... רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים' ועקר הרעמים הם מגבורות כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו מי יתבונן" ובשביל זה אנו מברכין: שכחו וגבורתו וכו' והגבורות הם בחינת כח וגבורה שאדם מוציא את הקול בכח גדול והקול הזה פוגע בעבי מטרא הינו בחינת מחין, שמשם יורדין טפין טפין כמו ... יראת שמים, דבריו נשמעין' כי מי שיש בו יראה, קולו נעשה רעמים כי רעם מסטרא דיצחק כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" ועל ידי זה דבריו נשמעין הינו משתמע קלא לבריתא כי תמן תליא שמיעה כמו שנאמר: "ה', שמעתי שמעך יראתי" וזה פרוש: "גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו" איתא בזוהר 'זכין למשמע קלין מלעילא' הינו על ידי הגבורות נעשה רעמים ועל ידי זה הלב שומע והינו: "והגות לבי תבונות" וכמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" וגם דבריו נשמעין לבריתא וזהו: "לשמע בקול דברו" וזה בחינת קול השופר דא שופר של איל, אילו של יצחק בחינת: "ורעם גבורותיו" וזהו "אשרי העם יודעי תרועה" 'יודעי' דיקא שיפגע הקול במח, בחינות עבי מטרא ויהיה בבחינת רעמים ומי ששומע תקיעת ... אטום בטמאה כמו שכתוב: "ונטמתם בם" אזי אין קולו נשמע גם ישמר יראתו, שממנו תוצאות הקול כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" שלא יהיה לו יראה חיצונית וזה: 'אם אין חכמה אין יראה' אם אין יראה אין חכמה וזהו: 'ירד גבריאל ונעץ קנה בים' פרוש: מהשתלשלות הגבורות הינו יראה חיצונית נעץ קנה בים החכמה קנה דא בחינת קול היוצא מהקנה הינו על ידי השתלשלות הגבורות שהיא ...

... על כל הדברים הטוב והמטיב ד. וכשידע כל זאת נקרא ידיעה שלמה כי עקר הדעת הוא אחדות של חסד וגבורה זה נקרא דעת הינו שלא יחלק בין חסד לדין, ויברך על כלם "הטוב והמטיב" וזה נקרא: "ה' אחד ושמו ... בא עניות כנ"ל ועל ידי צדקה מתקן אותם וימשיך שפע וזה: 'אכלו מיניה' ו'שיתין מחוזא' רמז על בחינת ששים גבורים, שמשם בא פרנסה כמו שאמרו 'גבורות גשמים' ומלחו מינה שיתין מחוזא זה רמז על תקון שני מדות רעות 'דומם צומח' על ידי קרבתו להצדיק כי ... בחינת מה שהצדיק מקטין את עצמו, בבחינת מה בשלש בחינות צריך להקטין את עצמו כמו שכתוב: "אל יתהלל חכם, גבור ועשיר" נמצא שבכל בחינה מאלו שלש בחינות הוא נעשה מה ועל ידי זה יש לו התפשטות הגשמיות ומדבק באור ...

... רק חצי התבה מחמת הרתת והזיע. ואחר כך יצא מפיו הקדוש באימה וביראה גדולה תבת גאט בשלמות כחץ מיד גבור. וכונתו הפשוטה היה להכניס בנו עצם אימת הבורא יתברך שמו, שראויין לרעד ולחיל מאימת שמו יתברך המלא כל העולם ...

... בשורש (באותו הקשר שם של היצר הרע של הצדיק). אז תשאל מה שייך דינים בשורש. בפרקטיקה, מאחר שבשורש החסד והגבורה הם אחד, ממילא צריך לאחד אותם, דהיינו להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין דין לרחמים. ורבי נחמן מברסלב ...

... כמו שכתוב: "והאמין בה'" ובבחינת אברהם שהוא בחינת אמונה משבר ומבטל עבודת אלילים והכפירות והבזיונות ומתגבר על הכופרים בבחינת: "בגבורות ישע ימינו" כי אברהם שהוא בחינת חסד, בחינת אמונה בחינת: "וחסדי לא אפיר ולא אשקר באמונתי" בימין הזאת הוא ... בחינת אברהם כי כן מבאר שם בכונות, שתולע דקדשה, בחינת עולת תמד, הוא בחינת חסד, בחינת אברהם, בחינת חסד שבגבורה וזה שמובא בהתורה הנ"ל שהוא בחינת: "בגבורות ישע ימינו" הינו בחינת חסד שבגבורה. וזה שמובא שם, שעקר התקון על ידי שיכניס אורחים תלמידי חכמים בתוך ביתו, שנחשב כאלו הקריב תמידין כי תמד ...

... חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא מפיל אותם כי לזה חותך יד בדרך הלוכו ומפילו, ולזה חותך רגל וכו', ...

... גרים נתוסף הדעת בעולם. יג. אפילו הנביאים אינם יודעים אלא מה שהקדוש ברוך הוא מגלה להם. יד. מי שהוא גבור, אין בו כל כך דעת. טו. הפסיעה גסה מבלבלת את המחשבה מלעין. טז. על ידי גנבה מפסיד את הדעת. ...

... מקבלים תרוץ על קשיא הזאת וכיוצא בזה כי הם רוצים לתרץ מה שזה מקל וזה מחמיר שזה מחסד וזה מגבורה וכו' על כן באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, עין בדבריהם ואמר רבנו זכרונו לברכה אף על פי כן ...

... רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המונע תלמידו מלשמשו, כאלו מונע ממנו חסד' שנאמר: "למס מרעהו חסד" ויש בכל אחד חסדים וגבורות חסדים מצד האב וכו' ורבי עקיבא לא היה לו מצד האב חסדים כי היה בן גרים, ולא היה לו ...

... הבורא יתברך שמו יאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו" נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדשה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת גבורה דקלפה וזהו שאמרו בגמרא 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע' דהינו שבגבורות דקדשה ממתיק גבורות דקלפה וזהו שאמרו בגמרא: שמי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דבורו בנחת נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז והשתיקה משתק הרגז אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת רגז שהוא בחינת גבורה כנזכר לעיל