... תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה בודאי בתחלת ההליכה אינה יכולה לעשות דרך
כבושה רק הוא עדין שביל דקיק פעמי הרגלין ... לילך, או כשאדם עושה איזה דרך חדש להשם יתברך אף שבתחלה הוא שביל דקיק עם כל זה מחמת גדל שעשועיו יתברך מזה הוא עושה מפעמי רגליו דרך
כבושה וזה בחינות "צדק לפניו יהלך" 'צדק', הינו המצוות כמה שכתוב: "כל מצותיך צדק" כשמתחלת המצוה לילך לפניו יתברך, אזי "וישם לדרך פעמיו" שהוא יתברך עושה דרך
כבושה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק ... 'דוק בככי ותשכח ברגלין' שעל ידי האכילה מקבלין הרגלין כח ואזי נעשה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק, פסיעות קטנות נעשה מהם דרך
כבושה כנ"ל וזה בחינות: פוסעים בו פסיעה ... פסיעות גדולות ורחבות אך סועדים בו לברך וכו' הינו שאוכלים סעדת שבת ועל ידי זה באמת נתתקנין הפסיעות קטנות ונתרחבין ונעשה מהם דרך
כבושה בבחינת "וישם לדרך פעמיו" כנ"ל ועל כן על ידי אכילת שבת נתתקן חלול שבת, שהוא בחינות פסיעות קצרות כנ"ל כי על ידי אכילת שבת נעשה מפסיעות קצרות רחבות ונעשה מהם דרך
כבושה כנ"ל רגל הוא רפואה להראה כידוע ...