ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי... של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין כנגד שבעין תבין שבמזמור "יענך", שבלא ... קדם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה אזי מנסין ומצרפים את הנפש, בגלות של שבעים לשון, הינו בתאוותיהן וכשהיא באה במדותיהן בגלות אזי היא ראמת שבעין קלין כי התגלות היא בחינת לדה כי קדם התגלות של תורה אזי היא בבחינת עבור שהתורה היא נעלם ממנו, כעצמים בבטן המלאה "ואנכי הסתר אסתיר" הינו בגלות במדות הרעות של שבעים לשון כי הקלפה קדמה לפרי ומי שרוצה לאכל הפרי, צריך לשבר מקדם הקלפה לכן קדם ההתגלות מכרח הנפש לבוא בגלות, הינו במדותיהם כדי לשברם ולבוא אחר כך להתגלות ב. ודע שכללות של שבעים לשון של מדותיהן הרעות הללו היא תאוות ניאוף והוא תקון הכללי מי שמשבר התאוה הזאת, אזי בקל יכול לשבר כל התאוות ובשביל ... עיניכם זו ניאוף גם שמשון הלך אחר עיניו גם בלעם נקרא "שתום העין" מחמת שהוא כלליות מדה רעה של מדות רעות של השבעים לשון ג. לפיכך כשקורין פסוק ראשון של קריאת שמע צריך להעצים את עיניו, בבחינת: 'עולימתא שפירתא ... מלכות שמים להורות שעל ידי קבלת על מלכות שמים הוא בבחינת עולימתא שפירתא, דלית לה עינין שהיא התאוה שכוללת המדות רעות של שבעים לשונות ד. וכל זה כשיש לו לאדם הרהור באקראי בעלמא אזי די לו באמירת שני פסוקים ...