ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'... ושצי כלא וזה בחינת . 'רוח צפון היתה מנשבת בכנור של דוד, והיה מנגן' 'רוח צפון', זה בחינת דינים גבורות, בחינת תכלת "מכנף הארץ זמרת שמענו" 'מכנף' דיקא, שהוא בחינת תכלת, ושם בחינת נעים זמירות ישראל וזה בחינת ה ... 'יצחק תקן תפילת מנחה' סלת, לשון "סלית כל שוגים מחקיך" שביתא עלאה ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים ... הצדיק מהשגתו, ונתחפה ונתכסה השגתו אזי והוא כחתן יצא מחפתו הצדיק יוצא מהחפה והמכסה שהיה לו עד עכשו ישיש כגבור לרוץ ארח, כי הצדיקים הם "גברי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו" כי צריך התגברות כדי לרוץ ארח הזה ... 'משיבת נפש' זה בחינת שבת, כי בו שבת וינפש וזה טעם למה שולחת הכלה להחתן טלית כי הצדיק מקבל גבורתו על ידי ישראל, כמו שכתוב: לשמש שם אהל בהם וזה שאומרים עלה על החתנה על שם היא העולה כנ"ל ... כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח וזה רקודין ונות בית תחלק שלל וישראל הם מחלקים המעות להורות ... על גבי השיתין שמנקבין ומחללין עד התהום כנ"ל. [כאן חסר קצת דברים, כי לא נכתב בזמנו] שיך לעיל "ישיש כגבור לרוץ ארח" וכו' כי צריך התגברות גדול וכו' לרוץ ארח הזה שהיו יכולים לילך בזמן שהיו ישראל נזופים. ועכשו ...