ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִיןליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תשעה תקונין יקירין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל ... קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל ידה נתגלה באורי ופרושי התורה והיא מסבלת ביסורים 'פת במלח תאכל, ובמים במשורה תשתה, כי כך דרכה של תורה' וכל מפרשי התורה הן מקבלין מזאת הנשמה וזאת הנשמה כל דבריה כגחלי אש כי אי אפשר לקבל ולשאב מימי התורה אלא מי שדבריו כגחלי אש בבחינת: "הלוא כה דברי כאש" וכשהנשמה הזאת נופלת מבחינת "הלוא כה דברי כאש" ואין דבריה כגחלי אש ודבריה נצטננין אזי נסתלקת וכשנסתלקת אזי נסתלק באורי התורה הנמשכת על ידה ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום באור התורה ואז נתעורר מריבה על הצדיקים כי עקר המחלקת שבעולם נעשה על ידי הסתלקות באורי התורה כי הבאור, הוא תרוץ על קשיות ומריבות וזה בחינת: "מדבר צן" שהוא בחינת דבור מצנן ששם מתה מרים בחינת הנשמה הסובלת מרירות השעבוד על התורה ואז נסתלק הבאר הינו בחינת באורי התורה ואז: "וירב העם עם משה" הינו בחינות המריבה שנתעורר כנ"ל ואלו מפרשי התורה נקראים בשביל זה 'מורים' מחמת שמקבלים על ידי הנשמה הנ"ל המכנה בשם 'מרים' גם, הם מורים את מוריהם כמאמר: 'ומתלמידי יותר מכלם' וזה שאמר להם משה: "שמעו נא המרים" ב. ומי שרוצה להמשיך באורי התורה צריך מתחלה להמשיך לעצמו דבורים חמים כגחלי אש כנ"ל והדבור נמשך מלב העליון בחינת "צור לבבי" וצריך לשפך שיחו ... יתברך עליו ונפתח לב העליון כי עקר הרחמים הוא בלב ונשפע מלב העליון דבורים ועל ידי הדבור ממשיך באורי התורה גם כן משם ולב הנ"ל הוא בחינת סלע שמשם הדבור בבחינת: 'מלי בסלע' וסלע הוא בחינת צור בבחינת: "פתח ... נכמר ברחמים ומשפיע דבורים חמים בבחינת: "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני" ובלב הזה כתובים כל באורי התורה בבחינת: "כתבם על לוח לבך" ומי שרוצה ליקח איזה באור צריך לו לקח מהלב הנ"ל בתפילה, בבקשה כנ"ל ובשביל זה צריך כל אחד ממפרשי התורה קדם שמתחיל לבאר איזה באור צריך לו מתחלה לשפך תפילתו לפני השם יתברך כדי לעורר לב העליון להשפיע עליו דבורים כגחלי אש ואחר כך יתחיל לבאר כי אחר כך נפתח הצור ויזובו מימיו הינו באורי התורה ג. ויש חלוק בין באור שאדם מבאר בינו לבין עצמו לבין באור שאדם מבאר לרבים כי כשדורש ברבים וקדם ... לדברים עליונים שמהם נעשה מטה עז להכניע אויבים וזה: "רדה בקרב איביך" נמצא, מי שהוא אצל החכם בשעת באור התורה נמצא שנכנע הרע שלו כנ"ל וזהו: "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה כמו: "והדרת פני זקן" 'זקן' זה הדרת פנים והם שלש עשרה תקוני דקנא והם שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שצריך לשפך שיחו ותפילתו קדם שממשיך באורי התורה כנ"ל וזהו: "ויפלו על פניהם" כששמעו המריבה הבינו, שעל ידי באורי התורה שהם בחינת פנים כנ"ל מחמת הנפילה הנ"ל מחמת זה התחיל המריבה ה. וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש ... כמו שלוקחין איזה דבר בכח ובאנס כי בא בכח מעשיו הטובים וזהו הכאת הסלע פעמים הכאה אחת שלקח באורי התורה בכח ובאנס ולא בקש מתנת חנם כנ"ל והכאה אחת כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם זמנו ... הקדשה גם כן נתוסף למעלה בשעת פטירת הצדיק, כידוע נמצא, מה שנחסר על ידם נשלם על ידם ו. ובזכות התורה שממשיכין זוכין לארץ ישראל כמו שכתוב: "ויתן להם ארצות גוים" וכו' אבל ארץ ישראל היא אחת משלשה דברים שבאים ... זה הכח שלו בבחינת "ועל חרבך תחיה" והוא יונק ממזל מאדים ז. ודע, שעל ידי כחות הרוחניות הנבראים מאותיות התורה שחדש הכחות האלו הן הן מלאכים ממש והן מקבלין הכח מאדום כדי לענש הרשעים בחרבא וקטלא והן נבראים בבחינת: ... "כי מלאכיו יצוה לך וכו', על שחל ופתן תדרך" וכו' ח. ואלו הכחות הרוחניות הינו המלאכים הן לפי התחדשות התורה והתחדשות התורה לפי הקדשה שנתוסף למעלה כנ"ל לפי רבות הקדשה כן נמשך רבוי התורה ולפי רב התורה כן רבוי המלאכים הנ"ל וכן להפך הינו שלפעמים הקדשה כל כך מעטת עד שהמלאכים הנבראים מחדושי התורה הם מעוטי כח שאין כח בידם לקבל כח לענש את הרשעים בחרבא וקטלא ואין להם כח אלא להכניע את ... "וכל העם אשר ברגליך" "ויאמר לא תעבר" וכל זה הוא מחמת מעוט הקדשה כנ"ל כי צריך לשפך תפילתו קדם התורה ולקשר את עצמו עם הנפשות השומעים ועל ידי זה נתוסף קדשה יתרה למעלה בבחינת "ברב עם הדרת מלך" ולפי רבות הקדשה כן רבוי הארת התורה ולפי רב הארת התורה כן נתרבו כחות המלאכים ולפי כחות המלאכים כן יכול לענש את הרשעים מוציאי דבה וזה פרוש פרקא תליתאה. תשעה ... כנ"ל ג 'ודברתם אל הסלע' בתחנונים כנ"ל ד 'לעיניהם', שיקשר עמהם כנ"ל ה להמשיך דבורי אש כנ"ל ו להמשיך תורה כנ"ל ז בריאת המלאכים כנ"ל ח לקבל כח מאדום להכניע את השונאים כנ"ל ט לבוא לארץ ישראל כנ"ל ואלו ... חמים, דבורי אש בחינת סומקא כורדא כנ"ל תקונא שתיתאה בחד חוטא תליין אכמין תקיפין עד חדווי זה בחינת המשכת התורה כנ"ל שהם בחינת: "תלתלים שחרות כעורב" שהם תלי תלים של הלכות הנמשכים עד חדווי, עד מעוי בבחינת: "ותורתך בתוך ... כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה [התורה הזאת נאמרה בראש השנה, על פסוק "אשרי העם ידעי תרועה". אך לא זכינו לקבל מכתיבת ידו הקדושה באור זה הפסוק על פי התורה הנ"ל. גם, קדם שאמר התורה הזאת, ספר איזה זמן מקדם מעשה נוראה שראה במקום שראה, בהקיץ או בחלום, ואמר שהתורה ט' תקונין הנ"ל היא פרוש על המראה הנוראה הזאת שספר. ואם ירצה השם עוד חזון למועד לבאר דברים אלו ...