ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
... הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתת שמחה בלבי" והלב של כל השנה הם השלש רגלים בחינות: "אלה מועדי ה'" ראשי תבות אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב ... מלכות דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה בחינת שלש רגלים שהם ימי דין, ימי תשובה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר המשנה שהוא ארבע פעמים ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
... ירא לשקר בשבת' וכשמדבק את עצמו במדה זו, הוא סעד לתמכו, ובחינת רגל שלישי אך עדין צריכין לברך את השלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם, כדי שיוכלו לילך היטב והוא על ידי צדקה שעושה בשבת הינו שנותן לאדם על שבת, ... הינו על ידי בחינת שבת שהוא בחינת אמת כנ"ל הוא עושה לעצמו סעד ורגל שלישי לברך שלש פעמים הינו שלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם שיוכלו לילך כראוי הוא על ידי צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים הינו שיתן צדקה בשבת ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
... הלב ועל ידי זה נתתקן שלש מדות הנ"ל כי הדעת הוא בחינת תלת מחין תלת חללי דגלגלתא והם בחינת שלש רגלים כי כל רגל הוא בחינת התחדשות המחין שנמשך שכל חדש לתקן שלש מדות אלו הינו בכל רגל משלש רגלים נתתקן מדה אחת משלש מדות הנ"ל על כן צריכין לזהר מאד בכבוד יום טוב ולקבל השלש רגלים כראוי כי על ידי מצות השלש רגלים על ידי זה זוכין לתקן השלש מדות הנ"ל כי 'בפסח נתתקן תאוות ממון' כמו שכתוב: "וה' נתן את חן ... כן בחינת שם בבחינת: "ליראה את השם הנכבד" וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" שצריכין לקרות את המועדות, דהינו השלש רגלים לתקן את השלש מדות הנ"ל, שהם בחינת 'אנשי שם' כנ"ל ו. ועל ידי בנין ירושלים, דהינו תקון שלמות היראה ... פרוש: תקעו בחדש שופר זה בחינת הממשלה הנ"ל, בחינת: "ותקעתיו יתד במקום נאמן" כנ"ל בחדש זה בחינת התחדשות המחין שבשלש רגלים בבחינת: "עשה ירח למועדים" שכל המועדים והרגלים הם על ידי חדוש הירח שופר זה בחינת הלב, שנזון משופרא דשופרא ...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן
שיחות הר"ן - אות קמא
...הר"ן - אות קמא בסימן צ"ב "לקוטי תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...ח"ב - תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב לו:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
...ח"א - תורה קפ - בענין סגלת הפדיון בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
...צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
...- כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1396 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 02:23:58 - wesi2