ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד... אחר על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ונשיקין זה בחינת התדבקות רוחא ברוחא כי הפסק הזה, הוא דבורו של התנא ודבור הוא החיות כמו שכתוב: "לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' ורוח ממללא הינו הנפש חיה היא באה מתורה שבעל פה כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש ... את החדוש הזה וכשמכניסין הלמוד והחדוש בתוך פה נמצא שמדבקין רוח הצדיק שחדש זה החדוש עם רוח ממללא הינו עם הדבור הלומד זה החדוש עכשו וזאת ההתדבקות רוחא ברוחא נקרא נשיקין נמצא, כשלומדין איזה הלכה שחדשו התנאים על ידי זה נתדבק רוח התנא עם רוח הלומד ודומה כאלו נושק את עצמו עם התנא אבל תלמיד חכם שד יהודי כשלומד ... עליו כתוב: "נעתרות נשיקות שונא" כי התנא אינו יכול לסבל רוחו של תלמיד חכם שד יהודאין כי מי יכול לסבל לנשק את עצמו עם נבלה כל שכן ... שכבר הלכו לעולמם וכשאנו לומדין תורותיהן על ידי זה נתדבק רוחם ברוחנו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'שפתותיהם דובבות ... בחינת: "וישק יעקב לרחל, וישא קלו ויבך" פרש רש"י: 'שצפה ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו לקבורה' רחל בחינת תורה שבעל פה שהיא כרחל לפני ... יעקב הוא התנא לרחל היא התורה שבעל פה שחדש שנשק ודבק את רוחו ברוח הקדש שבשכינה ויבך שצפה ברוח הקדש שלו שהוציא מפיו והכניס בתוך התורה שבעל פה וראה שבגלות הזה על פי הרב הלומדים אינם הגונים נמצא שעל ידי למודם שילמדו לא תכנס רוח הקדש של רחל של תורה שבעל פה לקבורה שאין שפתותיו דובבות בקבר על ידי ... לקלה וירץ לקראתו ומחבק ומנשק לו הינו שעל ידי למודו מתדבק רוח התנא ברוחו זה בחינת נשיקין ויביאהו אל ביתו שמביא את רוח התנא לתוך התורה שלומד עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו את הדברים האלה פרש רש"י: שלא בא אלא מתוך אנס אחיו, שנטל ממנו ממונו פרוש, שרוח התנא מודיע להלמדן שלא בא התנא לבחינה הזאת שיסבל תורתו משמעות ערמימיות ... עם התנא בהתקשרות גדול וישב עמו חדש ימים ויתישב בדבר עם רוח התנא איך לחזר בתשובה לחדש ימיו שעברו בחשך בבחינת: "תתחדש כנשר נעוריכי" ... עליונים שהן נצח והוד עליונים לבחינת זווג לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא ... מבחינת נשיקין בחינת "שפתותיו שושנים" בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקיא ... משור, ואין נשפך אפילו טפה אחת, ואף על פי שהיה אותו היום רוח סערה, שהיו עולים יורדי הים באניות עד לב השמים ויורדים עד תהומות מכח הרוח, ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ יעלו שמים וגו' פסוק הוא גבי יורדי הים ... ידי זה ימשיך לעולם תרתי חיותא כי יש שני מיני חיות. חיות רוחני ארך ימים בימינה וחיות גשמי "בשמאלה עשר וכבוד" והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות הרוחני אינו מתיר את עצמו, חס ושלום, מכל וכל מחיות הרוחני ומחמת שהוא נפל לבחינת הלמוד [שלא לשמה] בשביל חיות גשמי קימין אתרי ...