... באותה הקדושה ממש. כי מצד האמת באמת, אין חילוק בין טוב לרע, ובאמת הכל קדוש באותה הקדושה. והצדיק שזוכה לשלמות הדעת, ולתיקון חטא אדם הראשון בשלמות, הוא זוכה לכך שגוף גופו הגשמי ותאוותיו, וגם כל העולם הזה כולו, וגם כל הדברים כולם שיש בעולם, שכל ...

... שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים. והיה אבן טוב שהיה גדל באויר אך עדין לא היה לו כל השלמות לגמרי ועל ידי שהיו רובים החצים אליו כנ"ל על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב ... הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת: "תשתפכנה אבני קדש" ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ונופלים קדם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן הטוב הנ"ל הבחינה של חן היו לו בשלמות. אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם אות רפב אחר פסח תקס"ה ספר עמנו ואמר שנודע לו עכשו ...

... מכל התאוות שלו גם בעבר, היינו שאין לרע אחיזה בו לא בהווה ולא בעתיד וגם לא בעבר. ורק זו שלמות יציאה מתאווה בשלמות. **** והוא בחינה אחת עם העניין של הקבצן שלא היו לו ידיים במעשה מהקבצנים, שהוא היה יכול למשוך את ... בחטא עץ הדעת, על ידי זה השתבשה דעתו והתערבבה טוב ורע. ורק מי שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, וזוכה לאכול מעץ החיים שממנו לא אכל אדם הראשון, רק הוא זוכה לכל התיקונים הנ"ל. כי כדי לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, לשם כך צריך האדם להגיע למדרגה של הקבצן ללא ידיים, על ידי אמונה שבה נכלל האדם בבחינת לפני הבריאה, ... וגם אם הוא רחוק מהתאוות בפועל, הרי שעדיין כל התאוות קשורות בו בכוח... כנ"ל * ומה היא שבירת התאוות בשלמות באמת? כאן כמובן התשובה מפתיעה אך הגיונית לגמרי. שבירת התאוות בשלמות, היינו מי שגם אם הוא נהנה מתאווה מסויימת, הרי שאין לתאווה שום אחיזה בו. פירוש: כי אצל כל בני ... שהאדם הולך אחרי תאווה כלשהי, הרי שהתאווה הזאת מתגברת עליו יותר וכולי... אך הצדיק האמת שכבר יצא מכל התאוות בשלמות, הוא בדרגה של ביטול הבחירה ממש. כמ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא ...

... ובפרט אנשי חיל של המלכים שמלמדין אותם שידעו מי המלך והקיסר שלהם "למען תהיה יראתו על פניהם" ויעבדו עבודתם בשלמות וכן הרגילות לומר להעבד, דע שיש עליך אדון ומושל שהכונה שיקח זאת בדעתו בכל עת ואל ישכח לבל יעשה ... היטב עד שיהיה קשור וחזק בדעתכם ולבבכם בכל עת וזה "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' כי זה עקר שלמות הידיעה כשמקשרין הדעת אל הלב לידע בלבו היטב כי ה' הוא אלהים וכו' כי בכל עת שמשימין זאת אל ... מגשמיות לגמרי כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית ובפרט הרע הכולל שהוא תאוות המשגל ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת ואנחנו מחיבים לקבל הירשה הטובה הזאת בשמחה גדולה כמו שכתוב "אשרינו מה טוב חלקנו ...

... לפני עיניו בודאי ראה אותו בראיה גמורה עם כל זה אין יודע מה ראה כי אף שעיניו ראו הדבר בשלמות עם כל זה מחמת המהירות לא היה פנאי בכדי שיביא הראות להדעת שידע מה ראה כי לידע הדבר שראה ...

... עליו, להכניס בו דעת ד. ואפילו כשמגיע זמנו להסתלק והנשמה עולה ומתדבקת במקום שעולה, בעולמות עליונים אין זה תכלית ושלמות שתהיה הנשמה רק דבוקה למעלה רק עקר השלמות של הנשמה היא שבעת שהיא למעלה תהיה למטה גם כן על כן צריך שישאיר אחריו ברכה, בן או תלמיד ... בתלמיד לבד כי מאחר שעקר הוא כדי שישאר דעתו בעולם על כן די גם בתלמיד לבד, כי זהו עקר השלמות שישאר דעתו בעולם הזה גם בעת ההסתלקות, כשהנשמה עולה למעלה כי מי שיודע קצת בידיעתו יתברך הוא יודע שעקר ... כל הארץ כבודו [ועין לקמן [סימן ס"ח], שם מבאר גם כן ענין זה בבאור יותר קצת והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד בדרי מעלה ודרי מטה, בעליונים ...

... לארץ ישראל בהליכה ובחזרה והשם יתברך היה בעזרו, ועשה עמו נסים נפלאים ונוראים בכל עת ובכל רגע וזכה לגמר בשלמות מה שחפץ ונכנס בשלום ויצא בשלום ובא לביתו בשלום

... נקרא יחוד קוב"ה ושכינתה, שזו הגאולה. כיו"ב, כאשר האדם נכלל בא"ס, דהיינו האדם זוכה להשיג את האור אין סוף בשלמות, שזה מעל עולם האצילות, אז גם זו בחינת גאולה שלמה וכולי... מה שאומר בעצם, כי השכינה לפני הבריאה הייתה ...

... דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו ...

... אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל לבלי להניח שום ממון מיום לחברו 3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה אצלו שום שינוי כלל. ... בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל היינו שעיקר השלמות היא דייקא שגם אם עושה את ה - לט מלאכות, הרי שהם אצלו כמלאכת המשכן. כי סודות התורה מלובשים ...