... ה' ותורתו מתחלה תורת ה', שהוא בחינת נסתר "הנסתרת לה' אלקינו" ואחר כך כשהוא במדרגה גבוה ממנה נעשה תורתו ... וכן בכל פעם ילך מדרגא לדרגא וממעלה למעלה עד שיבוא בראשית נקדת הבריאה שהוא תחלת האצילות ושם יש גם כן בחינת נעשה ונשמע ... תורת ה' היא רק בשם המשאל כי רק מחמת שנסתר ממנו נקרא תורת ה' וכשבא לשם נעשה תורתו אך בחינת ה'נשמע' שבתחלת האצילות היא תורת ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ואחר כך כשנכלל באין סוף אזי ה'נעשה' היא בחינת תורת ה' ...

... וכשהיא באה במדותיהן בגלות אזי היא ראמת שבעין קלין כי התגלות היא בחינת לדה כי קדם התגלות של תורה אזי היא בבחינת עבור שהתורה היא נעלם ממנו, כעצמים בבטן המלאה "ואנכי הסתר אסתיר" הינו בגלות במדות הרעות של שבעים לשון כי הקלפה קדמה לפרי ומי שרוצה לאכל הפרי, צריך לשבר מקדם הקלפה ...

... עלאין גבוהים מאד מכל שכן בנסיעה האחרונה הזאת שנסע להסתלק שם אשר לא יכלה רעיון סודות נפלאות עצומות ונסתרות רבות שהיה בכל פסיעה ופסיעה ובכל ענין וסבה של עניני הסתלקותו אות ריא בתחלת כניסתו ...

... דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה העצומה ועריבת נעימת דבקות הנפלא שהיה אז בענווה באמת אשר לא נראה כזאת בעולם וכל זה לפי תפיסת דעתנו, מלבד סתרי נסתרות שהיה לו בזה קדם הקדוש היה נוטל הכוס בידו והיה עומד זמן רב עם הכוס בידו לפני השלחן בשתיקה ולא היו שומעין ממנו כי אם קצת קול השתוקקות ...

... שחס ושלום משה רבנו עליו השלום עשה תחבולות בחכמתו וכו' ואסור לחזור דברים כאלו אפילו בדרך ליצנות רחמנא לצלן. רחמנא לשזבן מדעות זרות משבשות כאלו. אוי למי שנכנס בו מחשבה אחת מאלו המחשבות ואין צריכין לסתר שטותים כאלו. וכבר מבאר בכמה ספרי קדמונים הרבה שצוחו על ספרי החקירות הנ"ל כמפרסם. ואף על פי שנמצא הרבה שחפו עליו כבר ידוע שלא עשו כי ...

... את השורש לפני הבריאה שממנו השתלשלו דברי הצדיק, הרי שהוא עדיין מעורב טוב ורע, והרי שעדיין כל דברי התורה שלו הם עדיין בבחינת קליפות והסתרה של האור של הצדיק. ובאמת, אין מי שינצל מאחיזת הטוב והרע שיש בדברי הצדיק, אלא מי שזוכה להגיע למדרגת הצדיק עצמו, ואילו ידעתיו הייתיו. ורק מי שזוכה להגיע ...

... ונעים כמו בספריו הקדושים התורות והמאמרים שבספריו הקדושים הם כלליות, וכל מה שאתה ממשמש בהם אתה מוצא בהם טעם נפלא וחדש ומתוק לחך ומאיר עינים מאד, ויש בהם עמקות גדול בדרך פשט ובדרך סוד ונסתר . כי כל התורות יש בהם סודות נסתרים ונפלאים ונוראים מאד מאד. ואי אפשר לבאר זאת. פעם אחת היה מזרז את אחד ...

... של המלך, הוא החלל הפנוי... כי האפיקורסות ששם היא הכי גדולה... והצדיק האמת יודע איזה סודות מלובשים דייקא בתכלית ההסתרה של החלל הפנוי... והצדיק מקשר את הכל לשורשו... ...

... איזה שנים היו עניים או משרתים וכיוצא בהם ויהיה איך שיהיה מאי נפקא מנה, מה שצועקים בכל פעם שהימים הראשונים היו טובים מאלה וכבר צוח שלמה על זה וסתר דבריהם ואמר: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, ...

... ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא ... ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם הם משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון אמת הוא הארת פנים וזהו שאמרנו כי המשקע באכילה הוא רחוק מאמת כי הוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כנ"ל והנה כל העולם כלו, נזון משפע של ארץ ישראל כידוע וארץ ישראל בעצמו, מקבל השפע מן אמת שהוא מדת יעקב, כנאמר "תתן אמת ליעקב" והוא מדת ... האוחז במדת אמת אזי 'קאי', זה ממונו שמעמידו על רגליו, ופרנסתו ברוח אך 'שקרא לא קאי' כי הוא בהסתרת פנים שהוא בחינות אמת ועל כן על כל צרה שלא תבוא גוזרין תענית כי מאחר שישראל נתונין בצרה הם בבחינות הסתרת פנים, בחינות דינים ועל כן גוזרין תענית, לשבר תאוות אכילה ואזי יהיה בחינות הארות ונשיאות פנים שהוא בחינות המתקת וביטול הדינים כנ"ל וכי לא אשא פנים שהן ... דברי אלהים חיים, ושניהם דבר אחד כי מאחר שהוא תולה תפיליו, ופוגם בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב על ארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" אך ארץ ישראל, שהיא מדת אמת, "תמיד עיני ... פניו משתנה ככרום' שמשתנה לכמה גונין כי 'כיון שנצרך לבריות', והינו מפני שפגם במדת אמת והוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כללות הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה ...