ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
... ירא לשקר בשבת' וכשמדבק את עצמו במדה זו, הוא סעד לתמכו, ובחינת רגל שלישי אך עדין צריכין לברך את השלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם, כדי שיוכלו לילך היטב והוא על ידי צדקה שעושה בשבת הינו שנותן לאדם על שבת, ... הינו על ידי בחינת שבת שהוא בחינת אמת כנ"ל הוא עושה לעצמו סעד ורגל שלישי לברך שלש פעמים הינו שלש רגלים הנ"ל ולתן כח בהם שיוכלו לילך כראוי הוא על ידי צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים הינו שיתן צדקה בשבת ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
... הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתת שמחה בלבי" והלב של כל השנה הם השלש רגלים בחינות: "אלה מועדי ה'" ראשי תבות אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב ... מלכות דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת השנה" זה בחינת שלש רגלים שהם ימי דין, ימי תשובה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר המשנה שהוא ארבע פעמים ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
... הלב ועל ידי זה נתתקן שלש מדות הנ"ל כי הדעת הוא בחינת תלת מחין תלת חללי דגלגלתא והם בחינת שלש רגלים כי כל רגל הוא בחינת התחדשות המחין שנמשך שכל חדש לתקן שלש מדות אלו הינו בכל רגל משלש רגלים נתתקן מדה אחת משלש מדות הנ"ל על כן צריכין לזהר מאד בכבוד יום טוב ולקבל השלש רגלים כראוי כי על ידי מצות השלש רגלים על ידי זה זוכין לתקן השלש מדות הנ"ל כי 'בפסח נתתקן תאוות ממון' כמו שכתוב: "וה' נתן את חן ... כן בחינת שם בבחינת: "ליראה את השם הנכבד" וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" שצריכין לקרות את המועדות, דהינו השלש רגלים לתקן את השלש מדות הנ"ל, שהם בחינת 'אנשי שם' כנ"ל ו. ועל ידי בנין ירושלים, דהינו תקון שלמות היראה ... פרוש: תקעו בחדש שופר זה בחינת הממשלה הנ"ל, בחינת: "ותקעתיו יתד במקום נאמן" כנ"ל בחדש זה בחינת התחדשות המחין שבשלש רגלים בבחינת: "עשה ירח למועדים" שכל המועדים והרגלים הם על ידי חדוש הירח שופר זה בחינת הלב, שנזון משופרא דשופרא ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם
...- ענין קבלת פני תלמיד חכם ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת על ידי זה מקבלת אור מהשמש ומתנוצץ ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
...- אדני שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י:...
חיי מוהר"ן - צו - סיפורים חדשים
...אות צו ספר בימי אלול שחלם לו שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת וההיא...
מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה?
...את רבי נחמן מברסלב בגאווה? כידוע, רבי נחמן מברסלב שיבח את עצמו פעמים רבות. בשבחים כאלו שלא נשמעו מעולם. רבי נחמן לקח את כל השבחים הקיימים, והלביש אותם על עצמו ואף הוסיף עליהם שבחים נוספים... והדבר הזה עורר עליו את המחלוקת וכולי... והשאלה הנשאלת היא, מדוע כל אלו שמאשימים את רבי נחמן בגאווה, מדוע הם כולם פגומים בדעתם וכולי? מדוע אין אפשרות בעולם שאדם יאשים את רבי נחמן בגאווה, בלי שהוא עצמו יהיה פגום כולו, למרות שהוא נראה כצדיק וכרב גדול וכולי? מהו שורש העניין? מדוע בהכרח שמי שמאשים את רבי נחמן מברסלב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
...מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק תמה אני איך אפשר אחר כך לסבל ולחפץ חיי העולם הזה וזהו: 'כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם' והבן היטב
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את תפילתי כלל
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 01_09_2026 השעה 23:54:05 - wesi2