... וזהו: "על ישראל גאותו" כשנגלה גאותו ותפארתו על ישראל אזי: "ועזו בשחקים" 'עז' זה בחינת יראה כנזכר לעיל מנין שהתפילין הם עז וכו' דהינו שנתגלה יראתו אפילו על שנאני שחק כי מתפעל נפש הרואה ... זה נעשה יראה ואהבה כנ"ל] וזה בחינת: "כי תפארת עזמו אתה, וברצונך תרום קרננו" "תפארת עזמו" זה בחינת היראה שנתגלה על ידי התגלות ההתפארות כנ"ל כי עז הוא בחינת יראה כנ"ל ואזי "ברצונך תרום קרננו" כי מגלה רצונו ומרומם קרנם של כל ... עזא זה בחינת עז, הינו יראה בחינת "כי תפארת עזמו אתה" הנ"ל דבחישא הינו בחינת הצדיק שמחפש תמיד אחר ההתפארות שבכל אחד מישראל כנ"ל ואית לה קרנא הינו בחינת "וברצונך תרום קרננו" הינו האהבה ...

... יפי של מין אדם כלל כי בין בני אדם לא נמצא יפי כזה והיו העולם אומרים: הלואי שתתגדל [כי חדוש נפלא כזה קשה שיתגדל] כי היה יפיה ותפארתה מפלג מאד מאד, שלא נראה כזאת בעולם כלל והיו העולם באים ...

... נמצא שיש להדבור שלמות וכל זה יהיה לעתיד כי עקר גדלתנו ותפארתנו יתגלה לעתיד לבוא שאז ידעו ויראו הכל את גדלתנו כי אז יראו הכל את גדלת ותפארת הצדיקים והכשרים אשריהם אשרי חלקם, "מה רב טובך הצפון להם" ולהפך מפלת הרשעים, כמה שכתוב: "ועסותם רשעים" וכו' כי אז יהיה יומא דדינא רבא שיהיה האדם ...

... מאד וכשגדול ומפרסם כזה הוא הולך וסובב, זה בחינת פגם ההתפארות חס ושלום כביכול. כי ישראל הם התפארות של השם יתברך והגדול בישראל הוא עקר ההתפארות. כי הוא חשוב ומפאר בישראל וכשהוא יושב בביתו אזי הוא בחינת כתפארת אדם לשבת בית. הינו שבחינת ההתפארות הוא יושב בביתו בחינת הבתים של תפילין. אבל כשהוא נוסע וסובב ומתבזה בין החיים כי על הדרך בודאי האדם מתבזה כמובא ...

... מן ההתפארות כנ"ל וזה פרוש: "מלך ביפיו תחזינה עיניך" הינו כשתזכה לראות מלך ביפיו, דהינו הצדיק ביפיו ותפארתו דהינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה "עיניך תראינה ארץ מרחקים" בחינת ארץ ... מחכים' כי החכמה נקרא מרחקים, כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" הינו שעל ידי זה שתראה את הצדיק ביפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה בכל מקום שתראה בעיניך יהיה נעשה בחינת ...

... נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין רק לעסק בעבודת ה' בפשיטות בתורה ובתפילה ומצוות והוא עושה בזה מה שעושה] [ומשך הרבה תבת בנינים כמפליג בשבח נפלאות תפארת הבנינים הנוראים שבונה מזה] כיו"ב על עבודת ה', שהיא צריכה להיות בתמימות ובפשיטות דייקא. ****** שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו ...

... ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת היקום אשר ברגליהם" ... ישראל בעצמו, מקבל השפע מן אמת שהוא מדת יעקב, כנאמר "תתן אמת ליעקב" והוא מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינות שמים, אש ומים, שהוא גם כן כללות הגונין וזה מרמז בתורה, "ארץ אכלת יושביה" דקשה, הן אמת שהמרגלים הוציאו שקר מפיהם אך איך ... ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ... זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן בחינת ארץ ישראל, שהשפעתה גם כן ממדת יעקב כנ"ל ועל כן בכח זה, נעשה שתף להקדוש ברוך הוא לברא שמים וארץ ... בחינות אמת אזי "הנותן אמרי שפר" כלומר שנותנת מעצמה ומכחה "אמרי שפר" לשון תפארת, שהם אמרי אמת ועל כן יוכל לברא שמים וארץ שהם גם כן ממדת אמת כנ"ל "ולאמר לציון עמי אתה", אל תקרי עמי אלא עמי מה אנא עבדי שמיא וארעא במלולי, אף אתם וכו' ... כן כלליות הגונין כי 'אזל סמקא ואתי חורא', ופניו משתנה לכמה גונין והוא מדת תפארת, ממדות הנפולין ומה מתקו דברי רבותינו זכרונם לברכה, לפי זה 'כיון שנצרך לבריות פניו משתנה ככרום' שמשתנה לכמה גונין כי 'כיון שנצרך לבריות', והינו מפני שפגם ... אמת כללות הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה נדרש כמין חמר "ואכלתם אכול ושבוע", בבחינת אמת כנ"ל ואז תוכלו לעשות נפלאות, אשר עשה עמכם להפליא ...

... כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם חוזרים להשכינה אזי השכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך ואזי מתעורר השתוקקות עליון ונעשה יחוד כידוע ולפעמים בא לצרך זה הריגה, חס ושלום שנהרגין, חס ושלום, כמה וכמה נפשות ...

... באר, בחינת: "ונוזלים מתוך בארך" 'מלבושים', בבחינת "שמלה לכה קצין תהיה לנו": "בשומי ענן לבושו" ועקר קיומו של הדעת, על ידי האבות, שהם: 'חסד' 'גבורה' 'תפארת' 'חסד', הינו בחינת אברהם הינו שצריך ללמד חכמתו לאחרים ולקרבם תחת כנפי השכינה "ותורת חסד על לשונה" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'זה הלומד על מנת ללמדה' וזה בחינת: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". 'גבורה', זה בחינת 'שמקדים יראת חטאו לחכמתו' . 'תפארת' זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו שלא יהיו נבזים בבחינת: "דברי פי חכם חן" וזהו: 'חד בתלת קימא'. וכשהחכמה בקיומה ובשלמותה, אזי הוא בבחינת: 'חד על בין תרין' שיכול ללחם ...

... אותיות לי ראש הינו התגלות המחין המשכת אור הפנים הנ"ל שפע אלקי הנ"ל בתוך הפנימי כנ"ל וזהו בחינת ישראל בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" 'בך' דיקא, שיתמשך עטרת תפארת הינו המקיפין הנ"ל 'בך', בתוך הפנימיות 'לסגלתו' זאת התורה יכול לדרש אותה לרבים ט. כי אנחנו נקראים 'עם סגלה' כמו סגלה שעושין לרפואה אף על פי שאין הטבע מחיב שיהיה זה לרפואה ...