... מוהר"ן ח"א -
תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו ... וכשבא לגדלות, הוא בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' "וירא אלהים את האור כי טוב", 'ואין טוב אלא
תורה' ושני בחינות אלו, הן בחינות 'הושענא רבא ושמחת
תורה' שהן בחינות יצחק ויעקב כי 'הושענא רבא', הוא בחינת דבור בלא דעה והוא בחינת ערבה, כי 'ערבה דומה לשפתים' כדאיתא בזוהר הקדוש ... וקדשא בריך הוא חדי בהאי מלה וקביל לה ונטע לה סחרנין דהאי נחלא ואתעבדו מאנון מלין אילנין רברבין, ואקרון ערבי נחל' ושמחת
תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כמו שכתוב בזוהר: 'זכאין אנון דידעי אורחוי דאוריתא ומשתדלי בה בארח מישור דאנון נטעין ... ואב נקרא חכמה, כמו שכתוב "אברך", פרש רש"י: 'אב בחכמה' ועל ידי חכמה נתחדשו העולמות כי קדשא בריך הוא באוריתא ברא עלמין
והתורה נקרא חכמה וישראל עלו במחשבה תחלה וכשבא הנפש אל החכמה, אזי נתחדש העולם ויעקב הוא בחינת שמים וזה פרוש הפסוק "רומה על השמים ... מעלה בחינת נפש, שהיא בחינת אלהים, דינא קדישא לבחינת יעקב שהוא שמים, בחינת חכמה אז "על כל הארץ כבודך", שנתגלה כבודו [זאת
התורה שבסימן זה, לא שמעתי מפיו הקדוש, והוא מלשון החברים כנ"ל. והמעין יראה בעיניו שהלשון מגמגם מאד, וחסר הרבה, וגם מה שנכתב הוא ... לבאר קצת כפי מה שהבנתי מדברים אלו הנכתבים כאן] כי צריך כל אדם לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה וזה על ידי שמתיגע
בתורה, עד שזוכה לידע אותה ולהבינה כי יש שני מיני דינים כי יש דינא דמסאבא, בחינת נחש הטיל זהמא בחוה ויש דינא קדישא בחינת: "את אשר ... "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י: 'על שם החכמה נאמר' כי עקר ההמתקה הוא על ידי חכמה, בחינת מחין דגדלות דהינו על ידי ידיעת
התורה ותורה אור, וכמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" 'ואין טוב אלא
תורה' הינו, כי
התורה היא בחינת אור שהיא הפך החשך, שהוא בחינת דין כנ"ל כי על ידי ידיעת
התורה נמתק הדין וסימן שידע האדם אם הוא בבחינת דינא דמסאבא ואם הוא בבחינת דינא קדישא סימן לדבר, תפילה כשאין בו ביטול תפילה כמו ... פרוש שהדין הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם בחינת חסד, נולד יצחק כנ"ל והמתקת הדין של יצחק, על ידי החכמה, שהוא ידיעת
התורה כנ"ל זה בחינת יעקב שנולד מיצחק כי מבחינת הדין הזה בחינת יצחק שהוא בחינת הנפש כנ"ל נולדים שתי בחינות, שהם בחינת יעקב ועשו ... שכתוב "ויעקבני", ותרגם אונקלוס 'וחכמני' כי יש דבור בלא דעה, ויש דבור בדעה ושני בחינות אלו, הן בחינת 'הושענא רבא ושמחת
תורה' שהן בחינת יצחק ויעקב כי 'הושענא רבא', הוא בחינת דבור בלא דעה שהוא בחינת ערבה כי ערבה דומה לשפתים כי איתא בזוהר הקדוש 'אית ... דבור בלא דעה וזהו בחינת הושענא רבא שהוא בחינת דין בחינת פחד יצחק, שנמשך ממחין דקטנות ועל כן הדבור בלא דעת עדין אבל שמחת
תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כדאיתא בזוהר: 'זכאין אנון דידעין אורחוי דאוריתא, ומשתדלי בה בארח מישור, דאנון נטעין ... "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" כי שמש, הוא בחינת יעקב [כמו שכתוב "ויזרח לו השמש"] שהוא בחינת חכמה, בחינת דבור בדעה שהוא בחינת
התורה, בחינת שמחת
תורה שהוא בחינת אילנא דאסותא כנ"ל וזה בחינת "שמש ומגן ה' אלהים" 'ה' אלהים', זה בחינת רחמים ודין בחינת יעקב ויצחק שהם בחינת שמש ... זהו המתקתה וישועתה בחינת "מדבר בצדקה ורב להושיע" וכנ"ל וזהו בחינת "תורת ה' תמימה משיבת נפש" 'תורת ה' תמימה', הינו חכמת
התורה, בחינת דבור בדעה זהו עקר ההמתקה, שהוא בחינת רפואת הנפש בחינת משיבת נפש וכנ"ל וזהו בחינת: "רפאות תהי לשריך", שנאמר בשבח
התורה 'לשריך', זה בחינת מלכות בחינת 'ששרה על כל העולם', שמשם נמשך הדין של יצחק
והתורה, היא הרפואה וההמתקה של הדין הזה כנ"ל כי כשבא לחכמת
התורה נתתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע של הולדת הנפש נמשכת מהמח ומחא, חכמה כי ישראל עלו במחשבה תחלה והמחשבה היא חכמה שהיא שרש נפשות ישראל, ושרש כל העולמות כי שרש כלם הוא חכמת
התורה כי באוריתא קדשא בריך הוא ברא עלמין
והתורה נקראת חכמה, כמו שכתוב: "אני חכמה" וכו' וכשזוכה הנפש לחכמת
התורה, זהו בחינת חדוש העולם כי חדוש כל העולמות היה על ידי חכמה, שהוא
התורה כנ"ל ואזי כשזוכה לחכמה, אזי נתגלה כבודו יתברך שזהו עקר התכלית של כל עבודות האדם כי תכלית כל העבודות שצריך האדם לעבד את ...