... אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של ...

... מיא' 'ומיא דא תורה' כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להשם יתברך היה באפשרי להיות אוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה מגנת ומצלת עליו וכן, חס ושלום, להפך כשבוער אל תאוות עולם הזה, הוה אוקיד גם כן ...

... אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונוקמין בו וכשנותן צדקה בסתר ...

... לבריתא ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ וזהו: "גער חית קנה", כדאיתא בזוהר קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה הינו שלא תחמיץ חכמתך וזהו לשון גער לשון מריבה כי מצה לשון מריבה דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין ... הוא בחינת שם אג"לא שהוא בחינת גבורות כי הוא ראשי תבות: א'תה ג'בור ל'עולם א'דני, כמובא כי גלדנא הוא אותיות אג"ל, ושם אדנ"י בשלמות הינו שם אגל"א, כנ"ל וזה פרוש: בחצצרות וקול שופר וכו' הינו על ידי בחינת קול ... "קול רעמך בגלגל" תבל וישבי בה דא בחינת לבא וערקין דילה כמו שאמרו: לא נבראו רעמים וכו' כי תבל אותיות תיו לב, לשון רשימה כמו שכתוב: "והתוית תו" שנרשם הקול בלב כמו שנאמר: לא נבראו רעמים וכו' נהרות ימחאו ...

... התורה שמאירין להם אל מקום שהם שם כמו שכתוב: "יפוצו וכו' חוצה" 'חוצה' דיקא כי התורה הם ששים רבוא אותיות כנגד ששים רבוא נשמות ויש לכל הנשמות שרש למעלה במחשבה דקדשא בריך הוא כי 'ישראל עלו במחשבה תחלה' ועל ידי זווג הנשמות נבראים נשמות גרים וכשנתעוררים הנשמות על ידי אותיות התורה שהוציא מפיו ומתנוצצים זה לזה זה בחינת זווג שזה מקבל הארה מזה ועל ידי הזווג של התנוצצות הנשמות ...

... לכו בהדי קרטליתא. דאתתא דרבי חנינא בן דוסא, דעתידא למשדי בה תכלתא לצדיקיא לעלמא דאתי. הינו על ידי שלמות האותיות של דבורי אמונה שהוא בחינת אשת רבי חנינא בן דוסא כי רבי חנינא בן דוסא זה בחינת אמונה כי ... 'וחנינא בני די לו בקב חרובין' 'קב חרובין' מדת אמונה 'חרובין' בחינת ברושים, בחינת בירשא הנ"ל וא'ש'ת' זה בחינות האותיות ששלמותם על ידי אמונה בבחינת ראשי תבות: א'בנים ש'למות ת'בנה ואבנים הן האותיות כמאמר: שלשה אבנים בונות ששה בתים ואותיות נשלמים על ידי אמונה בבחינת: "אז אהפך אל העמים שפה ברורה" וכו' הינו על ידי אמונה שהוא בחינת "לקרא כלם בשם ה'" על ידי זה אהפך שפה ברורה בחינת שלמות הדבור ושלמות האותיות זה בחינת התכלית של כל הנבראים כי כל העולמות נבראו על ידי אותיות ושלמות האותיות הוא היוד שהוא בחינת עולם הבא הנברא ביוד כי היוד היא נקדה אחרונה המשלים את תמונת כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות פה' כי עקר ההנהגה על ידי הדבור כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל ... שהוא עלמא דאתי כנ"ל וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר כי כל דבר נברא באותיות ובכל אות יש בו שלמות הינו הנקדה אחרונה שהיא יוד בחינת עולם הבא שהיא התכלית המשלים תמונת האות כנ"ל ...

... האהבה וההשתוקקות בבחינות: "כי חולת אהבה אני" אזי הוא עושה נפשות בחינות: "ואת הנפש אשר עשו" הינו שעושה נקדות לאותיות התורה כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש שאין להם שום תנועה ופעלה בלא נפש וזווגן של האותיות ברל"א שערים לעשות איזה פעלה אין להם כח אלא לפי הנקדות והנקדות הן האהבה והכסופין בבחינות: "נקדות הכסף" והכסופין הן הנפש בבחינות: "נכספה וגם כלתה נפשי" ולפי הכסופין כן הנקדות אם כוסף לרע עושה הנקדות רעים ואזי נצטרפים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות רעות ואם כוסף לשוב בתשובה נעשה נקדות טובות הינו נפשות טובות ומתנועעים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה ... דומה למלאך ה' צבאות" כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות אזי "תורה יבקשו מפיהו" אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ונפשות ז. ודע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד ... הדבור הוא שכלי הדבור מכין באויר ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו והסמוך בסמוך עד שמגיע לחברו ושומע חברו האותיות וכשהוא מקבל דבורו הוא מקבל נפשו ונתעורר לדבר הזה ט. ומי שהוא במדרגת אברהם הינו בחינות בעל נפש אזי ... כאן שמעתי גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן אעתיקם הנה] זווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקדות כי הנקדות הם החיות והתנועה של האותיות ובלי הנקדות האותיות הם כגלם ואין בהם שום תנועה ועל כן הנקדות הם בחינת נפש כי כמו שהנפש הוא חיות האדם וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא על ידי הנפש ובלתי הנפש הוא כגלם כן הנקדות, הם החיות והנפש של האותיות ובלי הנקדות הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות רק על ידי הנקדות הם מתנועעין ועל ידי הנקדות נזדוגין ונצטרפין האותיות ועקר התהוות הנפש הוא על ידי ההשתוקקות והכסופין של איש ישראל אחר השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו שהוא ... שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר אם לטוב או לרע, חס ושלום אזי לפי הכסופין נעשו נקדות ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף כי כל דבר יש לו אותיות אך שהאותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום ציור בלי נקדות ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם כך נצטירין האותיות על ידי הנקדות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין הינו אם הוא נכסף לדבר טוב נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקדות, בחינת "נקדות הכסף" ואזי נצטירו האותיות שהיו כגלם ונעשים כלי לקבל טוב וכן להפך, חס ושלום אם נכסף לרע, חס ושלום נעשים מהכסופין נפשות שהם בחינת נקדות ונצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל רע, חס ושלום כי "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" רק כל אחד לפי מה שהוא ... רע, חס ושלום על ידי הכסופין וההשתוקקות שלו על ידי זה נעשה הנפש בחינת נקדות ועל ידי הנקדות מתנועעים האותיות ונצטירו לטוב או להפך, חס ושלום אך כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל צריך לדבר בפה הכסופין והשתוקקות שהוא ... מכח אל הפעל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' כי אותיות התורה הם פועלים כי הם החיות של כל דבר כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' ו'אין טוב אלא תורה' כי הם מנהיגין את כל העולם אך האותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות ואין להם שום ציור ועל כן יש להתורה שני כחות 'זכה נעשה לו סם חיים' וכו' כי כל אחד לפי מה שהוא נכסף כך הוא מציר ומפרש אותיות התורה כי בהתורה כלול אחיזת טוב ורע "וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" הינו כל אחד לפי הכסופין שלו שמהם נעשים נפשות על ידי זה עושה נקדות לאותיות התורה ונצטירו האותיות ונתפרשו לטוב או להפך, חס ושלום ולפי מה שנצטירין, כך הם פועלים בעולם ועל כן אותיות התורה מבקשים להצטיר מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות ... וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ידי שפיו ידבר ההשתוקקות והכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה נגמרין ויוצאין הנפשות ונעשין נקדות להאותיות ונצטירו ונעשין כלי לקבל טוב כי על ידי הנקדות, נזדוגו ונצטרפו האותיות כנ"ל וזה שכתוב:" תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" כי זהב הוא בחינות זווג כמו שכתוב: "מצפון זהב יאתה" . וזהו: "תורי זהב נעשה לך" שאותיות התורה נזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות הכסף כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות שנעשים מהכסופין וההשתוקקות שעל ידם נתהוין הנפשות שהם בחינות נקדות כי על ידי הכסופין נעשה ... עבור ולדה כמו שכתוב בזוהר שם. וזה בחינות גלגולי הנפשות כי הדבור שמשם יוצאים הנפשות נעשה על ידי חתוך האותיות באויר כי המוצאות מכים זה בזה וחותכים האותיות באויר והאוירים מכים זה בזה עד שמגיעין לאזן השומע ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר לחיות והוא ... נקדות ונזדוגו הנפשות וכו' וזה בחינות זווגן והצטרפותן של הנקדות שהם בחינות זווגי הנפשות ועל ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות זה בחינות זווגי הגופות. וזה שכתוב: "לא הביט און ביעקב" על דרך שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מחשבה רעה אין ... הכסופין פועל שנעשה הנפש בכח ועל ידי הדבור יוצא הנפש מכח אל הפעל ואז נעשה בקשתו על ידי שמציר האותיות לטוב וכו' וכנ"ל וזהו: "רצון יראיו יעשה" כי על ידי הרצון שהוא הכסופין נעשה הנפש בכח ואז נעשה בקשתו ... והכסופין שלהם על ידי זה, "ישמע ויושיעם" כי על ידי הדבור נגמר הנפש ויוצא מכח אל הפעל ואזי נצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל טוב ונתמלא בקשתו בפעל כנ"ל כי כפי הנפש שעושה בכח או בפעל כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי ...

... שכתוב "אדני שפתי תפתח" וכשפוגמין הדבור שהוא אדני אז על ידי הפגם נעשה מרוח פיו, רוח סערה כי כ"ז אותיות כל אחד כלול מעשרה גימטריא ר"ע ונעשה מבחינת הדבור, הינו מבחינת אדני אותיות ר"ע אותיות, סערה סה הוא אדני, ור"ע אותיות וזה בחינת "רוח סערה עושה דברו" שעושים ומתקנים את הדבור, ומעלים אותו מבחינת רוח סערה ורוח סערה הזה הוא ... שרוח סערה בלבל אותו כמו שכתוב: "יעלו שמים ירדו תהומות" וכשמתקנו, אזי אין לו בלבול . 'עקם הכתוב תשע אותיות, שלא להוציא דבר מגנה מפיו' זה רמז כשרוח סערה שולט אזי אין ביכלת לדבר בדרך ישר, כי הרוח מבלבל ...

... נשמע, את האלהים ירא" וזה: כאוצר של חטים הינו היראה הוא אוצר שבו תלוי עשיה ותקון של 'חטה' כ"ב אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ידי שהיה לו שלמות ... כנ"ל ו. וכשמעלה הטוב שבתרגום ומשלים את הלשון הקדש שבו נברא העולם על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של האותיות של לשון הקדש שיש בכל דבר שבעולם כי כל דבר יש בו כמה צרופי אותיות שבו נברא זה הדבר ועל ידי שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר וזה: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" "לאמר" דא גלוי עריות הינו בחינת ... את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם כנ"ל ז. ומי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו" "וייטב לבו" הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר וזהו: "וייטב לבו" אין טוב אלא אור כמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" וזהו: "ויאכל וישת וייטב לבו" שהיתה אכילתו ושתיתו מהארת והתנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבסעדתו שאוכל וזה: "וייטב לבו" זה ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל ח. וכל חכם פשוט [פרוש, שהוא חכם לבד אף על פי שאינו צדיק] יכול לידע האותיות שבו נברא הדבר הזה שאוכל כי מי שיודע הכח של מתיקות ומרירות, חריפות ומליחות שזה מרכך וזה מקשה, זה מגדיל וזה מקטין, זה מכוץ וזה מרחיב ויודע התחלקות האותיות שנחלקין לשלש אמות אמ"ש ושבע כפולות, ושנים עשר פשוטות ויודע האותיות השיכים לכל ספירה וספירה ויודע כח של כל ספירה, שזה רך וזה קשה וכו' אזי על ידי שטועם איזה דבר או רואה איזה דבר הוא יודע ומבין הצרופי אותיות שבו נברא זה הדבר כי כל דבר נשתנה בטעמו וריחו ותמונתו הכל לפי צרופי אותיות של לשון הקדש ששקל הקדוש ברוך הוא בחכמתו וברצונו הפשוט כך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וכך וכך אותיות שיברא בהם דבר זה וזה בחינת חסרות ויתרות ונקדות, שיש בהתורה שהכל לפי המשקל שגורעין ומוסיפין לפי המשקל שצריך ... כדי לכון המשקל של כח השם הכל לפי חכמתו ורצונו כי כן חיבה חכמתו ורצונו יתברך שישקל כך וכך אותיות ונקדות ויברא בכח הזה ואותיות ונקדות אלו הדבר הזה כדי שיהיה לו טעם הזה וריח הזה ותמונה הזאת וכן שקל כך וכך אותיות ונקדות אחרות וברא בהם דבר אחר כדי שיהיה לו כח וריח וטעם ותמונה אחרת כפי אותן האותיות וכן בכל דבר שבעולם ומי שהוא חכם לבד יכול להבין כל זאת בחכמתו שידע האותיות שיש בכל דבר כנ"ל אבל שירגיש ויתענג רק מהצרופי אותיות בבחינת "ויאכל וישת" כנ"ל זה אי אפשר כי אם למי שהביא שלמות בלשון הקדש והביא התנוצצות חדש בלשון הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל וישת" כנ"ל [פרוש: כי על ידי חכמה לבד יכולין לידע האותיות שיש בכל דבר, כשיודעין כל הנ"ל דהינו למשל כשרואה דבר שטעמו מתוק ויודע שמתיקות כחו לרכך ויודע מאיזה ספירה נמשך זה הכח של המתיקות והרכוך כגון מספירת חסד ויודע איזה אות מכ"ב אותיות שיך לספירת חסד אזי יודע שאותו האות מלבש בדבר הזה וכן כיוצא בזה בכל הדברים שבעולם וכנ"ל אבל אף על פי שהוא חכם גדול כל כך שיודע כל זאת בברור שיודע האותיות שיש בכל דבר [שצריכין לזה להיות בקי גדול מאד בכל חכמת האמת שהוא חכמת הקבלה ובכל חכמת הטבע והיסודות. ... מאד בקבלה ובשאר חכמות] אף על פי כן יכול להיות שאכילתו ושתיתו ותענוגיו יהיו עדין מגוף הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז בזה הוא דיקא זוכה לזה שאינו מרגיש שום תענוג משום דבר אכילה ושתיה ושאר התענוגים שבעולם כי אם מהתנוצצות האותיות שיש בכל דבר אשרי לו] וזה בחינת: "ומציון יסעדך" שיהיה סעדתך הינו האכילה ושתיה וכל התענוגים מציון וסימן האותיות המצינים ומסמנים בכל דבר כי הטעם והריח והתמונה הוא ציון וסימן על האותיות שיש בדבר הזה וזה: "ישלח עזרך מקדש" "עזרך" זה בחינת "אעשה לו עזר" בחינת חוה הינו לשון הקדש כנ"ל ... מאיר לבו כי שם הלב הוא על ידי שמקבל ונזון משופרא דשופרא מל"ב אלהים של מעשה בראשית שהם בחינת האותיות שיש בכל דבר שכלם נמשכין מבחינת ל"ב אלהים של מעשה בראשית ועל ידי התנוצצות האור שמקבל הלב מל"ב אלהים ... בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא הינו שלמות לשון הקדש הנקרא מתקלא על שם ששקל הקדוש ברוך הוא ברצונו האותיות כנ"ל בבחינת: "לעשות לרוח משקל" ששקל הקדוש ברוך הוא כך וכך אותיות לכל דבר ודבר כדי שיהיה לו טעם וריח ותמונה הזאת כפי רצונו כנ"ל וקדם שהיה הלשון הקדש בשלמות לא ... יודע לפשר חלמין שבתרדמה כמו יוסף, כמבאר שם כי החלומות הם כפי המאכלים שאוכל, כמובא כי בכל דבר יש אותיות כנ"ל וכששוכב וישן עולים האדים מהמאכלים שאכל ועולים להמח ונצטרפין האותיות שיש בהם ומזה נעשה החלום נמצא כשאדם אוכל אם היה אוכל הכף השני קדם הראשון היה מתראה לו חלום אחר כי בכל דבר יש אותיות אחרים ואלו היה אוכל זה הכף תחלה היו נצטרפין האותיות בצרופים אחרים והיה מתראה לו חלום אחר ומי שיש לו שלמות לשון הקדש הוא יודע האותיות שיש בכל דבר ...

... האדם שהוא מדבר בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף, והקול חתוך האותיות והדבור כי גם בהמות ועופות יש להם קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת "נעשה אדם" ...