... התפילה, הוא בא מחמת חסרון אמונה ועל כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפילתו כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה כמו למשל, כשמניחין חטה
בארץ טובה אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים וזה מחמת שיש כח הצומח וכח הגודל על כן אינו מזיק לו שום דבר אבל כשנותנין החטה
בארץ שאינה טובה לזריעה אזי הוא נרקב
בארץ מחמת שאין לו כח הצומח וכח הגודל ואמונה היא בחינת כח ... רק יעשה את שלו בזריזות ושמחה ולא יסתכל על כל הבלבולים כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים בחינת אמונה, בחינת כח הגודל וכח הצומח כנ"ל ודע, שארך אפים תלוי
בארץ ישראל כי שם זוכים לבחינת ארך אפים כי
ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן
ארץ ורעה אמונה" וכמו שאמרו חז"ל: 'כל הדר
בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק' נמצא
שארץ ישראל הוא בחינת אמונה ועל ידי אמונה זוכין לבחינת אריכת אפים כנ"ל דהינו שלא יוכל לבלבלו שום מונע ובלבול מעבודתו כנ"ל נמצא שעקר עבודת איש הישראלי זוכין על ידי
ארץ ישראל שהוא בחינת אמונה בחינת אריכת אפים בחינת כח הגודל ... להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל שאי אפשר לזכות לעבודת השם באמת כי אם על ידי זה וכנ"ל ועקר גדל ההשתוקקות וההתלהבות של משה רבנו, עליו השלום שהיה מתלהב
לארץ ישראל כל כך היה רק בשביל מדה זאת של אריכת אפים מחמת שראה ששם
בארץ ישראל זוכין לבחינת ארך אפים כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "וימהר משה ויקד ארצה וישתחו" 'מה ראה ? ארך אפים ראה' הינו כנ"ל כי מחמת שראה בחינת ארך אפים שהוא תלוי
בארץ ישראל כנ"ל על כן "ויקד ארצה", שהיה לבו בוער
לארץ ישראל כדי לזכות לארך אפים כנ"ל וזה שאמרו שם: 'וחד אמר אמת ראה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי' כי
ארץ ישראל הוא בחינת אמת כמבאר במקום אחר [בהתורה ואכלתם סי' מ"ז] ומסיק שם בגמרא שמע מנה ארך אפים ראה כי עקר הוא בחינת אריכת אפים כנ"ל וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כסופין וגעגועים
לארץ ישראל וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים
לארץ ישראל והוא סגלה להכעס ולעצבות כי 'כל הכועס כאלו עובד עכו"ם' אבל
ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, בחינת ארך אפים, הפך הכעס וזה שקדם קריאת שמע, שהוא אמונת היחוד, אנו מבקשים 'והוא יוליכנו קוממיות לארצנו' הינו שאנו מבקשים ומתגעגעים
לארץ ישראל ועל ידי זה זוכים לאמונה הינו קריאת שמע, שהוא אמונה ...