ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... לשא כלל המשאוי הכבד הזה בבחינת: "כמשא כבד יכבדו ממני" כי מי שיודע קדשת ישראל מאין הם לקוחים ויודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע, שישראל הם רחוקים לגמרי מעוון ואין עוון שיך להם כלל כלל לא לפי גדל קדשתם משרשם וגדל דקותם ורוחניותם ועל כן כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות, חס ושלום, רחמנא לצלן ואפילו כשיש ... עברות של לילה ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עברות של יום כי ישראל עם קדוש, לפי גדל רוחניותם ודקותם אין יכולין לשא עליהם המשא של עוון אפילו יום אחד על כן אנו צריכין את הבית המקדש, שיכפר ...