... ומהשם יתברך, מבחינת חכמה עלאה כמו התלמיד שאינו רוצה להבין מה שהרב אומר זה בחינת מעוט הלבנה, בחינת גלות השכינה כי כל אדם באשר הוא שם הוא צריך לקשר שכלו ממקום שהוא להתורה ולהשם יתברך שהוא בחינת חכמה עלאה ...

... קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע. = היינו בחינת פגם הדיבור, פגם המלכות, גלות השכינה, פגם הגאווה וכולי, שאלו בחינות לשום הרע. ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא ...

... נתקלקלו הרגלין בבחינת: "אל תבואני רגל גאוה" כי על ידי גדלות נתקלקלו הרגלין בבחינת: 'כל המתגאה, כאלו דוחק רגלי השכינה' ועל כן כיון שחשדוהו בגדלות, חבשוהו כי ענש הגדלות הוא תפיסה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ואם הגיס ...

... יפה עשה, מתר לומר לו: יפה עשית, כדי להציל את נפשו. קטו. מי שמפריש בני אדם מלבוא תחת כנפי השכינה, על ידי זה נופלים בניו לעבדות. קטז. לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות. קיז. בתחלה הקדוש ברוך הוא ... ימי בראשית. ד. אל תתמה על החפץ, שהאדם הוא בריה קטנה ובו תלוי כל העולמות, כי כן בכל מקום שהשכינה שרויה, מועט מחזיק את המרבה. ה. כל אדם מציר בזיו פניו גן עדן שלו. ו. על פי רב היראים ...

... עולם כן יגיעו כל הולכי ארחותיו. לברכת עולם ולאשר הצפון יזכו כל שומרי פקודיו. חולק על הרב כחולק על השכינה. זר לא יתערב בשמחתנו דקמבעי לו קינה קול רנה וישועה באהלי צדיקים, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. חזקו ...

... הספר שנכתב בדיו של שמן זית הוא מסגל ללמוד. יב. יראה מתלמיד חכם מסגל ללמוד. יג. העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו. יד. מה יעשה אדם ויחכם, ירבה בישיבה וימעט בסחורה ויבקש רחמים, כי הא בלא הא לא סגי. טו. ...

... גן עדן הוא העולם הזה ממש. וסודות התורה נמצאים דייקא בעמקי הקליפות. וצריך דייקא לעבור שם כדי להוציא את השכינה מהגלות. אך מי יימר? מי יכנס בהיכלי התמורות האלו? ולשם כך נדרש לב אמיץ שעובר את כל המלחמות וכולי. ...

... ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור ...

... 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים ...

... ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה ... או למעלה או בשניהם יחד? מה פשר העניין הזה? * התשובה היא די פשוטה. יש חילוק בין קוב"ה לבין השכינה. החסרונות הם אכן בשכינה, שהיא הנשמה של האדם. אך בשום מקרה אין חסרון בצד של הקב"ה. ודייק גם כי אלוהים הוא שונה משם הוויה כידוע. והחסרון הוא לעולם לא בבחינת שם הוויה אלא רק בבחינת השכינה בלבד. וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא וגלות השכינה שהוא בחינת לב שהוא שמחתן של ישראל עקר גלותה כשעצבות שהם הקליפות גוברים עליה בבחינת: "ויתעצב אל לבו" ... אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהיא שמחת הלב מבין הקליפות וזהו בחינת מלכות דעשיה העולה מן הקליפות וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=364 - ... בה' יתמו חטאים מן הארץ הנה ידוע, כי כל החסרונות שבאים לאדם הן באין מחמת השבירה, שנפלו ניצוצות ונחסרו מהשכינה כידוע והתקון הוא על ידי שמשמח את עצמו באלקיו אזי נשלמו כל החסרונות מהשבירה, ונתעלה כל הניצוצות אנכי אשמח ... יתמו ונשלמו כל החטאים, הינו החסרונות כמו שכתוב: "והייתי אני ובני שלמה חטאים" מן הארץ הינו ארץ העליונה בחינת השכינה ******** כי כל החסרונות הם רק בבחינת השכינה שהיא המלכות שהיא הנשמה של האדם וכולי. אך מצד הקב"ה עצמו אין שום שינוי כלל וכולי...