... ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד הון. עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. ...

תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם ... כי הוא השלמות כמובן. וגם שאצל השי"ת אין שום השתנות. וכל התאוות כולן הן השתנות מרצון אחד לרצון אחר. אלא, שזה הסוד של בריאת העולם יש מאין. כעין מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=179 - ליקוטי ... מברסלב breslev.eip.co.il/?key=94 - ספר המידות - הרהורים התאוות מלבש בהם חסד השם יתברך ובאמת הקב"ה לא לתהו בראה כי אם לשבת יצרה. ואין הקב"ה חפץ בחורבי נחמן מברסלב של עולם. כי אם באמת התאוות היו באמת רעות, הרי שלא היה העולם קיים כלל. כי כל קיומו של העולם תלוי בתאוות שהן נפרדות ושונות זו מזו, שזו בחינת המחלוקת שהיא הכרחית לבריאת העולם. אלא שיש גם את בחינת המחלוקת דקדושה, דהיינו הבחינה הנ"ל ... כולו אחד גם אחרי הבריאה וכולי... * ובאמת מצד האמת, כל התאוות שיש לאדם, הן העונש של האדם. כי כאשר רוצה האדם דבר תאווה, הרי שזה פגם ומרה לנפש. היינו כי אין האדם מתאווה אלא למה שהוא חסר. וכפי ... הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ובאמת התאוות של האדם הן העונש שלו, כי התאוות הן החטאים של האדם, והחטאים הם החסרונות של האדם. כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=93 - החסרונות אצל האדם או ... - הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה * אך אצל הצדיק האמת כל התאוות שלו הן לא בחינת עונש אלא בחינת שכר. כי אצל הצדיק האמת התאוות שלו מצטיירות אצלו בצורה אחרת, משום שהכלי והגוף שלו נקי. כמ"ש רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - דעת כשתעשה ... בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם עיין שם. * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. ...

... וטרחתו בעבודת ה' שמעתי מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לספר אז איך הוא רחוק מכל התאוות ואמר, שלאכל נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס עליו מאד מאד לאכל והוא מכרח בעת האכילה להסיח דעתו ועל כן הוא מדבר ... אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה אני חדוש נפלא וכבר מבאר מזה במקום אחר ...

... בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאוותו זהו עקר התשובה ...

... נתבטל ונופל על ידי לשון הקדש ואין לו שליטה על ישראל וזה בחינת: 'לשון נופל על לשון' והרע הכולל שכל הרעות של שבעים לשון כלולין בו דהינו תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעים לשון משקעין וכלולין בו נופל ונתבטל ואין לו שליטה על ידי לשון הקדש וזה בחינת מדורה של שבעין כוכבין הנזכר בזוהר הקדוש הינו הרע הכולל שהוא תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעין אמות כלולין בו וזה בחינת חשמ"ל חיות אש ממללות חיות אש בחינת חוה אשה הינו בחינת לשון הקדש ... ואת אמו ודבק באשתו" 'מכאן שנאסר להם עריות, רוח הקדש אומרת כן' 'רוח הקדש' הינו לשון הקדש כמו: "וברוח פיו כל צבאם" שעל ידי לשון הקדש נאסר ונתקשר התאוה של תאוות ניאוף הינו המדורה של שבעין כוכבין שאין לו שליטה על ישראל על ידי לשון הקדש בבחינת 'לשון נופל על לשון' כנ"ל ... הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר וזה: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" "לאמר" דא גלוי עריות הינו בחינת המדורה של שבעין כוכבין הנ"ל שהוא בחינת תאוות ניאוף שנתבטל על ידי הדבור של לשון הקדש כנ"ל וזהו: "כאשר דברת לאמר" הינו כפי הדבור של לשון הקדש שעל ידו נאסר עריות ונתבטל תאוות ניאוף כנ"ל כמו כן יגדל כח ה' כי כפי השלמות שמשלים את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם כנ"ל ז. ומי שיכול להתעורר ... יהיו עדין מגוף הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז ...

... הר"ן - אות קכט עקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאוות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה וצריכין להתגבר בכל עז להיות אך שמח תמיד ואמר: אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם ...

... שבארבע מיתות בית דין. יח. מי שפורץ גדר של רבנן, נעשה עני. יט. מי שמשבר תאוות אכילה, זוכה לדירה נאה. כ. קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף ויותר מן ...

... ראשי תבות: הר שדה, בית זה רמז שתפילת הצדיק היא בשלמות שמעלה אותה מבחינת הר ושדה לבחינת בית כנ"ל אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים ... כן נשארו בו החורים והגוף נקרא שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ואם התבוננו בעצמן היו רואים אחר כל התעניתים עדין נשארו אצלם כל תאוותם קשורים בשקם, הינו בגופם ולא תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה מחמת ... מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, לא די צרורות כספיהם, שהוא תאוות עצמן כי אם גם המה ואביהם הינו התאוות של אביהם גם המה לא נפלו מהם וייראו ...

... מוהר"ן ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש ...

... לנזון אך אף על פי כן העקר תלוי ברצון אם רצונו חזק מאד להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון ...