ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רקודין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם ... אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא על ידי רקודין, ששותה יין המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה נקרא חטא של נדב ואביהוא שכתוב בהם: ויקריבו ... ולהמשיל ולהמתיק הדינים, על ידי שרשם שהוא יין המשמח מה יעשה, עצה טובה: על זה ימלא גרונם, על ידי רקודין, או על ידי פדיון, כמו שמובא לעיל גם על ידי מלוי גרונם, נמתק הדינין תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ...

... וישמח עצמו בכל מה שיוכל ואפילו על ידי מלי דשטותא לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני שטות וצחוק או קפיצות ורקודים כדי לבוא לשמחה שהוא דבר גדול מאד

... המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את ... זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום ...

... אות שמ אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדין. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בביטול גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ... של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש כפי תנועת הנגון. כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששיך לתנועות הנגון שאצל זאת התנועה צריכין לנענע ... שיר ודבורים עם תנועת הנגון שהשיר והדבורים שיכים בכוון גדול להנגון שמשקל השיר מכון ממש כפי נעימות הנגון וגם הרקוד מכון ממש כפי נעימות הנגון ומשקל השיר כי כלו אחד כשזוכין לשמע נגון כזה עם שיר ודבורים ועם רקוד כזה שכלם שיכים זה לזה בכוון גדול ממש כי הדבורים דהינו השיר והנגון והרקוד כלו אחד ממש כשזוכין לשמע זאת אזי מתבטלים ממש בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא. וזהו התענוג הגדול מכל ... התענוג והוא עומד באמצע ועושה כנ"ל [והבן הענין היטב כי אי אפשר לבאר זאת בכתב. ומי שהוא יודע נגון ורקוד יוכל לשמע מעט בלבו עצם נעימות ענג והשתוקקות הנ"ל בכלות הנפש ממש עד שמתבטלים לגמרי והבן]. גם כל מי שסמוך ומקרב יותר נעשה אצלו כל התנועות ממילא כנראה בחוש במשל הנ"ל שמי שסמוך יותר אל הנגון והרקוד ומבין ביותר נעשין אצלו ממילא כל התנועות של הנגון והרקוד מחמת גדל התענוג. כנראה בחוש שכשאדם שומע נגון ורקודים מחמת התענוג שנמשך אחר הנגון הוא עושה אחריו גם כן אותן התנועות והוא מנגן ומרקד גם כן קצת כי נעשה אצלו ממילא תנועות הנגון והרקוד. כמו כן כשמקרב יותר אל הקדשה כל מה שסמוך יותר אל התורה והנגון והרקוד נעשה גם כן אצלו התנועות של כל הנ"ל של הקדשה ממילא. כל זה שמעתי בעצמי ובלשון אשכנז שמעתי שאמר בזו הלשון [אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה היו כל העולם כלו מתבטלין בכלות הנפש] וחזר ושאל [מה אמרתי ? ] והשיב לו הרב רבי נתן ...

... [ועין מזה לעיל בסימן ט"ו] ואז כשנמתק הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין ואזי יכולה השמחה להתפשט ברגלין עד שזוכה לרקודין וזהו והיה עקב תשמעון לשון שמחה עקב הם הרגלין הינו לזכות לשמחה עד שהעקבים שהם הרגלין ישמעו השמחה זה ...

... בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת וההיא רוחא נשב בשת פרקין דדרועין ובשת פרקין דרגלין עין שם כל התורה. נמצא מבאר שם שתרועה שהוא קול שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין. ונענע לו רבנו זכרונו לברכה ראשו. אחר כך שלח ה' בלבי שמרמז בפסוק ששופר היא בחינת רנה ושמחה כי:אז ...

... כמו שכתוב "ביום חתנתו" זה מעמד הר סיני וסיני גימטריא סלם וכתוב: "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" הינו רקודין שבשעת רקודין עולה ויורד כי כן דרך רקודין שעולה את גופו ויורד את גופו ומה שקורין זאת המעות "שבת" כי ראשי תבות "ונות ב'ית ת'חלק ש'לל" אותיות ... כמו שכתוב "וישכב במקום ההוא" "יש כ"ב" אותיות הדרשה שהיא בכ"ב אותיות הם לזווג הפרסטקיס [פזוז וכרכור] שעושין בשעת רקודין זה בחינת: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך" כי גלות מצרים היה בשביל לברר ניצוצי קרי של אדם הראשון ...

... השם יתברך ראש חולה, דהינו ראש המחול כנ"ל כי השמחה היא בחינת תקון החולה כנ"ל ובשביל זה נקראין השמחה והרקודין חולה כנ"ל כי הם תקון החולאת כנ"ל. והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות להיות אך שמח תמיד כי טבע ...

... וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח וזה רקודין ונות בית תחלק שלל וישראל הם מחלקים המעות להורות שאין צריך למעות ואין שם בבחינת עתיקא שמאל בית תחלק ...

... חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו ...