... תכלית עולם הבא וכל אחד ואחד מישראל לפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק כן מקבל ממנו גם כן זאת התכלית כפי הפרת הכעס
ברחמנות הינו כשבא אדם לכלל כעס לא יפעל בכעסו שום אכזריות ואדרבא, ימתיק הכעס
ברחמנות בבחינת: "ברגז רחם תזכור" ועל ידי זה נעשה עטרה לענוים הבורחים מכבוד ושררה ועושין עצמן כשירים וכשנתעטרין בעטרה של
רחמנות בבחינות: "המעטרכי חסד ורחמים" אזי מקבלין את הכבוד והשררה בעל כרחם וזהו: "עטרת צבי לשאר עמו" 'למי שמשים עצמו כשירים' כי זה שהצדיק בורח מהשררה והכבוד ואינו ... פרוש: זאת ההקטנה שלא רצה להיות מנהיג זה מחמת שנשתלשל בו חרון אף ה' כנ"ל אבל על ידי שנמתק הרגז והחרון אף על ידי
רחמנות כנ"ל אז נמתק החרון אף שיש בתוך הצדיקים על ידי
הרחמנות ואז
הרחמנות גובר עליהם ומרחמים על העולם ונתרצים בהנהגתו ומקבלים על עצמן השררה של ההנהגה ובזאת
הרחמנות הם מנהיגים את העולם בבחינת: "כי מרחמם ינהגם" נמצא שזאת
הרחמנות היא עטרתם שמעטר אותם במדת מלכות ומנהיג וזה בחינות: קרטליתא דמקבעי בה אבנים טובות קרטליתא פרש רש"י: 'ארגז' ארגז זה בחינות רגז הנ"ל 'ואבנים טובות' זה בחינות עטרה הנ"ל בחינות
רחמנות הנ"ל והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא זה בחינות אמונה כמאמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש", זה מרדכי ונקרא יהודי על שם שכפר בעבודת אלילים כמאמר: 'כל הכופר בעכו"ם נקרא יהודי' ג. ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו
רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו
ברחמנות ובאמת הוא רחוק
מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו בודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמרי אף על פי שהוא מאמין ... המנהיגות כי המנהיגות עקרה בבחינת רחמים ועקר הרחמים בהסרת עכו"ם אפילו שמץ עכו"ם ואפילו כשהוא אומר צבי הפסיקו אין לו
רחמנות בשלמות בכן אין לו לקבל המנהיגות אפילו מי שיש לו אמונה גדולה עד שיפשפש את עצמו שלא ישאר אצלו אמונות שאין צריך להאמין כגון דרכי האמרי הנ"ל ושיהיה "תמים עם ה' אלקיו" אז
הרחמנות באמת ולו ראוי להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו
רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ...