... ענני דשפכי מיא להדדי' 'ענני דשפכי מיא', זה בחינת הסטרא אחרא שהיא בחינת: "סכת בענן לך מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ... בבחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" ועקר התגלות הכבוד הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת העוון, שבא על ידי רבוי התפילות שעל ידי ...

... כתרי דמסאבותא, גם שם נמצא הבורא, רק ששם יש יותר לבושים. וסתרי התורה דעתיקא סתימאה נמצאים כרגע בגלות בין הקליפות. והקליפות הם הבגדים של הפרי. וכל זמן שהאדם לא זיכך את דעתו ולא העלה את המלכות לשורשה בשלמות, הרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והבגדים, והוא דייקא כן צריך להקפיד על הבגדים, דהיינו עליו לראות לזכך את הבגדים שלו. דהיינו לתקן את המקיפים ...

... העולם וזה מחמת שני טעמים א מחמת שזאת הקדשה המלבשת בעסקי העולם הזה הוא בחינת רגלין: "עון עקבי יסבני" שהקליפות מסבבין אותה תמיד, ורוצין לינק מהם על כן הוא מקום מסכן בכן צריך להסתפק רק בהכרחיות ועוד, מחמת שיש ... השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי ...

... הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות הבאים לאדם, הם משלש קליפות הנ"ל "לא נוכל לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו" "היום גלתי את חרפת ישראל" כי עקר החרפות באים מבחינת ערלה, שהיא בחינת שלש קליפות הנ"ל ועל כן כשנולד יוסף, אמרה אמו: "אסף אלהים את חרפתי" כי בהתגלות בחינת יוסף שהוא בחינת קדשת הברית, בחינת מילה כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז קליפות נגה נכללת בקדשה ואז חפצים גם השלש קליפות לעלות לאחז בקדשה ואז יורדים בחינת: "שלהבת י"ה", ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה והוא בחינת מים חמין והוא כונת ... בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה ... שאינו רוצה לריב ולחרף את חברו שזהו בחינת מ"ל, בחינת מילה, שהיא ביטול הערלה שהיא בחינת חרפה בחינת שלש קליפות הטמאות הנ"ל וזהו חשמל, ח"ש מ"ל הינו השתיקה, שהיא בחינת מילה בחינת ביטול החרפה, שהיא בחינת ערלה כנ"ל וזהו ... שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה ...

... קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב: "קנה חכמה" וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה שבקליפות כמו שכתוב: "גער חית קנה" והם חכמות חיצוניות "ישראל הם עם קדוש" וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק ... ירד גבריאל ונעץ קנה בים' הינו שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קליפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות ...

... אלו הנזכר ז. וזהו פרוש: 'הזהרו בבני עם הארץ' כי זה ידוע, שהנפשות הנכבדות [הנעשקות] בתוך הטקלא, האמור בזוהר, בקליפות נגה וקליפות נגה רוצה שישתקע שם הנפש אזי היא נותנת אותן בתוך טפת זווגו של עם הארץ כדי שיתטנף הנפש ההיא ...

... עליו שום חטא ועברה כלל כי עשה תשובה שלמה על כל החטאים כמו שצריכין לעשות. ואחר הסתלקותו לא יהיה להקליפות והחיצונים שום אחיזה בו כי כבר תקן כל מה שפגם. ובאם שיתודה לפני אזי תכף יתרפא ובאם שלא יתודה ...

... ממשיכין ומקטינים עצמן, ואינם מניחים לטל אותם וזה בחינת קדושין כי כשאין שלמות בדבר, יש שם אחיזת הסטרא אחרא והקליפות והנפש בחינת נוקבא, היא בין הקליפות כי היא מתפזרת ונדחת ביניהם תמיד, בבחינת: "רגליה יורדות מות" ועל כן כשהיא רואה זה הכסף או שוה כסף ... זה האיש שבא לקדש אותה, ולהשלימה על ידי זה תאבה אליו ונכספת לו, שהוא ישלים אורה ויקבץ נדחיה מבין הקליפות, להוציא רגליה ממות וזה בחינת קדושין בכסף כי על ידי שנשלם אורה על ידי הכסף ואין בה חסרון על ידי זה היא מתקדשת מטמאתה, ויוצאה מבין הקליפות ועל כן היא מקדשת ונקנית אליו על ידי הכסף הזה כי הכסף הוא שלמות אור האשה כנ"ל וזה לשון ... המים" כמה שאמרו רז"ל 'אם רואה אדם שמזונותיו מצמצמין, יעשה מהם צדקה' כי מה שמזונותיו מצמצמין, הוא מחמת התגברות הקליפות על הנפש בחינת נוקבא, בבחינת: "רגליה יורדות מות" ועל ידי שמתגברים הקליפות עליה, הם יונקים ממנה ומחסרים אורה ועל ידי זה אין לו ממון אבל על ידי צדקה, הוא מוציאה מבין הקליפות כי "צדקה תציל ממות", הינו ממה שהיה מקדם "רגליה יורדות מות" ועל כן, על ידי צדקה יוכל לתקן ממונו ...

... שממנו השתלשלו דברי הצדיק, הרי שהוא עדיין מעורב טוב ורע, והרי שעדיין כל דברי התורה שלו הם עדיין בבחינת קליפות והסתרה של האור של הצדיק. ובאמת, אין מי שינצל מאחיזת הטוב והרע שיש בדברי הצדיק, אלא מי שזוכה להגיע ...

... הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ... אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין מקבלין מהם דרך הקליפות ובשביל זה כל דבורם דרך משל ומליצה וטעמים נפלאים כי שרשה מאלו אלפין הנ"ל ואלו התלמידי חכמים, נאמר עליהם. ...