... שישיגו השגות ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה והעניין הוא, כי מראות אלוהים פירושו כאשר האדם זוכה לשכל הנקנה, דהיינו להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו ...

... שישיגו השגות ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה [כמובא בכל ספרי קבלה שזהו בחינת סוד חלל הפנוי] לבוש, הוא בחינת הצמצום של חלל הפנוי שעל ...

... ברוך הוא משתעשע מאד מכל אחד מישראל כשעושה מצוה והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי רגליו כי אם כשילך הרבה "כל מצותיך צדק" צדק לפניו יהלך כשהמצוה הולכת לפני הקדוש ברוך הוא אזי וישם לדרך פעמיו הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי רגליו, דרך שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים כי מחמת גדל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא מהמצוה עושה מפעמי רגליו, דרך כבושה וזהו "וישם לדרך פעמיו" [עין ענין זה לקמן סימן רע"ז באריכות]

... וצריכים לקצץ שם אילנות הגדלים שם מאלפים שנים ולהיות הולך ושוב אנה ואנה לקצץ ולחזר ולקצץ כדי שיהיה הדרך כבושה לרבים, שיוכלו רבים לילך באותו הדרך ומחמת יגיעות כאלו הוא בדאגה על פי רב. ואמר אז שגם רבי שמעון ...

... כמו שכתוב: 'הוי עז כנמר' כמבאר לעיל וכן אמרו רז"ל: 'לא נתנה תורה לישראל, אלא מפני שהן עזין' גדולה בושה שנכפלה שני פעמים בפסוק: "ולא יבשו" וכו', "ולא יבשו עמי לעולם" הגן עדן והגיהנום הם בזה העולם ממש אך אי אפשר לבוא לשם מחמת הקרירות שבצד צפון ודרום וצער הבושה גדול מאד יותר מענש גיהנום וכל יסורי עולם הזה יש בהם צער הבושה שמתביש מחבריו על שיש לו יסורים וכן לעתיד לבוא צער הבושה גדול מאד ואפילו כל צדיק נכוה מחפתו של חברו אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואמרו שם: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלמה וכו' מכל שכן איך יתבישו החוטאים, רחמנא לצלן ואם הוא במדרגה שאין צריך להתביש משום ... הינו תורה ותפילה כנ"ל [בעת שהתחיל לומר התורה הזאת התחיל מזה הענין הכתוב כאן, מענין הגן עדן והגיהנום וצער הבושה וכו' כנ"ל עד שנכנס בענין תורה ותפילה של השם יתברך בעצמו, ככתוב כאן ואחר כך נכנס על ידי זה ...

... לך. מה. על ידי הכנעה יפלו השונאים במצודה, שהכינו לך. מו. מי שמתפלל כל היום, על ידי זה בא בושה על אויביו. מז. מי שהרע לשונאו של הצדיק, על ידי זה יזכה לנצח תמיד. מח. כשבני אדם דוברים עליך, ...

... פחיתותיו וגדלת הבורא כי עד עכשו השליך חטאתיו אחר כתפיו ולא עין בהם ועכשו כשיודע אותם אזי נכנס בו בושה גדולה על גדל פשעיו כנגד רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין [יש אומרים שבכאן צריכין להעתיק ההגה השלישית, וכן הוא בכתב יד, והכל עולה בקנה אחד, ועין "פרי עץ חיים"] והבושה הזאת עדין איננה בפעל הינו שהבושה הוא בפנימיות ואין מתגלה על פניו, כמו שכתוב: "כסתה כלמה פני" כי זאת הבושה היא קדם התשובה וזה ידוע אין דומה בן כפר לבן כרך כל מה שמקרב ביותר אל המלך בשתו גדול ... לעצמו הרשימו שלו] אבל אחר כך כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות ונתוסף בו שכלו אזי הוא מתביש ביותר, ונתגלה הבושה על פניו וזהו בחינת שעל ידי התפילה באין מחין חדשים ואז יוצא הרשימו בבחינות תפילין כי על ידי הבושה הוא מתפלל ומבקש מחילה על עוונותיו שנתגלה על פניו במצחו . "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם" וזה ... חכמינו, זכרונם לברכה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", אלו תפילין כי היראה הוא הבושה כמו שכתוב: "יראת ה' על פניכם" 'זה הבושה' שהיא על הפנים הינו בחינת תפילין על ידי בינה שהיא אמא על ברא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה תפילין ... סגיאין וזה שאנו רואים, כשאדם מתביש נעשה כמה גונין ובזה יכולים אנו להבין אם יש לאדם יראת שמים, הינו בושה, לאחר תקון החטא כשאנו מסתכלין על פניו, ונופל עלינו יראה ובושה הינו שנמשך עלינו דעת בגדלת הבורא יתברך שמו וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'" פרוש בזה תבין שיש לו יראת ה' 'ודעת אלהים תמצא' הינו כשימצא גם לך, דעה בגדלת הבורא, הינו בושה ויראה וזה בחינת: "וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך" הינו שנמשך עליהם גם כן יראה ו. ומשה זכה ... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'העובר עברה ומתביש בה מוחלין לו מיד' כי העברה מכניס באדם רוח שטות ועל ידי בושה מחזיר המחין, כמו שכתוב "אז תבין יראת ה'" כנ"ל וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע ... נפילה הוא מתביש בזה המדרגה כאלו חטא איזה חטא ועושה תשובה על זה, כאלו חטא ובא על ידי זה לבושה גדולה הינו בחינת תפילין, בחינת: "אז תבין יראת ה'" ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ... הינו על ידי חדוד שכלו, וחדוש שכלו שקבל על ידי התורה שנקרא י"ו כנ"ל נתגלה קרון עור הפנים, הינו בושה, בחינת תפילין וזה פרוש: 'נפל במקומנו' שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו הגם שגם השגתנו גדולה אבל לפי ערכו הוי לה נפילה, ששב בתשובה, ומתביש בהשגתנו וזה פרוש "בראשית" ירא בשת כי היראה הוא הבושה תמן ראשי תמן בת "אלה ראשי בית אבותם" הינו תלת גונין דעינא בת עין ותלת גונין דעינא ובת עין הם ארבע פרשיות וזה פרוש: אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי כי שבת, בחינת בושה רגלך, בתחלה צריך לתקן הדבור הנקרא רגל עשות חפצך ביום קדשי כי זהמת הנחש גרם שלשים ותשע קללות שלשים ...

... בחינת חיים, בחינת: "והשיבו וחיו" בחינת חיים נצחיים של עולם הבא בחינת שבת, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' כי היראה והבושה, דהינו בחינת תשובה הוא בחינת שבת, בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל ועקר החיים הוא להשפלות של כל ...

... מהם כל המחבלים והמקטרגים והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות מחמת שיודעים מהם מכבר כמו, למשל, על הדרך הכבושה, הידוע ומפרסם לכל שם אורבים רוצחים וגזלנים תמיד מחמת שיודעים מדרך זה כבר אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו ...

... בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה על שלא רצה להקים שם אחיו המת וזה בחינת: "ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ... אחרים ועל ידי זה נצול מכל אורב ומסטין כי 'מלבוש' בגימטריא 'חשמ"ל' ומהחשמ"ל בורחים כל המשחיתים וזה: "עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" על ידי הלבוש, שהוא בחינת החשמ"ל שהוא לבוש עז והדר, לבוש חזק ונאה על ידי זה "ותשחק ליום אחרון" שאינו ירא ממנו כלל כנ"ל ועיקר הזמן לזה הוא חודש אלול. וזהו ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים ...