... שמחת ישראל כי עזות הוא על ידי השמחה כנ"ל כי "חדות ה' היא מעזכם" וגם המקרא הזה נאמר על ראש השנה [השמטות השיכים להתורה הזאת] וזה: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה" 'עקב' בחינת רגלין, ורגלין הם בחינת המוכיחים כנ"ל ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה ... עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת ...

... שכר לו דירה שם וקבע דירתו שם פתאום. אבל אף על פי כן קבלו אותו אנשי הקהלה בכבוד גדול. ובראש השנה נתקבצו שם אצלו אנשים רבים בערך מאה אנשים ויותר והוא זכרונו לברכה, לא הכין בשבילם כלל כי היה בעצמו כאורח שם כי נכנס שם סמוך לראש השנה מאד. וקבלו אנשי הקהלה את כל האורחים אצלם בכבוד גדול והפצירו לרבנו זכרונו לברכה שיכנס לבית הכנסת הגדול דשם עם כל אנשיו להתפלל כי הוא מקום רחב וטוב לפניו להתפלל שם עם כל אנשיו והתפלל שם עמהם בראש השנה ויום כפור ומסרו לו שהוא יצוה הכל שיתנהג כרצונו הן בעניני בעלי תפילות ותוקעים וכיוצא וישב שם בשלוה בימים ...

חיי מוהר"ן - רכא - נסיעתו וישיבתו באומן אות רכא בראש השנה האחרון באומין, סמוך להסתלקותו שהיה בבית רנ"נ. והתפללנו בתוך האמבאר [אכסדרא] ואמר שהיו צריכין לחזק אז בתפילה ביותר ואמר ... לנו בקרוב גואל צדק לאמר זה ינחמנו, כימות עניתנו ישמחנו, אמן כן יהי רצון במהרה בימינו אמן אות רכב בראש השנה האחרון שאז התגבר עליו החולאת מאד כנזכר לעיל. ובליל השני דראש השנה אחר אמירת התורה אחר כך, התגבר עליו ביותר החולאת שלו. ועמדו קצת אנשים אצלו והיו רצים והולכים במהירות להביא ... ידעתי האמת שבאמת אין זה רצונו כלל אף על פי שעדין לא ידעתי אז כלל מה שאמר בליל השני דראש השנה הנ"ל שהזהיר לבלי להניח לבוא אצלו דאקטיר, אף על פי שיצוה בעצמו כנ"ל כי אני בעצמי לא הייתי אז ... בערב סוכות וכו' והלואי לא היו קוראין אותו כי לא הועיל כלל וכפי הנראה קרב הסתלקותו. ואז בליל השני דראש השנה בעת שהתגבר עליו החולאת מאד ענה ואמר להאיש שעמד לפניו אז. הלא מן המיתה כבר אין אני מתירא כלל. ...

חיי מוהר"ן - ריח - נסיעתו וישיבתו באומן אות ריח באומין קדם ראש השנה האחרון היה מספר עם אנשים שלו מענין הסתלקותו שכבר הוא אצלו שלש שנים אחר הסתלקותו כי מעת שבא עליו ... שאני רוצה. ועין לקמן בענין מעלת המתקרבים אליו אות ריט כל ימי הקיץ הנ"ל היה מצפה מאד שנהיה שם בראש השנה כי העקר הוא אצלו ראש השנה ואמר שכל עסקו הוא ראש השנה. ובימי חג השבועות נתקבצו לשם גם כן הרבה מאנשי שלומנו והיו סבורים שיאמר תורה כאשר היה מנהגו בכל חג השבועות אבל לא אמר אז שום תורה בשבועות הנ"ל ואמר אז שאין אתם חוטאים כל כך כמבאר לעיל. אבל בראש השנה אמר תורה נפלאה שם באומין והיא תקעו בלקוטי תנינא סימן ח' המתחיל אף על פי שתוכחה דבר גדול. ובראש השנה ביום הראשון שחל אז בשבת קדש אחר אכילת סעדת שחרית שאז היה דרכו להתחיל להכין עצמו לומר תורה כי אמירת התורה בראש השנה ובשבועות היתה תמיד בין השמשות של יום השני, הינו שהתחיל בסוף יום הראשון דיום טוב ונמשך הרבה לתוך ליל השני. ואז באותו ראש השנה בעת שהיה צריך להכין עצמו לומר תורה. התחיל להתגבר עליו חלי ההוסט בהתגברות גדול מאד והתחיל לפל ט דם ... דרך הטבע שתאמרו אז תורה, כי גם אז היה חלש מאד ואף על פי כן אמרתם תורה אז הרבה בראש השנה. ועוד כיוצא בזה דברתי עמו. ענה ואמר אם כן אמסר נפשי. והרים ידיו כמדבר הריני מוכן למסר נפשי בשביל ... ואף על פי כן זכינו שגמר אז כל התורה באריכות גדול מאד אשרי עין ראתה זאת אות רכ בערב ראש השנה דבר עמנו מהרב מברסלב שלא היה על ראש השנה אז באומין ואמר לנו מה אמר לכם אין דבר גדול מזה הינו להיות אצלי על ראש השנה. אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה הרי עוד קשיא אחת. [כלומר בלא זה כבר מקשים עליו קשיות הרבה תמיד ויהיה קשה עליו עוד קשיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דיקא יותר משאר הגדולים]. ואמר שכל עסקו הוא רק ראש השנה והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון [מה אומר לכם אין דבר גדול מזה אי [מדוע] אחרים אינם אומרים כך נו זה עוד קושיא כל עניני הוא ראש השנה] גם כבר אמר [על ראש השנה כלם צריכים להיות]. וכל זה היה באומין בראש השנה האחרון שאז דבר עמנו זאת. וגם מכבר דבר עמנו הרבה שהוא מזהיר ומצוה לכל מי שרוצה לשמע ולצית אותו שיהיה אצלו על ראש השנה. ואמר שהיו צריכין לעשות כרוז וכו' כמבאר במקום אחר. ודבר מזה הרבה כמה פעמים

... כנ"ל שזה בחינת: "מאחז פני כסא" דהינו התקשרות לשרשי הנשמות, שהם בחינת כסא הכבוד כנ"ל יד. ואזי יכולין לעשות ראש השנה כי כשאדם יושב לדבר בחברו זה בחינת ראש השנה, שהוא יומא דדינא, שהוא יושב ודן את חברו וצריך לזהר מזה מאד ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי ... בעל הרחמים ובודאי הוא מקים בנו 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' ואנו רואין רחמנותו במה שקבע לנו ראש השנה, שהוא יום הדין, בראש חדש כי זה הוא חסד גדול כי איך היינו מרימין פנינו לבקש כפרה מאתו יתברך על כן עשה עמנו חסד וקבע יום הדין ראש השנה בראש חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין ... קדשתו יתברך אבל הוא יתברך אין העולם מקומו, רק הוא מקומו של עולם ועל כן הוא יתברך יכול לעשות ראש השנה, שהוא יום הדין כי הוא מקים: 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' כי הוא מקומו של עולם כנ"ל ... בעצמו אין העולם מקומו, רק הוא מקומו של עולם ועל כן: "ה' לארך ימים" הינו שהוא יתברך יכול לעשות ראש השנה, שהוא יומא אריכתא כנ"ל ומי שאוחז בבחינת כסא הכבוד, בבחינת שרשי הנשמות הוא גם כן בחינת מקומו של עולם, ... הכבוד, שרשי הנשמות על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל' ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה כנ"ל וזה פרוש: תקעו בחדש שופר זה בחינת הממשלה הנ"ל, בחינת: "ותקעתיו יתד במקום נאמן" כנ"ל בחדש זה בחינת ... "במשוך בקרן היובל" ראשי תבות: ויצא יצחק לשוח בשדה, כנ"ל ועל ידי כל הבחינות אלו "בכסא ליום חגנו "הינו ראש השנה כי על ידי זה יכולין לעשות ראש השנה כנ"ל בענין הנבואה הנ"ל יש קשיא כי המלאך המשפיע הנבואה, דהינו בחינת המלאך הגואל וכו', כנ"ל הוא למטה מבחינת ...

שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה ...

... [עין ב"לקוטי תנינא" סימן כ"ב ובסימן ע"ב] ועוד בכמה מקומות גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין הנ"ל, הגיע ראש השנה ואמר אז התורה חדי רבי שמעון סימן ס"א בחלק ראשון ושם הזכיר ענין חסרון אמונה בעצמו עין שם באות ...

... יתברך אשר היה בעזרי לשבר מניעות ובלבולים ועכובים כאלה, ולבוא לשם בשלום ולחזר בשלום. כשהתחיל התורה תשעה תקונין הנ"ל בראש השנה בין השמשות כדרכו תמיד, דהינו סמוך לתחלת הלילה השיכה ליום שני דראש השנה, וכבר חשך היום, ואני ישבתי סמוך מאד אליו והסתכלתי בו וראיתי שאמר התבות תשעה תקונין יקירין אתמסרין לדקנא בכחות ...

... מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר, אם היה אצל צדיק [אמתי] על ראש השנה אם לאו. כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האויר בחינת אוירא דארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ... אחד כפי ערכו, הוא מחיב להרגיש ארץ ישראל, כשפוגע ומתועד יחד עם זה האיש, שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל.