ספר המידות - לימוד... פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם ... על אמתת כונת הלמוד בשלמות, יזכה להבין על אמתתה בעולם הבא. ט. על ידי קימה בפני תלמיד חכם זוכין לתורה י. כל ידיעה במשפטי התורה, הן מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש. יא. הספר שנכתב בדיו של שמן זית הוא מסגל ללמוד. יב. יראה מתלמיד חכם מסגל ללמוד. יג. העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו. יד. מה יעשה אדם ויחכם, ירבה בישיבה וימעט בסחורה ויבקש רחמים, כי הא בלא הא לא ... גסות, למודו מתקים בידו. יח. גם מי שמלמד לאחרים. יט. השומע מפי הרב, מסתיע מלתא טפי. כ. גדול תלמוד תורה מהקרבת תמידין. כא. האומר: שמועה זו נאה וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה. כב. מיגמר בעתיקא קשה מחדתא. כג. השוכח דבר אחד מתלמודו, גורם גלות לבניו ומורידין אותו מגדלתו. כד. תלמיד חכם, שאין תוכו כברו נקרא תועבה. כה. תלמיד חכם בני עירו מצוין לעשות מלאכתו. כו. בשביל ביטול תורה נעשה כביכול מך. כז. גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות ומבנין בית המקדש ומכבוד אב ואם. כח. על ידי קדשה זוכה לבינה. כט. שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום, ואחד מהם, על מי שאפשר לו לעסק בתורה ואינו עוסק. ל. על ידי בינה זוכה לתשובה. לא. אסור ללמד את הרשע דבר פלא. לב. גדול יכול ללמד ... לא. לג. הרגל הלמוד הוא עולה למעלה על קיום כל המצוות. לד. מי שאין לו אשה, שרוי בלא טובה [תורה]. לה. אינו דומה הלומד מפי עצמו ללומד מפי הרב. לו. לא ניחא להקדוש ברוך הוא, שיהיו דנים את ישראל לכף חוב. לז. מי שאוהב תלמיד חכם, התורה מחזרת עליו ועל זרעו. לח. ילמד אדם אפילו בלא הבנה. לט. תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד. מ. תועלת גדול ללמד אצל נהרות. מא. העוסק בתורה בלילה, כאלו עוסק בעבודה. מב. העוסק בהלכות עבודה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו. מג. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נופל לגיהנום והוי כזורק אבן למרקוליס. מד. התורה בעצמה נתנה לכל ישראל, אבל הפלפול לא נתן אלא למשה בלבד, והוא בטובת עין נתן לכל ישראל. מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורתו לכל, התורה נתנה לו במתנה. מו. אין התורה מתקימת אלא למי שמעמיד את עצמו ערום עליה, ובמי שמשים את עצמו כמי שאינו יודע. מז. הלמוד קודם ליראת חטא, ויראת חטא קודם לעיון. מח. על ידי פת שחרית תלמודו מתקים בידו וזוכה ללמד וללמד. מט. תורה צריכה דוקא להיות בדבור, כי הלמוד שהוא במחשבה לבד נשתכח, ואין בא לידי מעשה. נ. הלומד ואינו חוזר, דומה לזורע ואינו קוצר. נא. החוזר תלמודו התורה מבקשת מאת השם יתברך שיגלה לו טעמי התורה וסתריה. נב. מי שאין לו עת קבוע ללמד, הוא בא להרהורי זנות. נג. מי שאין חוזר תלמודו, קשה לו לגדל בנים. נד. הלומד תורה לשמה, משים שלום בפמליא של מעלה ושל מטה, ומגן על כל העולם כלו, וכאלו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה ומקרב את הגאלה. נה. המלמד בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב, כאלו עשאו וכאלו עשאה לדברי תורה וכאלו עשאו לעצמו. נו. המשחיר פניו [על דברי תורה] בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מבהיק פניו לעולם הבא. נז. המרעיב עצמו על דברי תורה, הקדוש ברוך הוא משביעו לעולם הבא. נח. הקורא בספרי מינין, נקרא אפיקורוס. נט. הקורא פסוק בזמנו, מביא טובה לעולם. ... הפסוק שהוא לזכות ולטוב. סא. מי שאין לו הבנה בלמודו, ישבת אצל צדיק, גם על ידי זה יזכה ללמד תורה לשמה. או ישתדל לעשות איזה תענוג לצדיק או ילמד בשמחה או יקבל את השבת בשמחה או יקבל הצדיק בשמחה. ... ידי למוד בעיון יוכל להתפלל. סג. מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר. סד. על ידי ביטול תורה יבוא לביטול תפילה והוא הדין להפך. סה. מי שאין יכול ללמד כי אין לו פנאי ולומד בשבת וראש חדש, ... על ידי למוד תינוקות של בית רבן נתרבה השלום. ע. צריך להתפלל, שיזכה לתלמידים הגונים. עא. על ידי דרושי התורה לטובה יכול להביא ישועה. עב. על ידי רחב לב יכול להבין דבר מתוך דבר. עג. מי שאין לו חשקות ללמד, אל ידבר על שום אדם שום דבר רע. עד. אל תלמד אלא אצל ירא שמים. עה. על ידי תורה תזכה לשלום. עו. כשתאמר תורה לפי מדרגתך ולא למעלה ממדרגתך, על ידי זה הקדוש ברוך הוא יקים צוויך. עז. על ידי הכפירות אין לאדם חשקות ללמד. עח. על ידי צדקה לשמה תזכה לתורה לשמה. עט. על ידי קימת חצות יזכה להבין את התורה ולדרש אותה. פ. מי שפסק מדברי תורה לדברים בטלים, תקונו שיקום חצות. פא. מי ששונא את השקר כמו תועבה, יהיה לו חשק ללמד. פב. הספר שאדם רשע למד ממנו, אל תלמד ממנו, כי האותיות הם ירשיעו אותך. פג. כשאתה שומע תורה או מוסר מאחד ולא נתכבד בלבך, ידוע שהוא אויל. פד. התורה שיש לך הוצאות עליה, על ידי זה לא יהיה שכוח ממך. פה. מי שרודף אחר תאוות לבו, על ידי זה תמצא אותו בכל פסוק מפסוקי התורה לגנאי. פו. מי שפורש את עצמו מן התורה, נתחבר לשטן. פז. שני תלמידי חכמים המכבדין זה לזה בהלכה לשמה ובענווה, הקדוש ברוך הוא מצליח להם, ועולים לגדלה וזוכין לתורה, שנתנה בימין וזוכין לדברים, שנתנין בימינה של תורה. פח. תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש, הדבק בו, שסופך להנות מתלמודו. פט. אסור ללמד מן הממשיך לעבודה זרה, והלומד ממנו חיב מיתה. צ. תורה בלא מצוות הוא כמו הדס, שיש בו ריח ואין בו טעם. צא. במי אתה מוצא סדרי תורה, במי שמשכים ומעריב עליהם בבית המדרש ומשחיר את פניו עליהם כעורב ומשים עצמו אכזרי על בניו כעורב. צב. אין ...