... לפני השם יתברך בכל יום ויום ואמר: שאפילו כשאין יכולין לדבר כלל אפילו כשמדברין רק דבור אחד, גם כן טוב מאד ואמר: שאפילו אם אינו יכול לדבר רק דבור אחד יהיה חזק בדעתו, וידבר אותו הדבור כמה וכמה פעמים בלי שעור וערך ואפילו אם יבלה כמה וכמה ימים בדבור זה לבד גם זה טוב ויהיה חזק ואמיץ וירבה לדבר אותו הדבור פעמים אין מספר עד שירחם עליו השם יתברך, ויפתח פיו, ויוכל לפרש ... יכול לקים זאת על כן בהכרח לצוות להם שיהיה להם על כל פנים איזה שעה התבודדות כי גם זה טוב מאד אבל מי שלבו חזק בה', ורוצה לקבל עליו על עבודתו יתברך באמת רצונו שיהיה לו כל היום התבודדות ...

... ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה על כל פנים כמבאר על פסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" [בלקוטי הראשון, בסימן רפב], עין שם לו לשמח במה שזכה ...

... זהו קיומה' אף על פי כן מי יתרצה בזה להתבטל מן התורה אף שזהו קיומה אף על פי כן טוב יותר בודאי להיות דבוק בהתורה אשר היא החיים וארך הימים ומי האיש אשר יתרצה לפרש מן החיים אפילו רגע ...

... מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ... למקום אחר לגמרי מן אכילת חל כמבאר במקום אחר [לעיל בסימן נו ובסימן רעז] דרך השם יתברך להביט על הטובות שעושין ואף שנמצא בהם גם כן מה שאינו טוב, אינו מסתכל על זה שכתוב "לא הביט און ביעקב" מכל שכן שהאדם אסור לו להביט על חברו לרעה למצא בו דוקא מה שאינו טוב ולחפש למצא פגמים בעבודת חברו רק אדרבא, מחיב להביט רק על הטוב ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה וכשהוא אינו טוב ואם היה מנהיג אותו בהשגחה לא היה יכול להגיע לו שום טובה אזי מניח אותו על הטבע ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם ...

... קדם שזוכין לעשות איזה עבדא, שיהיה לה הדור אך ההתחלה קשה מאד כנ"ל כי עקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת השם הם בחינת הולדה וקדם ההולדה כמה קלין וכמה חבלים וצירים יש להיולדת קדם שמולדת ההולדה ובפרט ... בהדרגה, כי רב החסד אי אפשר לקבל כי היו בטלים במציאות מחמת רב החסד כי אין יכולין לקבל רב טובה וצריך לעשות כלי וצנור לקבל על ידו החסד וזה נעשה על ידי יראה כי על ידי יראה נעשה חקיקה ... כפי חיוב הטבע, חס ושלום נמצא שעקר היראה על ידי התגלות הרצון. ו. והתגלות הרצון הוא על ידי ימים טובים כי כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב ... ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן הימים טובים נקראים רגל, שהיא בחינת יראה כנ"ל כי על ידי יום טוב, שהוא התגלות הרצון על ידי זה נעשה יראה כנ"ל אך לא תמיד שומעין את קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון כנ"ל וזה נכר בשמחת יום טוב כי כל אחד לפי מה שמרגיש ושומע את קול הקריאה של יום טוב שמכריז וקורא את הרצון כמו כן יש לו שמחת יום טוב כי כשנתגלה הרצון, שהכל ברצונו יתברך אזי יודעים שכל השעבודים והגלות וכל ההכבדות של העכו"ם, שהם מכבידים עלינו על ... "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע" פעמיו דיקא הינו על ידי "שלש פעמים בשנה", שהם הימים טובים שעל ידם נתגלה הרצון על ידי זה: 'ישמח צדיק כי חזה נקם' וכו' כנ"ל וכמו שכתוב: "ויאמר אדם אך ... שנתגלה שיש אלהים שופט ברצונו ויש פרי לצדיק ובהם ינקם ועל ידי זה: "ישמח צדיק" וזה בחינת שמחת יום טוב על ידי התגלות הרצון שנתגלה ביום טוב על ידי קול הקריאה שהיום טוב מכריז וקורא את הרצון כנ"ל אך לא כל אחד ואחד שומע קול הקריאה הנ"ל של יום טוב כי יש חיות רעות דורסים וטורפים, והם חכמי הטבע שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע וכאלו אין שום ... הכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום וכשהם מתגברים אזי קול שאגתם עולה ומתגבר על קול הקריאה של יום טוב שקורא את הרצון ואזי נשבת שמחת יום טוב, חס ושלום כי עקר שמחת יום טוב על ידי התגלות הרצון כנ"ל . שאגו צרריך בקרב מועדך, שמו אותתם אתות ששאגת הצוררים, דהינו קול החיות רעות, שהם חכמי הטבע נכנס בקרב המועדים ממש הינו בתוך קול הקריאה של יום טוב שמכריז וקורא את הרצון כנ"ל ושאגת הצוררים נכנס בתוכם ממש ושואגים בקולם, שהכל רק על פי חיוב הטבע, חס ... ואזי כשנכנע מצח הנחש ונתגלה בחינת מצח הרצון אזי נכנעים ונופלים קול החיות רעות ונשמע קול הקריאה של יום טוב שהוא התגלות הרצון כנ"ל ואזי כשנתגלה הרצון, נעשה יראה כנ"ל ועל ידי היראה יכולין לקבל החסד כנ"ל וכששופע החסד ... אלהים" הינו כמו ראות פני אלהים שהוא בחינת "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'" דהינו ימים טובים, שעל ידם נתגלה הרצון [ועקר התגלות הרצון על ידי ימים טובים הוא על ידי הצדקה כנ"ל] כמו כן יהיה נעשה אצלו רצון על ידי הצדקה וזהו: 'ותרצני' כנ"ל [כי מאחר ... זה נכנעו ונפלו קול שאגת החיות רעות הדורסים וטורפים רבים מבני עמנו כנ"ל ואזי נשמע קול הקריאה של יום טוב, שהוא התגלות הרצון ואזי: 'ישמח צדיק כי חזה נקם' וכו' כנ"ל אתהפכו מיא הינו שאגת החיות רעות, בחינת "יתכו ... קול שאגת החיות רעות על ידי זה: "ישמח צדיק כי חזה נקם" וכו' כי נשמע קול הקריאה של יום טוב כנ"ל אתא תנינא חברה, שקלה ותליא לה ואחיה שבא בחינת מצח הנחש, ושקלה לאבן טוב הנ"ל שנטל את האבן טוב, בחינת: אבן שלמה רצונו ותליא לה הינו שהטיל בו ספק וזהו: ותליא לה כמו דבר התולה בספק שהטיל ספק ברצון, שהוא בחינת אבן טוב הנ"ל ועל ידי זה ואחיה שחזר וחיה חכמת הטבע, מצח הנחש כי חכמת הטבע חזרה ונתגברה על ידי שהיה ... ושקלה לההוא אבן טבא ושדיה לספינתא כי אחר שהכניע את מצח הנחש, חכמת הטבע, לגמרי אזי נטל את האבן טוב בחינת הרצון, בחינת: אבן שלמה רצונו ושדיה לספינתא שהשליכו לשרש הרצון, ששם מקשרין כל הרצונות כנ"ל הוה צפרי מליחי ... הם נתבלבלו על ידי חיות רעות הנ"ל וטעו גם כן אחריהם ועכשו פרחו להו ויצאו לשלום על ידי האבן טוב הנ"ל על ידי בחינת הרצון שנתגלה עתה כנ"ל ואזי כשנתגלה הרצון, אזי נעשה יראה ועל ידי יראה מקבלין החסד ... שיוכלו הדמים לסבב סיבובם כסדר . "עין רוגל" עין כובס, כמו שפרש רש"י שם הינו שעל ידי רגל ויום טוב שהוא התגלות הרצון על ידי זה נעשה בחינת הדחת וכבוס הדמים כנ"ל ואזי יכולים הדמים לסבב כסדר ובשביל זה ... שבועות כנ"ל ואזי נתבטל יניקתו של מצח הנחש שיונק מזקני הדור, שאינם כתקונו כנ"ל ונשמע קול הקריאה של יום טוב, שמגלה את הרצון כנ"ל מקרא קדש יהיה לכם הינו קול הקריאה של יום טוב שהוא התגלות הרצון שזה בחינת: "מקרא קדש" כנ"ל שהוא נשמע עתה על ידי הצדקה שמכניע את מצח הנחש, חכמת ... העולם בחסדו כי על ידי הצדקה מוציאין יניקת מצח הנחש, שיונק מזקני הדור ואזי נשמע קול הקריאה של יום טוב, שמגלה את הרצון ואזי נתגלה יראה כי עקר היראה על ידי התגלות הרצון ועל ידי היראה נעשה כלי וצנור ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר ... לו קנאה וצער שמקנא על השדוך, על שזה נשתדך בזה אבל שלמות וגדלות השמחה היא מי שזוכה לשמח מכל הטובות ביחד וזה אי אפשר כי אם כשמסתכל למעלה על כל הטובה דהינו על השרש, שמשם נמשכין כל הטובות ושם בהשרש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד ואז השמחה גדולה מאד ומאירה באור גדול מאד כי על ידי הכלליות שנכלל שמחה בחברתה נגדל ביותר אור ... לחברתה וכל מה שיש יותר שמחות שנכללין ביחד נתוסף ביותר ויותר אור ההתנוצצות ועל כן כשנכלל השמחה של כל הטובות ביחד אזי אור השמחה גדול מאד על ידי רבוי ההתנוצצות מזה לזה ומזה לזה כנ"ל וזהו: "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיה שמח מכל הטובות ביחד וזהו: "על כל הטובה" כי היה מסתכל למעלה על כל הטובה הינו על השרש ששם הכל אחד ושם נכללין כל השמחות יחד ועל כן היה שמח על כל הטובות ביחד כנ"ל

... "אם כל חי" כי חוה ראשי תבות המעטרכי חסד ורחמים הינו בחינת העטרה הנ"ל שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך" דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל [והעקר חסר] והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו ...

... נגמר העצה ונמתק הדין ומרחיבין לו המקום צר ויודע באיזה דרך להלוך ואפי' כשנותן לו עצה ואחר כך אינה טובה העצה הזאת אעפי"כ ישאל כי כבר נודע כי היסורים אשר המה צמצומים גדולים ודינים והם שורין למטה בבחי' רגלין ... אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ועיקר הגבהת היסורים לקבלם ברוב שמחה וזהו המתקתם כי היסורים הם טובה גדולה ומתוקים מאד אחר אשר כבר עברו ובאו עליו כי השי"ת מצמצם שכינתו בתוך הייסורים כי השי"ת אוהב כל ... את נפשו והשי"ת מצמצם א"ע בתוך היסורים האלה ונותן לו כוח לקבל היסורים באהבה ובחיבה כדי שיגיע לו לרוב טוב ולדבר גדול מתוק וכן יחשוב בדעתו כי הלא כל היסורים שלי הם כלולים ותלויים בהבלי עולם וזמניהם אשר לע"ע ...

... צדיקים גנוזים יש צדיקים גנוזים, והם יודעים פנים בתורה אך הם צריכים להעלים תורתם וכמו שמספרין מעשה מהבעל שם טוב עם הדרשן וגם אצלו יש לפעמים, שיודע תורה שיש לה פנים, דהינו פנים בתורה והוא צריך להעלימה, ואינו אומרה ... בתוך העולם וגם יש בהם שמות בחינת שמי שנכתב בקדשה אך העולם מקלקלין זאת, וצריכין להעלימה ולשורפה אבל הוא טובה להעולם, מה שנעלם ונשרף תורות וספרים הללו כי גם יש כמה ספרים, שכבר נעשו ספרים ונמחו ונאבדו מן העולם כי בודאי הצדיקים הגדולים הקדמונים תנאים ואמוראים וכיוצא בהם, עשו ספרים הרבה אך נאבדו אך הוא טובה להעולם כי אם לא היה זאת, לא היה אפשר לנו כלל להתקרב להשם יתברך כי יש הרבה ספרי מינין ... מספרים הללו, חס ושלום היו מתרחקים מאד מהשם יתברך ולא היה אפשר להתקרב אליו יתברך כלל ובשביל זה הוא טובה מה שנתעלמין ונשרפין הספרים הקדושים הנ"ל כי הספר הוא בחינת שם ה' בבחינת: "מגדל עז שם ה', בו ירוץ ... כמה וכמה שימחו ויאבדו ויעקרו מן העולם, שימח ויעקר זכרם מן העולם נמצא שעל ידי אבדת הספרים הקדושים בא טובה שנאבדין ונעקרין ספרי המינין ואזי יכולים להתקרב אליו יתברך אמן