ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... נס ולזה צריך אמונה שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונו ועקר אמונה בחינת תפילה בחינת נסים אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ושם עקר עליות התפילות כמו שכתוב: "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות ... כצאתי את העיר אפרש את כפי" וכל הגלויות מכונים בשם מצרים על שם שהם מצרים לישראל וכשפוגמין באמונה, בתפילה, בארץ ישראל הוא יורד לגלות וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין משיח בן דוד בא, אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס' הינו, שיכלו האפיקורסים שאין להם אמונה בנסים ומכסים כל הנסים בדרך הטבע כי עקר הנסים בארץ ישראל כי 'ארץ ישראל שותה תחלה' ושתיתה מהתהומות שהם לשון: "ותהם כל העיר" שעל דבר נסי תמהין העולם וזהו: "תהום אל תהום ... תלמוד לומר וכו', ערכם לפניהם כשלחן ערוך' זה בחינת הגאלה שלעתיד יתגלו כל החכמות כשלחן ערוך כמו שכתוב: "ומלאה הארץ דעה" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [השמטות השיכים להתורה הזאת]. התפילה הוא בחינת אמונה, והוא בחינת הנסים, כי ...