפשר לראות ...

... נחשב בן העולם הבא. ואצלו היצר הרע הופך ליצר הטוב. והוא אכן שמור מכל דבר עבירה. כי אין לו בחירה חופשית וכולי. * שאלה: על שאול המלך שנאמר עליו "כבן שנה במלכו" אמרו חז"ל שלא טעם טעם חטא, אך ...

... מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי. כל מה שאתה רואה בעולם כל מה שנמצא בעולם הכל בשביל הבחירה והנסיון

מדוע ולמה לעתיד לבוא תתבטל הבחירה החופשית? כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה צדיקים יושבים שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה כמו: "יושב בשמים" שהוא מורה על העדר ההשתנות כי התנועה מורה על השתנות מרצון אל רצון והישיבה מורה על העדר השתנות הינו ביטול הבחירה ועטרותיהם, הינו המקיפים כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ... היה יכול להבין אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך צריך ... אלא טועה. כי דעת השי"ת היא עניין אחר לגמרי... ורק הוא עצמו יודע את סיבותיו שלו... *** ושאלת הידיעה והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את השכל ... מה היה לפני הבריאה. ושם כולו רק טוב ואחד. וכאשר האדם יודע את השכל הזה, ממילא כבר אין לו בחירה בין טוב לרע, כי כולו אחד וכולו טוב תמיד. ויש בזה עוד המון מה לבאר, כגון: מהו השכל של המלאכים? האם המלאכים היו קיימים לפני הבריאה? האם קיומם נצחי? ומה היה לפני שהם עצמם נבראו? מהי הבחירה של המלאכים? האם באמת אין להם בחירה? וגם, מדוע אי אפשר להבין את העניין הזה בשכל אנושי? ומדוע בשכל של מלאכים אפשר להבין אותו? ומה קורה אצל אדם שאין לו בחירה, כיצד הוא ממשיך לחיות וכיו"ב? וכיצד יתקיים העולם לעתיד לבוא כשתתבטל הבחירה? וגם, מאחר שלפני הבריאה לא היתה בחירה, אז כיצד הבורא בחר לברוא את הבריאה? ועוד עניינים שונים כיו"ב... אך כל הנ"ל הוא מעשה מרכבה ממש, דהיינו רכיבת הא"ס על הבריאה והסוף... וצריך האדם שיהיה חכם ומבין מדעתו וכולי... וראה בעניין הזה עוד כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=87 - בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 - אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד? forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 - בחירה חופשית. יש או אין? * איך תתבטל הבחירה לעתיד לבוא? מה יקרה בפועל? מה ז"א שתתבטל הבחירה? האם לבני האדם לא יהיה יותר רצון? מה זה אומר בדיוק ביטול הבחירה? אשמח להרחבה. * תשובה: עליך לדעת כי כדי לדעת את העניין הזה בשלמות, לשם כך על האדם עצמו לזכות ... כי גם מי שיודע את העניין הזה בשלמות, גם הוא מנוע מלהסביר את העניין הזה לעומקו, כדי לשמור על הבחירה החופשית של האדם. ז"א אם באמת יבין האדם כיצד לעתיד לבוא תתבטל הבחירה, הרי שגם אצלו עצמו תתבטל הבחירה. ולא שיש בכך דבר רע בביטול הבחירה, כי הרי בתכלית בכל מקרה תתבטל הבחירה, אלא שמצד שני מי שרוצה לזכות לביטול הבחירה שלעתיד לבוא, עליו לעמול ...

... תרגום שהוא בחינת נגה שעל ידי זה הם עולים לינק מלשון הקדש מברית קדש כנ"ל כי עקר המתקלא והנסיון והבחירה הוא בבחינת נגה שהוא בחינת תרגום כי נגה נקרא 'תקלא' כנ"ל וזהו: 'אדם הראשון משוך בערלתו היה' 'אדם הראשון ... לבשל וכו', אף האדם צריך תקון וכו', עין שם הינו כנ"ל שהשם יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם הבעל בחירה שהוא דיקא יתקן כל הדברים על ידי ברור הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה משלים ומתקן כל הדברים שבעולם ...

... כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה צדיקים יושבים שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה כמו: "יושב בשמים" שהוא מורה על העדר ההשתנות כי התנועה מורה על השתנות מרצון אל רצון והישיבה מורה על העדר השתנות הינו ביטול הבחירה ועטרותיהם, הינו המקיפים כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ... היה יכול להבין אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה ה. וזה בחינת קדושין בחינת חפה כי שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת קדש בחינת חפה מקיפין וזה שאמרו חכמינו, ...

... והסיבה שהצדיק צריך לצמצם את דבריו ולא לכתוב / לגלות את הכל, היא כדי לתת חיות לעולם, וכדי שתהיה בחירה חופשית וכולי. כי הצדיק צריך לצמצם את דעתו ולהסתיר אותה, כדי שיהיה חיות לעולם. 3 - ויש תורות שנתנו ...

... חס ושלום, צדיק מעקרו ותוהא על הראשונות, ונה ומתאנח גם כן והנה יש שני חבלים, חבל דקדשה, וכנגדו דטמאה והבחירה חפשית מי שמקדש עצמו מקשר עצמו בחבל דקדשה ולהפך, חס ושלום, מי שמטמא עצמו מקשר עצמו בחבל דטמאה והנה, ...