ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָרליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה ... כאלו נבנה בית המקדש בימיו' שבית המקדש נתן בין שתי אותיות, ודעת נתן בין שתי אותיות כי על ידי תורה ותפילה אי אפשר לקשרם אל שרשם, מחמת שהם רחוקים מן האמת כדאיתא בתלמי המלך 'כשהושיב ע"ב זקנים לכתב לו ספר תורה, וכתבו כלם אלהים ברא בראשית וכו' כי הוא רחוק מן האמת, והצרכו להפך את הצרופים כך הצדיק שרוצה לקשר את המון עם הרחוקים מן התורה האמתיות צריך לדבר עמהם שיחת חלין, ולהלביש בהם התורה רק שהוא מדבר בצרופים ונקרא פסלת ארץ ישראל, כי אף שהם פסלת ארץ אף על פי כן יש בהם תורה, שהיא בחינות ישראל וזהו פרוש הפסוק עלו, הינו שאתם המון עם עולים זה בנגב, 'זה' הוא בחינת הצדיק, כמו ...