ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ... והעצה על זה לקשר עצמו עם נשמות ישראל ועל ידי ההתקשרות נצול מהם "מאחז פני כסא" שצריך לאחז עצמו בשרשי הנשמות, החצובות מתחת כסא הכבוד שהיא בחינת: "אם כל חי" וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בשעה שעלה ... מתירא, שלא ישרפוני בהבל פיהם אמר לו: אחז בכסא כבודי וכו' הינו שנתן לו השם יתברך עצה לאחז ולהתקשר בשרשי הנשמות שהם בחינת כסא הכבוד, אם כל חי, כנ"ל שעל ידי זה יהיה נצול מן קנאת המלאכים כנ"ל וזה ... קים' הינו בחינת ממשלה הנ"ל, שיהיה לה קיום כנ"ל הצלע, שהיא בחינת חוה אם כל חי בחינת כסא הכבוד, שרשי הנשמות כנ"ל שעל ידי זה יש כח לעמד בממשלה זו כנ"ל אשר לקח מן האדם, הינו האדם העליון כמו ... אל המלאך . 'אנא בשרא ואנת אש, ואנא עדיפנא מנך' בשרא ראשי תבות: ששים רבוא בכרס אחד דהינו בחינת שרשי הנשמות שעל ידי זה יש לו כח, שיהיה לו ממשלה על המלאכים בחינת: 'אנא עדיפנא מנך' כנ"ל ג. ולקשר עצמו לשרשי הנשמות של ישראל צריך לידע מקור כל הנשמות ומקור חיותם מהיכן כל נשמה ונשמה מקבלת חיות והעקר לידע כל ... 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש ... נשפעים מן המלאך בבחינת: "המלאך הגואל אתי מכל רע יברך את הנערים" שהם אנפי זוטרי, בחינת כרובים וזה המלאך שרשו מיראה כי זה אותיות מלאך, ראשי תבות כי אין מחסור ליראיו ואזי נמשכת נבואה ואפילו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת: ... זה מזה וזה מזה עד שמקבלים ולווין מהשרים העליונים והשרים מקבלים מהעליונים מהם, גבוה מעל גבוה עד שכלם מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה' כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ועל כן כשזוכין לתפילה אין צריכין לרפואת העשבים כי התפילה היא בחינת דבר ה', שהוא שרש הכל וזה בחינת נביא, ראשי תבות: בדבר יי שמים נעשו כי האלף הוא רקיע, המבדיל בין מים למים [פרוש ... את לחמך ואת מימיך והסירתי מחלה" וכו' הינו שיהיה לך רפואה על ידי לחם ומים על ידי שיתברכו מן שרש הכל, דהינו דבר ה' בחינת תפילה ויהיה ללחם ומים כח לרפאות כמו עשבים כי התחלקות הכחות שזה העשב יש לו כח לרפאות חולאת פלוני וזה חולאת פלוני וכיוצא בזה כל חלוקי כחותם הוא רק למטה אבל למעלה בשרש הכל, דהינו דבר ה' הכל אחד ואין חלוק בין לחם ומים ובין עשבים וכשאוחזין בהשרש, דהינו דבר ה' בחינת תפילה יכולין להמשיך כחות הרפואה לתוך לחם ומים ויהיה לו רפואה על ידי לחם ומים ... בחינת צומח כמו שזורעין גרעין בארץ והוא נרקב ויוצא ממנו שמנונית ונעשין גידין ונתוספין אלו על אלו, עד שנעשה השרש וממנו יוצא כמו ענפים ומאלו ענפים עוד ענפים אחרים, עד שצומח הפרי כמו כן יש חולאת שגדל באדם כמה ... שלהם כי אזי אין כח לשום רפואה כי כל העשבים חוזרים כחם לתוך התפילה שהוא בחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון כנ"ל כי כן חובת כל העשבים וכל שיח השדה כשאדם עומד להתפלל, שאזי הוא בבחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון אזי הם מחזירין כחם לתוך התפילה, שהוא שרשם העליון וכשאדם מתפלל על איזה חולאת אזי אותן העשבים, שיש להם כח לרפאות אותו החולאת הם מחיבים להחזיר כחם לתוך התפילה, שהיא שרשם, בחינת דבר ה' כנ"ל וזה בחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם שיח השדה שכל שיח השדה חזרו כחם ונתנו אותם בתוך תפילתו, שהיא שרשם כנ"ל יב. וזה בחינת התנוצצות משיח כי כל הדברים נחלקים זה מזה במראה טעם וריח בשביל זה הדבר המגדל ... חן בעיני כל ראיה" שכל אחד ואחד נדמה לו כאמתו כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל הכחות וכל צבא השמים כלם מקבלים ממנו ועל כן כל צבא השמים וכל השרים העליונים, כל אחד ... יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם כלם בחינת לווין אצלו בבחינת: כל כוכביא לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול כי הוא בבחינת השרש העליון, שהוא דבר ה' כנ"ל ועל כן יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז ... הוא שמו" כי על ידי המפרסמים הוא מקשר עם כל הנפשות כנ"ל שזה בחינת: "מאחז פני כסא" דהינו התקשרות לשרשי הנשמות, שהם בחינת כסא הכבוד כנ"ל יד. ואזי יכולין לעשות ראש השנה כי כשאדם יושב לדבר בחברו זה בחינת ... לארך ימים" הינו שהוא יתברך יכול לעשות ראש השנה, שהוא יומא אריכתא כנ"ל ומי שאוחז בבחינת כסא הכבוד, בבחינת שרשי הנשמות הוא גם כן בחינת מקומו של עולם, בבחינת: "וכסא כבוד ינחילם, כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל" דהינו על ידי בחינת כסא הכבוד, שרשי הנשמות על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל' ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה ...