... מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה ... הנ"ל נתתקן הריח שהוא בחינת משיח כנ"ל יא. וזה בחינת ראש השנה כי בראש השנה אז התפילה בבחינת דין ומשפט כי "המשפט לאלהים הוא" ועל ידי זה מוציאין כל החיות של הסטרא אחרא שינק מדעת ומתפילות ישראל . "כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" 'חק לשנא דמזונא', כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק זה הינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסטרא אחרא כי הוא מכרח להוציא ולהקיא הכל על ידי בחינת 'משפט לאלקי יעקב' הינו על ידי התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט שהיא בבחינת מטה עז שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ומתפילות ישראל כנ"ל וזה בחינת ... התגלות הכבוד זוכין להתפשטות הנבואה וכו' כנ"ל וכלל כל הבחינות האלו נעשין על ידי בחינת כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהוא בחינת מטה עז הנ"ל, כנ"ל שעל ידי זה נעשין כל הבחינות הנ"ל כנ"ל

... דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין, בחינת: "שמאלו תחת לראשי" "ואהבת חסד", זה בחינות חסדים הפנימיים "והצנע לכת", זה בחינות מקיפים, בחינת סכה ...

... להציל את הצדיק מרע עין של הרשע וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'ולא עוד אלא שזוכה בדין' שנאמר "מרום משפטיך מנגדו" וזאת הזכיה שזוכה בדין שמלמדין עליו זכות על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" שלא לשלט על הרשע וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת ... כנ"ל וה' לא יעזבנו בידו "בידו" דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל ולא ירשיענו בהשפטו על ידי בחינת: "ותאחז במשפט ידי", בחינת "מרום משפטיך" כנ"ל כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע בבחינת: "שגו בראיה, על ידי פקו פליליה" זהו בחינת משפט שזוכה בדין על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניו של הצדיק ... הצדיק אף על פי שהרשע זוכה בדין, ואין זה ממדת הצדק ורואה שהצדק שהקדוש ברוך הוא מצדיק את הרשע במשפט זהו צדקתו של הקדוש ברוך הוא,: "כי לא אצדיק רשע" וזהו, "אשא עיני אל ההרים" זהו בחינת צדקתו של הקדוש ברוך הוא בבחינת: "צדקתך כהררי אל" אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה. ד. ועל ידי חזוק הראיה של הצדיק, שרואה צדקת ה' נתחזק אמונתו, ויכול להתפלל כי לבו ... דא גזרת דינא 'תמימה', דא שור תם, דינא רפיא הינו שרואה שהקדוש ברוך הוא מחליש כח הדין, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" "אשר לא עלה עליה על", דא שלומי אמוני ישראל זהו בחינת חזוק אמונה, בחינת תפילה שנעשה על ידי ... שרצה שיהרג אברהם וישא את שרה והוא בבחינת: "צופה רשע לצדיק, אברהם וכו', ה' לא יעזבנו בידו" בבחינת: "ותאחז במשפט ידי" והקדוש ברוך הוא כבש משפטו ממנו זמן רב עד זמן משה רבנו, עליו השלום ובשביל זה נקרא פליט, בבחינת: "ואפלטה לנצח משפטי" שנמלט מהמשפט זמן כביר ועל ידי זה, הצדיקים שהם עושי טוב זוכים לפני ה' כי קדם כריתות הרשעים היה פני ה' ...

חיי מוהר"ן - ג - שיחות השיכים להתורות אות ג קדם שאמר התורה משפטים אמונה בסימן ז', שמעתי ממנו זכרונו לברכה, התורה צהר תעשה לתבה בסימן קי"ב, וכתבתי מה ששמעתי כפי מה שנדפס ... ט', ושם נכלל התורה צהר הנ"ל, והתורה תהמת יכסימו נאמרה בשבת שירה תקס"ג בדרך, ואחר כך התחיל לומר התורה משפטים הנ"ל, ואמרה פסקא פסקא. ובאותה העת ספר שהיה אצלו הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואמר לו כשפוגמין בארץ ישראל ... על המראה הנ"ל של הבעל שם טוב זכרונו לברכה]. כי עכשו אני יודע היטב הענין. ואחר כך גמר התורה משפטים. ושם מדבר מאמונה וארץ ישראל, שכשפוגמין בארץ ישראל באמונה, יורדין לגלות מצרים. ושאלתי אותו אם זה שיך למראה הנ"ל, ...

... תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן ...

... אפשר לה להוליד ועקר שלמותה על ידי הממון, כי הוא בחינת התנוצצות אורה כנ"ל וזה שכתוב: "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ" שהפסוק מזהיר לעשות משפט ולחזק את הנגזל להציל עשוק מיד עושקו, כדי להציל נפש בניו ובנותיו כנ"ל וזה למדו היטב וכו' שמה שתעשו משפט, ותצילו גזול מיד גוזלו על ידי זה תעשו טובה להבנים, שהם בחינת למודי ה' כמה שכתוב: "וכל בניך למודי ... אור שלהם ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה כי בודאי אינו שוה חלקי אורם אבל אי אפשר למסר משפט זה לבית דין שלמטה כי אין יודע חלוקים אלו, כי אם היודע תעלומות והוא באמת מסדר אחר כך כראוי, ...

... איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו ... מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות ...

... "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה' הוא שמי", סימן י"א, נאמר בשבועות ...

... הדעת שבלב עם היראה ששרשה ומקומה בלב אזי נאמר: "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא". והנה כתיב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" הינו על ידי משפט מעמיד ומעלה היראה, שהיא בחינת ארץ כמו שכתוב: "ארץ יראה" ומשפט, הוא מה שהאדם שופט ודן עצמו על כל דבר ודבר שעושה טרם שידינו אותו למעלה ועל ידי מה שהוא ...

... שמעון ואמר: "ה' שמעתי שמעך יראתי", אמר: התם יאות הוי למדחל וכו' א. על ידי אמונת חכמים, יכולין להוציא משפטנו לאור כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא הינו בחינת דרך הממצע, שאינו נוטה לימין ולשמאל וזה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ועל כן, על ידי זה יוצא המשפט ברור כנ"ל, בבחינת: "משפטי אמת" הינו, כי כל הלמודים שהאדם לומד צריך שיקבל ויוציא מהם משפטי אמת, שלא יהיה בבחינת משפט מעקל דהינו, שיקבל וילמד מכל הלמודים שלומד, משפטי הנהגות שידע איך להתנהג, הן לעצמו, הן לאחרים שמתנהגים לפי דעתו כל אחד ואחד כפי בחינתו, כפי הממשלה והרבנות שיש לו, הן לרב או למעט וכל זה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור" וכו' בבחינת משפטי אמת, שאינו נוטה לימין ושמאל כנ"ל אבל כשפוגם באמונת חכמים, אזי נדון ביגיעת בשר, הינו במותרות 'הלועג על דברי ... כנגד מדה כי הוא אינו מאמין בדבריהם, ומלעיג עליהם, ודבריהם הם אך למותר אצלו על כן נדון במותרות וכל המשפטים הן מן המח, בבחינת: "וייראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט" והמח הוא לפי המזון וכשהגוף נקי, אזי המח ברור ואזי יכול להוציא משפטי אמת, הנהגות ישרות אבל כשנדון במותרות, על ידי פגם אמונת חכמים כנ"ל אזי עולים עשנים סרוחים אל המח, ומערבבים ומבלבלין דעתו ואזי אינו יכול להוציא משפטי אמת, ואזי יוצא משפט מעקל "כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל" הינו, על ידי שהעשנים סרוחים מסבבין ומקיפין המח ומבלבלין אותו על ידי זה יוצא משפט מעקל, בבחינת: "משפטים בל ידעום", הינו בלבול המוחין ודואג, על ידי שלמודו היה מבחינת אלו המותרות בבחינת הנאמר בדואג: "ושם איש מעבדי ... 'עוצר עצמו וכו' לעסק בתורה' כי למודו היה מבחינת עצירות, בחינת מותרות על ידי זה, לא היה מוציא מלמודו משפטי אמת, רק משפט מעקל ועל כן היה דן שאין דוד ראוי לבוא בקהל וזה היה, על ידי שלמודו היה ממותרות כנ"ל. ב. ... אחרת, על ידי תמונת אות אחר כי כן גזרת חכמתו יתברך וכשהחכם הראוי לסמיכה, נסמך בשם רבי שהנהגתו בבחינת משפטי אמת כנ"ל אזי על ידי הסמיכה, שאזי מקבל חכמתו מבחינת יד ה' בבחינת "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" ... הרוח חכמה על ידי זה הביאו הארה בכתובים הינו בכתב ידנו כנ"ל ואזי, לא די שאין כתב ידנו נכנע למשפטם אלא אפילו שכל משפטי הנהגות שלהם, כלם על ידי כתב ידנו בבחינת: "לעשות בהם משפט כתוב אבל כשמסמיכין רבי שאינו הגון על ידי זה נחלש כתב ידנו, ונותנין תקף לכתב שלהם וכל המשפטים צריכים להיות על ידי כתבים שלהם דוקא שהוא בחינת "משפטים בל ידעום", בחינת משפט מעקל כנ"ל ועל ידי זה גוזרין לגרש את ישראל ממקום שנתישבו כבר כי במקום שישראל יושבין שם מכבר, אפילו ...